שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: סידי בנק
    "דרך המוזיקה אני מצליח לשמר את זכרו של אבי"
    פרויקט המציע לגולשים להוריד מהאינטנרט שירי הנצחה לחללי צה"ל אינו דרך מובנת מאליה לזכור את הנופלים. אבל בעיני בני נדיבי, שאביו נפל לפני 35 שנה, הוא מתבקש לא פחות מטקסי זיכרון. "אפשר לנתק את השכול מקונוטציה של כבדות ממלכתית, ולהציע לאנשים דרך נגישה יותר להתמודד עם הנושא", הוא אומר

    השכול הפרטי של בני נדיבי, 44, ממקימי אתר הורדת השירים iMusic, יהפוך ביום הזיכרון לחללי צה"ל השנה לפרויקט הנצחה אישי-ציבורי הנושא את הכותרת "מנציחים את מוט'קה" ומוקדש לזכר אביו. במהלך יום הזיכרון ועד צאת יום העצמאות, האתר מציע לגולשים להוריד בחינם שירי מתוך פרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גל"ץ ושירים נוספים.

     

     

    35 שנה עברו מאז נהרג אל"מ מרדכי (מוטק'ה) נדיבי יחד עם שלושה מחבריו, כשג'יפ בו נסעו במהלך סיור שטח באזור בית ג'וברין עלה על מוקש. השנים שעברו אומר בנו בני, שהיה אז בן שמונה, לא הקלו על ההתמודדות היומיומית עם השכול והאובדן. אך בשנה שעברה, כחלק מעיסוקו כמפעיל אתר הורדת השירים iMusic, הנצחת זכרו של אביו לבשה צורה חדשה.

     

    "הרעיון לפרויקט ההנצחה פשוט הבזיק לי במוח", נדיבי משחזר. "אי אפשר לומר שהוא הבשיל אצלי, אלא רק שעבורי מדובר בחיבור טבעי ומתבקש בין מה שעשיתי כל חיי ובין שכילתו של אבי. מאז ומעולם עסקתי בתחום המוזיקה, בפרסום ובשיווק. הרעיון להשתמש במוזיקה כדי להפיץ את זכרו וזכר הקצינים שנהרגו יחד איתו פשוט נראה לי מובן מאליו - וחשוב באותה מידה", הוא אומר.

     

    כך נולד היוזמה "מנציחים את מוטק'ה", המציעה לגולשים להוריד בחינם 14 שירים שכתבו חללי צה"ל והלחינו מוזיקאים מקומיים בולטים במסגרת פרויקט

    ההנצחה "עוד מעט נהפוך לשיר" של גל"צ. ברי סחרוף, דודי לוי, דודו טסה, סיוון שביט, אביתר בנאי, יהודית רביץ ואחרים לקחו חלק בפרויקט שנערך השנה בפעם הרביעית, והוסיפו לחן לטקסטים שהותירו אחריהם חללי צה"ל. העובדה שהשירים הללו מעולם לא קובצו לדיסק, הופכת את מחוות ההנצחה של האתר לרלוונטית עוד יותר. לשירי הפרויקט מתווספים ארבעה שירים נוספים, בביצוע אפרת בן צור, אילנית, אורליקה והגבעטרון. את כולם ניתן יהיה להוריד ללא תשלום עד מוצאי יום העצמאות.

     

    "המטרה שלנו היא להפיץ כמה שיותר את היצירות של החללים", אומר נדיבי. "אנחנו רואים בפרויקט הזה דרך להגיע לאנשים, להצהיר בפניהם על חיים של אנשים שהסתיימו ולהמשיך את הזיכרון שלהם בדרך מאוד יפה. אם אנשים מגיעים למוזיקה הזו, חווים אותה ורואים את התמונה של אבא שלי בדרך, אני את שלי עשיתי".

     


    אני בסך-הכל רוצה שאנשים יכירו את אבא שלי". אל"מ מוטק'ה נדיבי ז"ל  

     

     

    "להציע לאנשים דרך נגישה יותר להתמודד עם השכול"

     

    פטירתה של אחותו לפני כשנה ממחלת הסרטן, ותאונת דרכים קשה שעבר לפני כשש שנים, העצימו את העיסוק של נדיבי במוות. "התאונה החזירה אותי להתעסקות היומיומית בשכול", הוא מספר. "תוך כדי השיקום מהתאונה, אחרי שכמעט נגעתי במוות, חזרתי שוב למקום הבסיסי של האובדן של אבא שלי. במובנים אמיתיים מאוד התחברתי בעצמי למקום הזה. עם סיום השיקום והחזרה לחיים, החלטתי לסגור את המעגל עם יוזמת פרויקט ההנצחה במקום העבודה שלי".

     

    - הורדת שירים מהאינטרנט רחוקה מאוד מטקסי הזיכרון הרשמיים.

    "זה מתחבר בדיוק לכל ההתייחסות שלי לאבל וליום הזיכרון. אני רוצה לנתק את הזיכרון מהקונוטציה של כבדות ממלכתית, ולהציע לאנשים דרך נגישה יותר להתמודד עם הנושא. אני בסך-הכל רוצה שאנשים יכירו את אבא שלי, שיזכרו אותו ואת הקצינים האחרים שנהרגו ביחד איתו. אם אני מצליח להגיע אליהם דרך המוזיקה, אני משמר בצורה הזו את זכרו.

     

    "אישית אני לא הולך לטקסי זיכרון כי אני חי את השכול יום יום, וזה נכון לגבי כל המשפחה שלי. אנחנו לא צריכים את יום הזיכרון כדי לזכור את מה שקרה לו. מתוך החוויה היומיומית הזו אני מנסה להנחיל כאן איזושהי פעילות, לעשות בקטן את הצעד שלי למען אבא, ואני מאמין שזה חשוב. מבחינתי אני כלום בפרויקט הזה. כל מה שחשוב הוא שאנשים ישמעו את השירים, יקראו את המילים ויזכרו את החללים".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "להפיץ כמה שיותר את היצירות של החללים". בני נדיבי
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים