שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ניתוחי לייזר לתיקון ראייה: השיטות, הסכנות והמחירים

    עשרות ואולי מאות תביעות הוגשו בשנים האחרונות בעקבות נזקים ואכזבות מניתוחי לייזר לתיקון הראייה. הטכנולוגיה התקדמה אמנם פלאים, אבל הרופאים עדיין מקבלים לניתוחים גם אנשים שלא היו צריכים להיות מנותחים, ויש גם סיבוכים. מה חשוב לדעת לפני שמחליטים על ניתוח לייזר, מה השיטות, מה הסיבוכים, ממה להיזהר וכמה זה עולה

    למי ניתוח לייזר לא מתאים? כל השיטות המכונות הסיבוכים 
    כמה זה עולה? טיפים חשובים 

    האביב והקיץ הן עונות השיא של הניתוחים לתיקון ראייה בלייזר, ענף המשגשג בשנים האחרונות, למרות משברים שידע. להערכת ריקי מנצר, סמנכ"ל מכון "קייר" לניתוחי לייזר, בתקופה זו נרשם גידול של 30%-40% במספר המנותחים.

     

    הסיבה פשוטה: בקיץ המשקפיים מטרידים יותר. אי-אפשר להיכנס איתם לים, הזיעה מטרידה, השמש מצריכה רכישת משקפי שמש אופטיים יקרים והחלפה בין המשקפיים האופטיים למשקפי השמש לעתים תכופות.

     

    הציניקנים אומרים כי לצד כמה אלפי משקפופרים שיחוו את תחושת השחרור המתלווה להסרת המשקפיים, ולצד המכונים למיניהם העוסקים בניתוחי לייזר ומצפים לעונת השיא, משפשפים ידיים בסיפוק, עם תחילת הפיק השנתי, גם עורכי-הדין המתמחים בתביעות רפואיות.

     

    מדי שנה עוברים את הניתוחים האלה בישראל 15,000-20,000 איש, רובם צעירים בשנות ה-20 וה-30. עד היום נותחו כבר בין 100,000 ל-200,000 איש.

     

    עו"ד טל נבו ועו"ד ענת מולסון, שמשרדם מטפל בכמה עשרות תיקים של מנותחי עיניים בלייזר, טוענים כי נדהמו מכמות התביעות המוגשות בנושא. בחלק

    מהתביעות שהגיעו לבתי-המשפט נפסקו לתובעים פיצויים בסדרי גודל של מיליוני שקלים.

    למרות התביעות הרבות בעקבות נזקים או אכזבות מהניתוחים, מומחי הניתוחים הודפים את הטענות נגד ניתוחי הלייזר. "אין שום הליך רפואי מושלם", אומר ד"ר אריאל ונדר ממכון "אמריקן לייזר", "אם יש 200 אנשים לא מרוצים מתוך כ-200,000 שעברו את הניתוח, כלומר יחס של אחד לאלף, הדבר נשמע לי סביר לחלוטין. בכל ניתוח אחר יחס הלא מרוצים גבוה הרבה יותר".

     

    "כל הסיבוכים שנוצרים בעקבות ניתוחי הלייזר ניתנים לפתרון", מוסיף ד"ר שמואל לוינגר, מנכ"ל מכון "עיניים", שנחשב לאחד הרופאים שביצעו הכי הרבה ניתוחים מסוג זה בישראל. הפתרונות נעים, לדבריו, מטיפות, כשמדובר בסיבוך קל כמו תחושת יובש בעיניים, ועד להשתלת קרנית במקרים המסובכים יותר – ניתוח שמוגדר בעיניו קל.

     

    אף שה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, קובע באתר האינטרנט שלו כי חלק מהמנותחים, אם כי מיעוט קטן, עלולים לאבד את ראייתם, ד"ר לוינגר קובע בפסקנות: "לא מתעוורים מניתוח להסרת משקפיים בלייזר". לקביעתו זו מצטרף גם פרופ' יוסי פרוכט, מנהל היחידה למחלות קרנית וניתוחי תשבורת בהדסה עין כרם והמנהל הרפואי של "הדסה אופטימל", מכון הלייזר של הדסה.


    עונת השיא - הקיץ, כשהמשקפיים מטרידים יותר       (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    פרופ' פרוכט מציין שיש חילוקי דעות סביב ההגדרה מהו עיוורון. לדבריו, עיוורון מוחלט, לא נרשם בישראל בעקבות ניתוחי לייזר. מקרים של עיוורון על-פי הגדרות הביטוח הלאומי, שהוא יותר כובד ראייה דרמטי שמביא לקושי לחצות את הכביש לדוגמה, נרשמו בישראל, אבל בודדים.

