שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    בג"ץ, בניגוד לעמדת ברק: חוק האזרחות כשר

    11 שופטים קבעו - בניגוד לעמדת הנשיא ברק וברוב של 6 (חשין, נאור, אשר גרוניס, יהונתן עדיאל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי) נגד 5 שופטים (הנשיא ברק, בייניש, ג'ובראן, פרוקצ'יה, וחיות): לא יינתן מעמד חוקי לפלסטינים הנישאים לערביי ישראל. עם זאת, גם רוב תומכי חשין קבעו כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ולשוויון, אך "הפגיעה היא מידתית". נציגי העותרים: "החלטה חמורה ביותר. בג"ץ סירב לתת סעד משפטי כנגד אחד החוקים הגזעניים ביותר"

    לא יינתן מעמד חוקי לפלסטינים הנישאים לאזרחי ישראל: בג"ץ דחה הבוקר (יום א'), ברוב של שישה שופטים מול חמישה, את העתירות נגד התיקון לחוק האזרחות.

     

    ראשי המחנות היריבים הם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שמחר פורש באופן סופי מבית המשפט העליון, מישאל חשין, שעמד בראש דעת הרוב וקבע כי החוק חוקתי וכלל אינו פוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובזכויות האדם הבסיסיות וגם אם פוגע, הרי שהפגיעה היא מידתית ועל כן כשרה.

     

     


    הדיון הבוקר (צילום: גיל יוחנן)

     

    מנגד, עמד הנשיא ברק, שגייס לצידו רק ארבעה שופטים נוספים מבני חברי ההרכב שמנה באופן נדיר 11 שופטים, וקבע כי החוק פוגע בזכויות הבסיסיות לחיי משפחה ולשיוויון העולה על הנדרש ולכן יש לבטלו. אל ברק הצטרפו השופטים סלים ג'ובראן, דורית בייניש, איילה פרוקצ'יה ואסתר חיות.

     

    אל דעתו של המשנה לנשיא חשין הצטרפו השופטים מרים נאור, אשר גרוניס, יהונתן עדיאל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי. אולם, ארבעה מבין חמשת תומכיו של חשין – כל שופטי הרוב למעט נאור – קבעו כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ולשוויון, אולם הפגיעה היא מידתית.

     

    השופט לוי שהצטרף גם הוא לדעת הרוב קבע כי החוק פוגע בזכויות הבסיסיות במידה העולה על הנדרש, אולם קבע כי יש לאשר פרק זמן של תשעה חודשים להיערכות מחדש של המדינה ולתיקונו ולפיכך דחה את העתירות והצטרף לדעת הרוב.

     

    ברק: אין חוקי יסוד שונים ללחימה ושלום

     

    הנשיא ברק דחה את הטענה לפיה יש להבחין בין חוקי יסוד בעת לחימה ובעת שלום: "חוקי היסוד אינם מכירים בשתי מערכות דינים, האחת החלה בתקופה רגיעה והאחרת החלה בתקופה לחימה. הם אינם כוללים הוראות לפיהן זכויות האדם החוקתיות נסוגות בעת לחימה... אין לנו דיני איזון שהם מיוחדים לתקופת לחימה...".

     

    "זאת ועוד: אין אפשרות לקיים אבחנה חדה בין מעמד זכויות האדם בעת לחימה ומעמדן בעת שלום. קו הגבול בין טרור לרגיעה הוא דק... עלינו להתייחס לזכויות האדם ברצינות, הן בעת לחימה והן בעת רגיעה... ".

     

    ברק קובע כי הזכות לחיי משפחה היא חלק מכבוד האדם, וכי היא נגזרת מהזכות לכבוד. ברק כותב "זכותו של בן הזוג לקיים תא משפחתי נפגעת קשות אם אין מאפשרים לו לקיים תא משפחתי זה בישראל... התא המשפחתי לא מתקיים בחללו של עולם. הוא חי בנתונים של זמן ושל מקום... זכותו של בן הזוג הישראלי שמשפחתו תחיה עימו בישראל, זכותו היא לנטוע את שורשי המשפחה באדמת ארצו שלו, זכותו היא שילדו יגדל, יתחנך ויהא לישראלי בישראל... כך נוהגת מדינה בת-תרבות. זכות זו נפגעת על ידי חוק האזרחות והכניסה לישראל". ברק אף מציין כי חלה פגיעה בילדו של בן הזוג הישראלי, הקטין. ברק קובע כי הגבלה גורפת של הזכות שאינה מבוססת על בדיקה אינדיבידואלית היא "אמצעי חשוד בחוסר מידתיות".

