שתף קטע נבחר

ברק מול חשין: מהו כבוד האדם

פרופ' יפה זילברשץ מהפקולטה למשפטים בבר אילן אומרת בעקבות פסק הדין של בג"ץ בנושא האזרחות כי המחלוקת שהתגלתה בין השופטים ברק וחשין היא עקבית, ומתבטאת בשיח הזכויות כולו: "ברק נותן זכויות רחבות ואז יוצר איזונים בין הזכויות לאינטרסים. אצל חשין, יש דברים שכלל אינם נכנסים לשיח הזה. יש לו גישה מצומצמת וצרה יותר". היא קוראת לממשלה להרים את הכפפה ולחשוב מחדש על סוגיית ההגירה

"אני מקווה שהממשלה תרים את הכפפה בעקבות פסק הדין של בג"ץ בנושא האזרחות ותיישם חקיקה רחבה יותר בנושא ההגירה למדינת ישראל". כך אמרה היום (א') ל-ynet פרופ' יפה זילברשץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. לדבריה, "מדובר בפסק דין משמעותי ביותר".

 

פרופ' זילברשץ מסבירה ש"כל השופטים בהחלט קובעים כי הזכות לחיי משפחה ולשוויון היא חוקתית וכולם מכירים בחשיבותה. השאלה היא מה קורה כשזכויות אלו מתנגשות עם אינטרסים ביטחוניים. למעשה, בג"ץ מתמקד בשאלה מיוחדת זו: איחוד משפחות על הרקע הביטחוני המיוחד".

 

היא מסבירה את המחלוקת שהתגלתה בין השופט חשין שתמך בכך שלא יינתן מעמד חוקי לפלסטינים הנישאים לערביי ישראל, לבין השופט ברק, שהיה בין המתנגדים. לדבריה, הגישה האחת היא גישתו של השופט חשין, "שכשיש מדינה או ישות במלחמה, אני סוגר את השערים. כמובן, צריך לזכור שהחוק הוא זמני ולא קבוע וחייב להיבחן מחדש כשתשתנה המציאות הביטחונית-פוליטית. לעומתו, הנשיא ברק אומר: אנו חייבים להגן גם על הביטחון, אבל ניתן להגן עליו על ידי בדיקה פרטנית של כל אדם ואדם בלא להתיר איסור גורף על הכניסה בצירוף חריגים. יש לבדוק כל מקרה לגופו".

 

היא הוסיפה כי "רואים ויכוחים עמוקים מאוד בין השופטים, כיצד יש להתייחס לזכויות אדם בעת טרור. יש גם ויכוח מה נכלל בגרעין הקשה של כבוד האדם. חשין אומר שהגרעין הקשה אינו כולל הבאת זר למדינה, גם אם הוא בן זוג. לדעת ברק, זה כן נכלל בגרעין הקשה של כבוד האדם".

 

לדברי זילברשץ, מדובר במחלוקת עקבית בין ברק לחשין המתבטאת בשיח הזכויות כולו: "ברק נותן זכויות רחבות ואז יוצר איזונים בין הזכויות לאינטרסים. אצל חשין, יש דברים שכלל אינם נכנסים לשיח הזה. הוא אומר דברים דומים גם על חופש הביטוי. יש לו גישה מצומצמת וצרה יותר".

 

"המדינה ובית המשפט קיבלו את הטיעון שמדובר בחוק שנובע משיקולי ביטחון. העותרים אמרו שיש כאן היתממות וגם עניין דמוגרפי, רצון להגביל את מספרם של ערביי ישראל. פסק הדין התעלם מהטענות האלה והלך לכיוון הביטחוני".

 

היא מבקשת להדגיש כי מכיוון שפסק הדין מונה למעלה מ-260 עמודים היא לא הספיקה לקרוא את כולו ועל כן מסייגת את דבריה. לדבריה, ההשלכה העתידה של פסק הדין הזה צריכה לבוא לידי ביטוי בחקיקה: "צריך לקחת את פסק הדין הזה ולחשוב על חקיקה רחבה יותר בנושא ההגירה למדינת ישראל. אחרי 60 שנה של קיום המדינה, הגיע הזמן לבחינת מדיניות חדשה בכל הנוגע להגירה למדינת ישראל ממדינות שכנות הנמצאות עימה בעימות וגם ממדינות אחרות – כלומר, בעיית העובדים הזרים ובעיית פליטים. הטיפול של החוק כיום בענייני הגירה הוא בעייתי, ומצריך חשיבה מחודשת. זה הכיוון שאליו מוביל פסק הדין הזה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרופ' זילברשץ. להרים את הכפפה
צילום: גיל יוחנן
הדיון הבוקר
צילום: גיל יוחנן
מומלצים