     

    "אפשר להתעוור אם תחטוף זיהום נדיר שאי-אפשר לטפל בו – סיכוי של אחד ל-10,000 מקרים, או אם תקבל צלקת שתגיע לעיוורון אם לא תטופל – סיכוי של אחד ל-100,000 מקרים", טוען ד"ר תואם כץ, מנתח עיניים בשערי צדק והמנהל הרפואי של מכון "קייר". "בסך הכל מדובר בניתוח די בטוח אם סלקציית המנותחים הנעשית לפני הניתוח נכונה", מרגיע פרופ' דב וינברגר, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי רבין של שירותי בריאות כללית.

     

    אלא שעו"ד טל נבו מעריך כי כ-10% מאלה שעוברים את הניתוחים, מעבר לאלה הנפסלים על-ידי המכונים השונים, בעצם לא היו מתאימים לניתוח. "המנתחים המצליחים ביותר הם אלו שעושים את הסלקציה הקפדנית ביותר", אומר פרופ' וינברגר. "כ-40% ממרכיבי המשקפיים אינם יכולים לעבור ניתוח להסרת משקפיים בלייזר, וצריך לפסול אותם".

     

    בפועל מעלה בדיקה שערכתי בין המכונים השונים כי שיעור הפסילות נע בין 15% ל-40%, לפחות לפי הצהרות אנשי המכונים. פרופ' פרוכט מציין שהסיבוכים שמגיעים לכותרות נזקפים לדור הראשון של ניתוחי הלייזר, וכי מאז השתפרו פלאים הטכנולוגיות והמיומנויות של רופאי העיניים.

     

    "בשנים 1997-1998 נותחו אנשים לפי קריטריונים של אז, כולל קצרי ראייה עם מינוס 17-19, אנשים שלא ינותחו היום. הלייזרים היו פחות טובים, הקריטריונים היו פחות חמורים. השוואה בין מה שהיה אז למה שקורה היום בשטח דומה להשוואה בין מי שנוסע ברכב משנת 2006 לרכב משנת 1910. היום אני חושב שהרופאים עובדים לפי קריטריונים בכל המקומות. יש לנו מפגשים קבועים של אנשים העוסקים בתחום, שחשופים לכל הפרטים ומודעים לבעיות. גם לי יש עניין שגם רופא פחות מנוסה לא יעשה טעות, כי הטעות תפגע גם בי".

     

    למי ניתוח לייזר לא מתאים?

    מי לא מתאים לניתוח לייזר? קיימת שורה ארוכה של הגבלות. למשל, אנשים הסובלים ממחלות קרנית שונות כגון קרטוקונוס, ואנשים הסובלים ממחלות עיניים כרוניות כגון גלאוקומה, קטרקט, דלקת עיניים וכדומה. לא מומלץ לנתח גם אנשים הסובלים מסיבוכי סוכרת בעיניים, וכן אנשים הסובלים משורה של מחלות כרוניות פעילות כמו סוכרת, ואפילו פסוריאזיס. לא מומלץ לנתח כל מי שהקרנית שלו דקה מדי.

     

    כל מי שהמספר שלו איננו יציב ומשתנה אינו מתאים לניתוח, וכך גם קצרי ראייה בעלי מספרים גבוהים. כאן גיליתי חילוקי דעות בין הרופאים: פרופ' ויינברגר מרגיש לא נוח לנתח אדם שסובל מקוצר ראייה של מינוס 6.5 ומעלה. "יש ליידע אדם כזה שלא בטוח שיגיע לראייה של 6:6", הוא אומר. ד"ר לוינגר ופרופ' פרוכט, לעומתו, מנתחים גם קצרי ראייה עם מספר מינוס 12, ולדבריהם הם מרוצים מהתוצאות.

     

    לא מומלץ לנתח צעירים מתחת לגיל 18 ונשים במהלך הריון. לדברי ד"ר תואם כץ, יש חשש נפוץ בקרב נשים לעבור את הניתוח לפני כניסה להריון, כיוון שהמספר משתנה במהלך ההריון. לדבריו, החשש הזה איננו מוצדק, כי רק אצל עשירית מקצרות הראייה משתנה המספר בהריון, ואם זה קורה ניתן לבצע ניתוח נוסף.