     

    חשין: יש עימות מזויין מול הפלסטינים

     

    השופט חשין חולק על ברק וכותב: "לעת מלחמה רשאית מדינה למנוע כניסתם של נתיני אויב למדינה, גם אם נישאו לאזרחי המדינה. מדינת ישראל, ידענו כולנו, נתונה במלחמה... אכזרית וקשה אל מול הרשות הפלסטינית וארגוני טרור הפועלים מתוכה. תושבי האזור הפלסטינים הם בבחינת נתיני אויב ובתור שכאלה מהווים הם קבוצת סיכון לאזרחיה ותושביה של מדינת ישראל.

     

    חשין הוסיף: "נזכור כל העת: ישראל אינה אוטופיה. ישראל מצויה בעימות מזוין קשה, אל מול הפלסטינים. רשות כנגד מדינה. קולקטיב כנגד קולקטיב. עימות מזוין זה היה כמלחמה. לא כמלחמת העצמאות, לא כמלחמת ששת הימים, לא כמלחמת הכיפורים. ובכל זאת – מלחמה".

     

    לדבריו, "כולנו ידענו כי הוראת החוק קובעת במקצת אזרחי ישראל המבקשים להינשא לבני זוג פלסטינים ולהתגורר עימם בישראל. כבני אנוש אין לנו אלא להזדהות עם כאבם של אותם תמי לב שזכותם לקיים חיי משפחה בישראל נפגעו, אולם שני צדדים לה למטבע.... כל עוד ממשיך הטרור הפלסטיני להכות ללא הבחנה בישראל ובישראלים, וכל עוד מתקשים שירותי הביטחון להבחין בין המסייעים לצרינו לבין שאינן מסייעים לצרינו, ראוי כי תידחה זכותם של המעטים לקיום חיי משפחה בישראל מפני זכותם של כלל אזרחי ישראל לחיים ולביטחון". 

     

    המדינה: 26 פיגועים על ידי פלסטינים עם תעודת זהות כחולה

     

    נציגת המדינה, עורכת הדין יוכי גנסין, הביעה שביעות רצון מההחלטה ואמרה כי 26 מבין 146 פיגועים שהתרחשו בישראל, בוצעו על ידי פלסטינים שנשאו תעודות זהות כחולות בעקבות איחוד משפחות.

     

    "זה מצב קשה ביותר", אמרה הבוקר גנסין, "קרוב לאלף איש נהרגו בפיגועים, בהם למחבל או למסיע או למלין היו תעודות זהות ישראליות. את המוטיבציה של תושבי שטחים להמשיך ולפגע באוטובוסים או בקניונים, אין לנו אפשרות לשנות ולכן אנו מנסים להתמודד עם זה לא רק על ידי גדר הפרדה או סיכול ממוקד, או פעולות צבאיות, אלא על ידי חיפוש מי שתעודת הזהות הישראלית שלו מהווה תירוץ ואמצעי למימוש המוטיבציה. היום הלחימה היא בעורף ולא בשדה הקרב ולכן הצעד שלנו הוא לגיטימי כאחת הדרכים להתמודדות עם נשיאת תעודות זהות כחולות במטרה לפגע בישראל".

     

    "העליון סירב להתערב בחוק גזעני מוצהר"

     

    התגובות בקרב נציגי העותרים היו קשות עם היוודע פסק הדין. עורכת הדין, אורנה כהן, תקפה את בית המשפט העליון: "זוהי החלטה חמורה ביותר. בג"ץ סירב לתת סעד משפטי כנגד אחד החוקים הגזעניים ביותר, ופגע בזכויות החוקתיות הבסיסיות ביותר. בשורה התחתונה עולה שהעליון סירב להתערב בחוק גזעני במוצהר, ששולל זכויות יסוד על בסיס אתני. זה יום שייזכר בהיסטוריה המשפטית בישראל כיום קשה ביותר". 

     

    היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עורך הדין דן יקיר אמר: "זה יום עצוב לדמוקרטיה הישראלית ולמהפכה החוקתית ולזכויות האדם. אם חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו איננו יכול להגן על זכות כה בסיסית לשוויון ולחיי משפחה, השאלה היא על אלו זכויות הוא מסוגל להגן". 


    פורסם לראשונה 14/05/2006 09:48

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    העותרת אורנה כהן. "יום קשה ביותר"
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: גיל יוחנן
    ברק. במיעוט
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: חיים צח
    חשין. פגיעה מידתית
    צילום: חיים צח
    צילום: זום 77
    לוי. נותן למדינה 9 חודשים
    צילום: זום 77
    מומלצים