שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם

    בג"ץ: "חוק טל פוגע קשות בכבוד האדם"

    הרכב שופטים מורחב אמנם דחה את העתירות נגד החוק לדחיית שירותם של האברכים, אך פסק: "אם תימשך המגמה ולא יהיה שינוי משמעותי בתוצאות הגשמתו - הוא עלול ליהפך לבלתי חוקתי". השופט ברק מכיר ב"פשרה החברתית", אבל מתקשה לזהות "קשר רציונלי בין מטרת החוק לאמצעי הגשמתו". לעומתו בדעת מיעוט: מישאל חשין, שמקבל את העתירות ומשווה בין החרדים לכת האיימיש. העותרים: "זו החמצת הזדמנות היסטורית"

    חוק טל עלול להפוך לבלתי חוקתי - אבל בינתיים, הוא נשאר בתוקף. זו השורה התחתונה מפסיקת בג"ץ, שדחה הבוקר (ה') ארבע עתירות נגד החוק העוסק בדחיית גיוסם של האברכים לצה"ל.   

     

    החוק, קבע הרכב מורחב של תשעה שופטים, "פוגע קשות בכבוד האדם של אלה המחויבים בשירות צבאי, ואם תימשך המגמה ולא יהיה שינוי משמעותי בתוצאות הגשמתו - הוא עלול ליהפך לבלתי חוקתי". המשנה לנשיא בית-המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מישאל חשין - שיושב עדיין בהרכבים משמעותיים - היה בדעת מיעוט, וקבע כי החוק בטל מעיקרו.

     

     

    שופטי בג"ץ קבעו כי נשיאה שוויונית בשירות הצבאי היא נקודת המוצא: "מתן דחיית שירות גורפת, שעם השנים הופכת לפטור משירות צבאי, לאלפי מיועדים לשירות ביטחון אך מטעמים של לימוד בישיבה - מהווה פגיעה בשוויון של כל אחת מקבוצת הרוב, המחויב בשירות צבאי. יש בה אפליה ללא שוני רלוונטי המצדיק אותה. אין דבר בדתיותו של אדם שימנע ממנו שירות צבאי".

     

    "רבים מחיילי צה"ל הם בעלי השקפת עולם דתית", כותב הנשיא, אהרון ברק, ומוסיף: "הטלת חובה זו על האחד ושחרור ממנה של האחר, פוגעת קשות בזהותו העצמית של האדם... בעוד שהאחד מחויב בשירות צבאי, קשה, תובעני וממושך, שירות שיש לו מחיר כלכלי ואישי מובהק, והכרוך לא פעם בסיכון החיים ושלמות הגוף - האחר פטור למעשה משירות זה... האחר רשאי ללמוד ולא ללחום". 

     

    על אף הדברים הקשים הללו, בוחן השופט ברק את חוקתיותו של החוק ואת השאלה, אם חרף היותו חוק פוגע בזכות השוויו

    ן הנובעת מ"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", חוק טל הוא חוקתי ועומד במבחנים שנקבעו בפסיקה. הוא קובע כי תכליתו ראויה, "פרי פשרה חברתית" כלשונו. הוא קובע כי החוק נועד לחולל שינוי חברתי ארוך טווח, שיקטין את מימדי הסדר דחיית השירות לתלמידי ישיבות, וכי הדבר נועד לשפר את המצב הכלכלי של הפרט ושל המדינה ולהביא לגידול במספר החרדים המשרתים בצבא בדרך מוסכמת. עם זאת, במבחן ההתאמה בין המטרה לבין האמצעי להשגתה, "לא מתקיים קשר רציונאלי בין מטרות החוק לבין האמצעים להגשמתו. מטרות החוק הוגשמו, אך באופן שולי וזניח".

     


    חושבים על העתירה הבאה. אליעד שרגא ורן כהן (צילום: גיל יוחנן)

     

    לאור כל זאת קובעים השופטים בפסק דינם, המשתרע על פני 152 עמודים, כי כרגע, לא ניתן לקבל הכרעה בחוקתיות החוק, כיוון שלא ניתנה לו "הזדמנות ראויה" להגשים את מטרותיו: "אם השינוי לא יבוא, קיים חשש רציני שהחוק יהפוך לבלתי חוקתי. לא יהא מנוס אז מלשקול את כל ההסדר מחדש, הן בהיבטיו החברתיים והן בהיבטיו המשפטיים".

     

    "החרדים זוכים במלוא הטנא"

     

    ומה אמר השופט חשין? "מוסד הדחייה-פטור העמיק שורש בחיינו הציבוריים. והרע מכל הוא, שהציבור בישראל הורגל לראות את מוסד הפטור-דחייה לתלמידי ישיבות, כמו מגילת העצמאות הורתה עליו. חוק דחיית השירות מטיב עם בני ישיבות באורח מפליג ביחס לבני גילם, שאינם בני ישיבה. זהו יחס מפלה באורח קיצוני ובוטה".

     

    "בעשותם את שהם עושים, וכפי שהם עושים, בתובעם לעצמם את שהם תובעים, ובקבלם את שהם מקבלים - הוציאו עצמם

     בני העדה מרשות היחיד שלהם ובאו אל רשות הרבים. שלא כבני כת האיימיש, אשר נשארו ספונים ברשות היחיד, בני העדה סמוכים אל שולחן הקהל וזוכים הם להטבות מלוא הטנא... הנקבל כי נציגי העדה יחליטו עבור זולתם - עבור כולנו - בשאלות של חיים ומוות, בשאלות של חינוך ושל איכות חיים? כי ייהנו מהטבות כספיות של הכלל, אך את תרומתם לכלל לא יעלו"?, תוהה השופט חשין.