     

    חזור למעלה
    כל השיטות

    המתעניינים בניתוח להסרת משקפי ראייה בלייזר מוצאים את עצמם מבולבלים מול שני סוגי מידע עיקריים שמככבים בדו-השיח השיווקי של המכונים עם הצרכן: שיטות הניתוח, והמכונות שבהן נעשה הניתוח.

     

    כל מכון מתהדר בשמות ייחודיים לשיטות חדשניות, ומי שלא סיים לימודי רפואת עיניים מוצא עצמו מבולבל. אז מהן השיטות?

     

    כל ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים מבוצעים באותו עיקרון: קרן לייזר באורך גל בלתי נראה (אולטרה-סגול) מכוונת אל הקרנית – החלון השקוף הקדמי של העין – ומאדה חלקית את עובי הקרנית, כך מסביר ד"ר תואם כץ. הטיפול מתבצע תמיד על קרנית העין, ועל כן יש חשיבות רבה לעובי שלה. קרנית דקה מדי אסור לנתח. במקרים גבוליים מותר לנתח, אם כי לא תמיד מבהירים לפציינטים שבגלל עובי הקרנית, לא יהיה אפשר לבצע אצלם ניתוחים מתקנים בעתיד.

     

    ד"ר כץ מחלק את שיטות הניתוח לשתי קבוצות עיקריות: חיתוך הקרנית, וליטוש הקרנית מבחוץ אחרי שמקלפים את שכבת האפיתל, השכבה העליונה של הקרנית.

     

    שיטות הניתוחים באמצעות חיתוך הקרנית כוללות בין היתר את שיטת לאסיק, אינטרה-לאסיק, אינטרה לאסיק זיקופטית ועוד.

     

    • היתרונות: הן נוחות מאוד לפציינט, מפחיתות משמעותית את הכאבים, וחדות הראייה מושגת כבר למחרת הניתוח.
    • החסרונות: הקרנית נחלשת, והן מחייבות קרנית יותר עבה. הן פחות בטוחות למספרים גבוהים. יותר נפוצות בהן דלקות לא זיהומיות (שניתנות לטיפול בסטרואידים). מי שמקבל מכה חזקה בעין אחרי הניתוח, מצוי בסיכון שהחתך ייפתח. אם הסיבוך הזה קורה, יש להגיע במהירות (תוך יום לכל היותר) לחדר ניתוח.

     

    שיטות הניתוחים באמצעות ליטוש הקרנית כוללות את הפי.אר.קיי (PRK) הוותיקה ביותר, הלסק, האפילאסיק, הפי.טי.קיי-פי.אר.קיי (PRK PTK, הידועה גם בשמות פוטו פי.אר.קיי או סופר פי.אר.קיי) והאיי.אס.איי (ASA). השוני בין השיטות נובע משוני בשיטות הקילוף: בפי.אר.קיי עושים זאת במכשיר כהה, בלסק באלכוהול, ובפי.טי.קיי-פי.אר.קיי ובאיי.אס.איי – במכשיר לייזר.

     

    • היתרונות: הן בטוחות יחסית ופחות מסכנות את הקרנית, ועדיפות במיוחד במקרים שהקרנית דקה יותר.
    • החסרונות: כאבים עזים במיוחד בימים הראשונים אחרי הניתוח. עובר זמן ארוך יחסית עד שמושגת חדות הראייה המושלמת – בין שבועיים לשלושה חודשים. בחלק מהמקרים, כשקילוף האפיתל נעשה שלא בלייזר, המכונה עלולה להיתקע במהלך הניתוח, ויש להפסיק ולהמתין בין שישה שבועות לשלושה חודשים להחלמת האפיתל לפני שניתן להמשיך ולבצע את הניתוח בשלמותו.

     

    חזור למעלה
    המכונות

    ומה בנוגע למכונות? שוב חילוקי דעות, כשלצרכן נותר לקלף לבד את האינטרסים הכלכליים שמאחוריהם. פרופ' יוסי פרוכט מהדסה אופטיקל סבור שהרופא חשוב מהמכונה. "אני תמיד אומר שמכון, שכל מה שיש לו להבליט בפרסומים הוא המכשיר, אין לו רופא מיומן מהשורה הראשונה. כל הלייזרים וכל המכשירים משני הדורות האחרונים טובים ונותנים תוצאות טובות. הנקודה המרכזית היא הרופא. האם הוא יודע להפעיל את המכשירים", הוא אומר.

