"בלון חמצן לנישואים" או זונה שלא מצאה בעל?
בעקבות המונולוג בשני קולות בין "החוקית" לבין "האחרת", מחשבות על המשולש הזה, שכמעט כל אחד מאיתנו נמצא מתישהו בחייו באחד מקודקודיו, ותגובות של גולשי הערוץ
מתוך החלטה, לא הייתי מעודי בקודקוד ה"בוגד". ולמזלי הרב, או למיטב ידיעתי, גם לא בזה "הנבגד". אבל לחלוטין לא קשה לי להבין את כל הצדדים. בתור מכורה לאהבה, אני חושבת, כפי שביטאו כמה מהמגיבים שאת תגובותיהם אביא בהמשך, שהיא יכולה לעקור הרים. אני מאמינה גדולה בזכותו של כל אחד לאהבה. בית ללא אהבה הוא בית עצוב ומועד לפורענות. אם האהבה התפוגגה והמצב אינו ניתן לתיקון - ובהחלט, צריך לנסות בכל הכוח לתקן - צריך לשאוף לאהבה איפה שניתן למצוא אותה.
חוק שימור החומר של האהבה
אפשר לעורר מחדש אהבה דועכת, אם יש עדיין ניצוץ. ואם לערבב עכשיו קצת את המטאפורות, אמרתי פעם למישהו, שאהובתו היתה התבלין בדייסת הנישואים המעופשת שלו. מישהי בתגובות קראה לזה "בלון חמצן לנישואים... אחרת המוסד הזה היה מתפורר". לפעמים, דווקא משבר "האחרת" יכול להציל נישואים. לעורר מחדש קנאה לבן הזוג, לעורר אמביציה להתחרות עם האחרת, לגרום לשניים שחיים יחד במשך שנים רבות "גב אל גב" להפסיק להתייחס אל בן הזוג כאל מובן מאליו.
וגם במקרים בהם נגרם בסופו של דבר שבר והרס, בדרך כלל נבנה משהו חדש ויפה במקום אחר. כך שבסך הכל, חל כאן חוק שימור החומר של האהבה.
ואם שואלים מה עם הילדים - הפסיכולוגית עירית קליינר-פז השיבה על כך יפה, לדעתי.
ועכשיו, לתגובות:
"אתן, אותן נשים אחרות. איך אתן יכולות להיסתכל לעצמכן בעיניים ולהיות מאושרות עם גבר נשוי עם ילדים?
איך אתן יכולות להיות מאושרות בידיעה שאתן מאושרת על חשבון האושר של ה'חוקית'?
איך אתן יכולות לקחת למישהי אחרת את כל החיים שלה שמתבססים על אהבה ונאמנות?" כתבה מישהי.
היו די הרבה "אחרות", כמו נ. מחיפה, שהזדהו עם המונולוג של האחרת:
"אנו עובדים יחד. הוא נשוי+ילדים, אני גרושה+ילד. התאהבנו לפני שנתיים, ולא נבראה בשבילי ובשבילו אהבה שכזו מעולם. השיחות, ההבנה, המבטים, העומק העניין, הסקס - מעל ומעבר לכל דימיון, כך מרגישה אהבה אמיתית. הוא נשוי 20 שנה, יחסים אפורים, שגרתיים, ללא ריגושים, ללא ניסיון לעורר כלום, ללא רצון ליצור חידושים. הוא לא יעזוב לעולם, ואינני מצפה לכך, גם אני במילכוד, הוא ממלא לחלוטין את עולמי וחוסם לי אפשרות להכיר גבר פנוי. הקשר סודי ודיסקרטי, והסיטואציה הזו, למרות שממלאת אותי ב'פרפרים' והתרגשות, היא גם רעה וקשה, לכל הצדדים".
