טעמתם כבר כליל החורש?

הכיף הכי גדול של גרגרנים אמיתיים הוא חדוות הגילוי של אוכל חדש. לפני כמה ימים גילית טעם חדש: עזרא קדם הושיט לי ליד חופן של פרחים וורודים-סגולים ואמר: "תטעמי". אם עזרא אומר לטעום - אני לא מתווכחת. טעמתי. טעים.

אנחנו מכירים אותו בעיקר בתור העץ עם הפריחה המשגעת בצידי הדרכים. הטעם חמצמץ-מתוק , והמרקם קרנצ'י, מזכיר קצת את עלי הריג'לה.

כליל החורש שאני טעמתי הגיע מהבוסתן האורגני של מצפה הימים - בארוחת הבוקר אכלתי אותו בתוך סלט משגע של עשבים ירוקים (דמיינו את הירוק העז מנוקד בסגול בהיר...) עכשיו ממש שלהי העונה – אבל אם אתם מוצאים עץ פנוי, כזה שאתם מכירים (כלומר לא מזוהם או מרוסס) – מומלץ לקטוף ולזרוק לסלט או לכרסם אותו ככה – מהעץ. עזרא אומר שעצים טובים יש בסטף (בהרי ירושלים) ובעין כרם.