     

    לעומתו משוכנע ד"ר לוינגר, כי יש פערים משמעותיים בתוצאות המושגות בציוד המשוכלל והמתחדש, ויש צורך למעשה להשקיע בחידוש ציוד בקצב של אחת לשנה. המכונות המשוכללות ביותר עולות כחצי מיליון דולר, לעומת מכונות מן הדור הישן שעולות 30,000 דולר.

     

    "למכשור יש חשיבות מכרעת", טוען גם ד"ר ונדר מ"אמריקן לייזר", "אם כי צריך ידע כדי לשלוט בטכנולוגיה ולמקסם את יכולותיה, כי לכל מכשיר נקודות התורפה שלו. רופא מיומן יכול להפיק ממכשיר פחות טוב, יותר ממה שיכול רופא פחות מיומן להפיק ממכשיר משוכלל".

     

    חזור למעלה
    הסיבוכים

    ומהם הסיבוכים? הסיבוך הקל והנפוץ ביותר הוא יובש בעיניים – אם כי הוא מציק מאוד לחלק מהסובלים, ונפוץ יותר בקרב המבלים שעות בעבודה מול מחשב. הוא ניתן לטיפול תרופתי בנוזל דמעות.

     

    סיבוכים נוספים:

     

    • עליית הלחץ התוך-עיני אחרי הניתוח – ניתן לטיפול תרופתי. טשטוש בראייה, תופעה של ראיית טבעות או "נוגה" מסביב לאור – קורה בחלק מהמקרים.
    • אי-ראייה בלילה – אנשים עם עיניים בהירות (כחולות) או אישונים גדולים מהממוצע מועדים לבעיות ראייה בלילה. חלקם רואים פחות טוב בלילה גם במשקפיים. במכשירי הלייזר החדשים יש אמצעים לטיפול בסוג זה של בעיה.
    • חזרת המספר או חלק מהמספר – תלוי בגיל ובקוצר הראייה של המנותח. 
    • מתי צריך לדאוג אחרי ניתוח? לדברי פרופ' פרוכט, כשהעין אדומה, כואבת, כשמרגישים מספר ימים או שבועות לאחר הניתוח שרואים פחות טוב מאשר למחרתו – צריך מיד להודיע ולבוא לבדיקה.

     

    חזור למעלה
    כמה זה עולה?

    מחירי המכונים הפרטיים וקופות החולים:

     

    • הדסה אופטימל: 8,000-12,000 שקל (כל המחירים הבאים מתייחסים לזוג עיניים), תלוי בניתוח ובגופים שבהם חברים המנותחים. יש הנחות למבוטחי כללית מושלם, קופת חולם מכבי, קרנות השוטרים, כוחות הביטחון, חיילים וסטודנטים.
    • אמריקן לייזר: המחיר תלוי בסוג הניתוח ונע בין 8,250 שקל בטכנולוגיית סופר לאסיק ל-11,250 שקל בטכנולוגיית וויבפרונט.
    • מכון קייר: בין 6,000 ל-8,000 שקל, בשיטת לאסיק או סופר פי.אר.קיי.
    • עין טל: מחירים זהים לניתוחים בשיטת לאסיק ובשיטת פי.אר.קיי: 8,800 שקל למנותחים שאינם חברי קופת חולים מכבי, אחרי קיזוז 200 שקל דמי בדיקת ההתאמה.
    • מכון עיניים: בין 2,000 ל-2,600 דולר, תלוי בסוג הניתוח. הזולים ביותר הם בשיטת לסק (שונה מלאסיק) ופי.אר.קיי. לניתוח בשיטת אינטרה לסק משלמים תוספת של 300 דולר לכל עין, ולשימוש בטכנולוגיה ממוחשבת – תוספת של עוד 300 דולר לעין.
    • רואים 6:6: משתמשים בשיטות לאסיק ולסק, והמחירים נעים בין 8,500 ל-11,000 שקל, לפי רמת הטיפול.
    • מרפאות אריאל: משתמשים באיי.אס.איי, סופר-לאסיק, לאסיק ופי.אר.קיי. מחיר רגיל: 7,200 שקל בכל השיטות. במאי במבצע: סופר-לאסיק ב-6,500 שקל, והשאר ב-5,500 שקל.
    • שירותי בריאות כללית: לקופה הסכמים עם הדסה אופטימל ועם מכון "עיניים". בראשון משלמים חברי הקופה 8,100 שקל לניתוח הבסיסי (לאסיק) בשתי העיניים. בשני הם משלמים 8,200 שקל לאותו ניתוח.
    • קופת חולים מאוחדת: יש הסכמים עם מספר מכונים, בהם עיניים ואמריקן לייזר. מבוטחי "מאוחדת עדיף" משלמים עד 1,000 דולר לעין, תלוי בסוג הניתוח.
    • קופת חולים לאומית: יש הסכמים עם "רואים 6:6" ואמריקן לייזר. המחיר: 6,400 שקל לניתוח של שתי עיניים.
    • מכבי: יש הסדרים עם הדסה אופטימל ועין טל. בראשון משלמים 7,900 שקל לזוג עיניים, בשני – 8,100 שקל לזוג עיניים.