     

    יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, שהגיש את העתירה המרכזית בנושא, העיר כי בית-המשפט החמיץ הזדמנות היסטורית: "אני לא רואה בית-משפט עליון שפותר זאת בעתיד, וככה שופטי בג"ץ מגלגלים את זה לשופטים הבאים ולדור הבא". ח"כ רן כהן ממרצ, שעתרה אף היא, אמר כי ככל הנראה תוגש עתירה דומה בעוד שנתיים, ואז לא יהיה מנוס מהכרעה: "בג"ץ נכשל וגם אנחנו נכשלנו. נחכה שנה-שנתיים, את התוצאות אנחנו יודעים, ואז נעתור שוב, אולי אז בית-המשפט יחליט. אבל אז זה כבר יהיה מאוחר מדי, עוד אלפי פרזיטים לא ישרתו בצה"ל".

     

    עו"ד אורי קידר, אף הוא בין העותרים, אמר היום: "תחת ההנחה שלבית-המשפט העליון אין מספיק כוח פוליטי לפסול את חוק טל, זה פסק הדין הכי טוב שיכולנו לקבל. עם קצת יותר אומץ הם היו יכולים לפסול את החוק, ולא רק לשבת מהצד ולהתבכיין עליו".

     

    העותרים הציגו 24 אלף חתימות

     

    לפני כמעט ארבע שנים עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד החוק, שמקורו בוועדה בראשה עמד שופט העליון בדימוס צבי טל. העתירה הוגשה יום אחד בלבד לאחר שהחוק עבר בכנסת, ביולי 2002. בהמשך הוגשו עוד שלוש עתירות בנושא.   

     

    ייתכן שמדובר בעתירה הגדולה ביותר שהוגשה אי פעם בישראל, שכן התנועה לאיכות השלטון החתימה 24 אלף אזרחים

    בישראל שהצטרפו לעתירה. בעתירה נטען כי חוק טל, המאפשר לשר הביטחון לדחות באופן גורף את שירותם הצבאי של כל האברכים ש"תורתם אומנותם", הינו בלתי שיוויוני ובלתי מידתי. 

     

    על פי חוק טל יכול בחור ישיבה לצאת "לשנת הכרעה" ובסיומה, אם הוא לא מעוניין לחזור לישיבה, הוא אמור לשרת שירות צבאי שתנאיו נקבעים על-ידי הצבא או שירות אזרחי למשך שנה אחת במידה שהצבא אינו מגייס אותו. 

     

    התנועה לאיכות השלטון אומרת כי החוק מהווה פגיעה בחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", שכן הוא פוגע בגופם, קניינם, יכולת השתכרותם וכבודם של אלו שכן משרתים בצבא וכן נושאים בעול הביטחוני. "חוק טל פוגע בעקרונות השיוויון ומפלה בין דם לדם", נכתב בעתירה.

     

    בנוסף נטען כי החוק פוגע בביטחון המדינה. "מדינת ישראל מצויה מאז הקמתה במאבק מתמשך על קיומה ואין היא יכולה להרשות לעצמה את הפגיעה בביטחונה הנגרמת כתוצאה מחוק זה", נכתב בעתירה. הבוקר, כאמור, יחליטו תשעת שופטי בג"ץ אם הפטור הגורף ימשיך להינתן.

     

    בספטמבר 2005 הגישה ציפי לבני, שרת המשפטים דאז, מכתב לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בו הביעה אי שביעות רצון מיישום חוק טל. "היישום אינו משביע רצון, בלשון המעטה. חלקים בחוק אינם מיושמים ושיעור המתגייסים לאחר שנת ההכרעה נמוך מהמצופה. על כן, יש צורך בשינוי מיידי במצב הקיים", כתבה לבני. המכתב הוגש לבג"ץ במסגרת תשובת המדינה לארבע עתירות המכוונות נגד חוק טל, העיקרית שבהן היא כאמור עתירת התנועה לאיכות השלטון.

     

    לדעת שרת המשפטים דאז "ראוי ליצור מסלולי גיוס אטרקטיביים לחרדים... בדרך זו יהפוך הצבא לחלק מחיי הקהילה החרדית ויושג שיווין לארוך זמן". לבני הציעה להשוות את הנחיות הגיוס של החרדים לאלה של העולים החדשים שעלו ארצה בגיל דומה לגיל שבו יוצאים תלמידי הישיבות לשנת ההכרעה. "על אף השוני בין הקבוצות, הן דומות בכך שמצד אחד יש אינטרס לאומי וחברתי בשילובם בחברה הישראלית ומצד שני יש להתחשב בכך שהם מבוגרים יותר מהמתגייסים האחרים. הם באים מרקע ומתרבות שלא מכינים אותם לשירות בצה"ל", כתבה.


    פורסם לראשונה 11/05/2006 00:36

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    פרי פשרה חברתית: בג"ץ
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: חיים צח
    תרבות של פטור מפלה: חשין
    צילום: חיים צח
    צילום: גיל יוחנן
    גלגלו לדורות הבאים: שרגא
    צילום: גיל יוחנן
    גיוס אברכים
    צילום: זום 77
    מומלצים