"לעולם על תגידו לעולם לא", כתבה "אחרת" אחרת:
"אהבה תוקפת לפעמים במקומות הכי לא צפויים ומכניסה גם אנשים טובים למצבים רעים. במקום שנוצרה בו אהבה חדשה וחזקה שגוברת על כל היגיון ומצפון כנראה כבר לא שרר כזה אושר.
החוקיות - עשו בדק בית לפני שאתן מאשימות את האחרת.
לא תמיד היא זונה בת זונה. לפעמים היא אשה שכמהה שנים לאהבה, וזו הגיעה בדמותו של גבר בודד בתוך זוגיות מחייבת..
לפעמים בשביל לחוות אהבה מוותרים על המון. חלומות על אהבה הם דבר חזק מאין כמותו.
צר לי שפוגעת באחרים שלא עשו לי דבר. הייתי מתנצלת, לו היתה ניתנת לי ההזדמנות. אבל לא מוותרת על זכותי לאהבה אמיתית. כזו שלא באה כל יום. כזו שמבטיחה גם לי עתיד פחות בודד.
לפעמים חושבת שגם לחוקית יעשה צדק כשייגמרו החיים השקריים בבית. וגם לה יהיה שוב סיכוי למצוא גבר שיאהב אותה ויישאר איתה כי הוא רוצה ולא כי הוא מרחם עליה/מחויב לה/מפחד לפרק.
החיים חזקים מהכל.
אל תשפוט אדם עד שתעמוד במקומו, ואני מאחלת למי שרק אפשר שלא יעמוד במקום הזה".
"אהבת אמת לא בוחרת קורבנותיה עפ"י הסטטוס האישי", כתבה עוד מישהי, והרחיבה בנושא הקשיים:
"מה לעשות שבמקרה שלנו מעורבים ילדים. ילדים מקסימים שהם כל עולמו והוא לא יהיה מסוגל לעולם להחריב עליהם את עולמם. ולכל המתחסדים למיניהם, אין לכם מושג קל שבקלים, איזה כאב חווה 'האחרת' במצב כמו שלי. כאשר את יודעת שאהובך שלך בכל ליבו, נפשו ובכל איברי גופו, ושהוא כמה אליך בכל רגע ורגע, אך את כל חוויות החיים הוא חווה עם משפחתו. בכל האירועים, השבתות והחגים הוא נמצא שם ואת לבד, כואבת מקנאה ומתגעגעת. למות מקנאה וכאב בכל הפעמים שהוא יוצא לנופשים לבד עם אשתו ולדעת שלעולם לא תלדי את ילדיו, כשזה חלום חייך. לה יש את הכל, במיוחד לאור העובדה שהיא בכלל לא יודעת שאני קיימת, שנים. היא גם לא תדע לעולם.
למדתי לחיות עם הכאב ולהתנחם בגן העדן המושלם שיש לנו יחד. אני עדיין מאמינה שיש לי הרבה יותר מלהרבה אחרות. אינכם מסוגלים להבין מה עובר על הגבר במצב שכזה, כשהוא חיי חיים כפולים וכל הזמן עומד על המשמר, שלא יתגלה. כמה קשה לו להיות עם אשתו ומשפחתו כאשר הוא עורג כל הזמן לאהובתו. מה הוא עובר כאשר הוא יודע שהיא יוצאת ומבלה עם אחר, ושבסופו של דבר יש סיכוי טוב שיאבד אותה כשתתאהב באחר או כשימאס לה מהכאב".
סקס מטורף והרגשה של שכרון חושים (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
"הקצפת והדובדבנים", ניסחה יפה מישהי. "הייתי מאהבת של גבר נשוי במשך שנתיים וחצי, כשהייתי בת 23 בערך.
אין מה לדבר - זה הקצפת והדובדבנים. סקס מטורף והרגשה של שכרון חושים. נפגשים רק כשרוצים, תמיד יש סקס טוב, נראים הכי טוב, לא חולים לא עייפים, בלי הריבים הקטנים והקטנוניים של השגרה. אבל מה - אי אפשר לחיות רק על קצפת ודובדבנים. צריך גם לחם בשר וירקות".
היו ששאלו למה הכותבת לא נתנה ביטוי לנקודת המבט של הגבר הבוגד. בשביל זה אפשר לקרוא את טוריו המרתקים של הבלוגר קשת אופטימי. גם יוסי מחולון כתב שהוא מכיר את זה מצוין, מהצד השני:
"אשתי עכשיו תקרא את הכתבה הזאת ותזדהה עם הנאמר ותחשוב לעצמה האם אני קראתי? האם אני הרגשתי בכל אותן השנים את מה שהחוקית בסיפורנו מרגישה? האם אני שלה באמת ובתמים בגלל שנשארתי? האם זה אותו יוסי המוכר לה כל-כך? שהפסיק להכין את סיר הבשר ונותרו רק מים חצי פושרים לשתות ישירות מהסיר באישון לילה".
ויש גם סיפור אחד לפחות עם Happy End, שמצד אחד משמח, מצד שני אולי זאת הבעיה הגדולה ביותר - התקווה של האחרת להפוך מתישהו לחוקית, שמושכת אותה יותר ויותר עמוק לתוך הקשר הזה:
"הייתי שם עם גבר שחוץ מהפורמליות לא היה לו כלום עם אשתו. לא פתיחות, לא שיחות, לא רגשות, בעיקר לא חברות. הטבעת איננה הכל. היא אינה טבעת חנק.
אני מבוגרת מעט מאשתו וגם ממנו, ולא ניתן לומר שהייתי פרחה צעירה שרצתה רק סקס. אחרי שהייתי האשה האחרת במשך שנים לא מעטות, אנחנו יחד, נשואים באושר, יש לנו ארבעה ילדים ושמונה נכדים.
כבר בני 60 פלוס, אבל מאושרים כמו ביום שהתחלנו.
האשה החוקית נישאה שוב והתגרשה שוב. אז אין לדעת ואי אפשר לשפוט".
"זה בא בבום כזה גדול"
ומישהו כתב תגובה "בשם כל הגברים", אבל גם אם הוא מייצג רק עצמו, היא שווה:
"אני בפנים כל כך עמוק בתוך הסיפור שמתואר בכתבה. דברים כאלה קורים, וכשהם קורים זה בא בבום כזה גדול שאתה לא יודע אם אתה בא או הולך יושב או עומד ואיזה יום היום.
עוצמת ההתאהבות כל כך חזקה, ששום דבר בחיים לא מכין אותנו לכזו חוויה רגשית.
אני לא מניח שיש גבר שבמודע רוצה לפגוע באשתו. אבל כשגבר מתאהב כל כך חזק, אני מניח שיש מי שנפגע. המעט שאנו יכולים לעשות הוא למזער את הפגיעה. כל אחד בדרכו שלו.
אני גבר נשוי, אני מאוהב כבר ארבע שנים. ארבע שנים נפלאות, ועדיין מאוהב.
אין יום שאני לא קם בבוקר ונגעל מעצמי במראה.
אבל שום דבר, ואני מתכוון לשום דבר (גם הרגשת הגועל נפש בבוקר מול המראה) לא יגרום לי לוותר על האהבה שלי.
גם לא אשה וילדים. להם כמובן צריך לדאוג ולהקפיד שלא ייפגעו, אבל כשגבר חי עם אשה שהוא לא אוהב ואין לו איתה כלום, ומצד שני יש לו אהבה כל כך נפלאה - יש בדרך מצבים לא נעימים.
אני מאחל לכל אחד אהבה כזו. גם אם אתה נשוי. אני לא ממליץ כמובן, אבל אם כבר קרה - זה יקרה שוב. תאהב כאילו אין מחר".
הוא חתם: "ליבי שלם/גופי חצוי"
לפנייה לכתב/ת 