     

    חזור למעלה
    טיפים חשובים

    מה חשוב לדעת לפני שעוברים ניתוח לתיקון ראייה בלייזר וממה צריך להיזהר. עצות בסיוע עו"ד טל נבו ואתר ה- FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי. מומלץ מאוד לעיין באתר, שמכיל מידע רב וחשוב בנושא זה.

     

    • קחו בחשבון: ניתוח להסרת משקפיים בלייזר הינו ניתוח לכל דבר. איש לא יכול לנבא בוודאות אם יסתבך או לא.
    • אל תסתפקו בביקור במכון אחד לפני ההחלטה. בקרו בשניים ואם אפשר בשלושה, ורצוי מאוד להתייעץ גם עם מומחה קרנית שאיננו עוסק בניתוחי לייזר.
    • היו מודעים לכל הבעיות הרפואיות שמהן אתם סובלים, ולא רק אלו הקשורות לעיניים, וידעו את הרופא. יובש בעיניים, מחלות כרוניות, תרופות.
    • בקשו מידע מדויק לגבי כל הסיכונים והסיבוכים, גם אם הם נדירים.
    • חלק מהבעיות עלולות להתגלות עם השנים. כך, לדוגמה, מנתחי עיניים נתקלים היום בבעיות בעת ניתוחי קטרקט של אנשים שעברו ניתוח להסרת משקפיים לפני 15 שנה. מכיוון שלא נשמרו הנתונים של קמירות הקרנית ואורך העין לפני הניתוח, יש קושי גדול בהתאמת עדשות. אם אתם עוברים ניתוח לייזר היום, בררו מראש נתונים אלו אצל הרופא ושמרו אותם היטב.
    • בחנו את הרופא שעומד לבצע את הניתוח והתרשמו
      ממנו. שאלו אותו כמה ניתוחים כאלו ביצע, באיזה ציוד הוא משתמש, מה תוכנית ההשגחה הרפואית אחרי הניתוח, לכמה ביקורות תזומנו. המומחים ממליצים כי מי שעבר ניתוח מן הסוג הזה יעבור בדיקת עיניים פעם בשנה כל חייו.
    • קראו היטב את טופס ההסכמה והתעקשו לקבל אותו הביתה לקריאה מספר ימים לפני הניתוח.
    • אל תלכו שבי אחרי הבטחות לתיקון בעיית הראייה לכל החיים. קודם כל, יש סיכוי שקוצר הראייה יחזור. ככל שהמספר שלכם גבוה יותר, ואתם צעירים יותר, הסיכוי שזה יקרה גבוה יותר. לבעלי מספר מינוס אחד הסיכוי שזה יקרה הוא 1%, לבעלי מינוס חמש – 5%, לבעלי מינוס עשר – 10%.
    • קחו בחשבון: הניתוח לא יעצור את הזדקנות העין. גם אם עברתם את הניתוח בהצלחה, אתם עשויים בהגיעכם למחצית שנות ה-40 או ה-50 לחזור למשקפיים.
    • אם אתם מרכיבים עדשות מגע, מומלץ לעבור למשקפיים לפני בדיקת ההתאמה לניתוח לייזר. עדשות עשויות לשנות את צורת הקרנית. עדשות רכות מומלץ להפסיק להרכיב שבועיים מראש, ועדשות קשות – ארבעה שבועות מראש.
    • כדי למנוע זיהום מומלץ להפסיק להשתמש בקרמים, תחליבים, מייק אפ ואפילו בושם באזורים הסמוכים לעין יום לפני הניתוח ושבועיים לאחריו. 

     

    חזור למעלה
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    כ-40% ממרכיבי המשקפיים לא יכולים לעבור את הניתוח
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים