אלרגים לבושם? אתם לא לבד. האלרגיות השכיחות

חמש שנים אחרי שהתחילה לעבוד במחלקת הקוסמטיקה והבישום באחת מרשתות הפארם הגדולות, חשה אלה, 36, גרד וכאבים בכפות הידיים. "זה היה בערך שלושה שבועות אחרי פסח", היא משחזרת, "ולכן בהתחלה ייחסתי את הבעיה לנקיונות המטורפים שעשיתי בבית ולשימוש בדטרגנטים חריפים. במשך הזמן עור הידיים שלי נהיה מחוספס יותר ועבה, וכשגם הופיעו עליו שלפוחיות גדולות מלאות בנוזל, פניתי לרופאת עור, מומחית לאלרגיות ממגע".

אלה עברה מבחן רגישות, שהראה שהיא אלרגית לחומר שנמצא בבשמים. הרופאה הגדירה את זה כאלרגיה ממגע (אלרגיה שנגרמת כתוצאה ממגע עם חומרים מסוימים שמכילים אלרגנים). "איך שהתקבלה האבחנה נזכרתי שחודש לפני פסח יצאנו ברשת במבצעי הוזלה לבשמים, והתזתי על לקוחות עשרות בשמים ביום", מספרת אלה. "כך שבכל משמרת נחשפתי להרבה סוגים של בושם, וכמה מהם גם ניסיתי על עצמי, לבקשת הלקוחות".

רופאת העור שטיפלה בה הפנתה אותה לרופא תעסוקתי, כדי שימליץ לה על שינוי מקום העבודה. במקביל היא התבקשה להימנע משימוש בבשמים ולטפל בידיה במשחה ובתרופות. "חמש שנים אני עובדת באותו מקום ולפחות 20 שנה אני משתמשת בכל מיני בשמים, ופתאום אני מפתחת אלרגיה", אומרת אלה בפליאה.

המובילים: ניקל ותערובת בשמים

בהיעדר נתונים מחקריים מדויקים במדינות השונות, מספר הלוקים באלרגיה ממגע בקרב האוכלוסייה הכללית בעולם לא ידוע. עם זאת, רופאי עור מעריכים

ש-2%-10% מהאוכלוסייה סובלים מהתופעה. לשם השוואה, 2% מהאוכלוסייה הבוגרת רגישים למרכיב מזון כלשהו, ו-3%-8% מהילדים מפתחים אלרגיה למזון.

בישראל נערך מחקר מקיף, ראשון מסוגו, שבדק את שיעור הרגישות ממגע בקרב נשים וגברים שביקרו במרפאות עור ומצא ש-43.5% מהם סובלים מהבעיה. את המחקר ערכה ד"ר אנטה לזרוב, רופאת עור ומנהלת השירות לרגישות ממגע ומחלות עור תעסוקתיות במרכז הרפואי מאיר, במשך שבע שנים.

"בשנים 1998-2004 בדקתי לצורך המחקר 2,156 מטופלים – כ-68% מהם נשים והשאר גברים", היא מספרת. "מטרת המחקר היתה לגלות בקרב הנבדקים תגובה אלרגית לאלרגן אחד או יותר".

מעיבוד הנתונים וכימותם עלו הממצאים הבאים:

• האלרגן הנפוץ ביותר הוא ניקל (סולפט) – 13.9% מהנבדקים פיתחו תגובה אלרגית אליו. הוא נמצא ברוב מוצרי המתכת הזולים – תכשיטים (שלא עשויים זהב או כסף), כפתורים, שעונים, שרשראות, מפתחות, מטבעות כסף, ידיות של דלתות, וכן בחלק לא מבוטל מכלי המטבח: סירים ומחבתות, סכו"ם זול ועוד.
• 7.1% מהנבדקים פיתחו תגובה אלרגית לתערובת בשמים שמשמשת בסיס לכל בושם. היא נמצאת באפטרשייב, בשמפו ולמעשה בכל המוצרים הקוסמטיים הריחניים וכן במוצרי ניקוי מבושמים, בסבונים ועוד.
• 3.8% מהנבדקים פיתחו תגובה אלרגית לפוט - סיום דיכרומט, חומר שמשמש בעיבוד מוצרי עור ונמצא בנעליים, בארנקים, בתיקים, בחגורות ובמעילים וכן בחומרי ניקוי שונים ובתערובות צמנט לבנות, שמשמשות ברפואת שיניים וברפואה אורתופדית.
• 3.6% מהנבדקים פיתחו תגובה אלרגית לבל - סם פרואני, חומר שמיובא מפרו ומשמש בתעשיית הבשמים.
• 3.4% מהנבדקים פיתחו תגובה אלרגית לאי - זוטיאזולינון, חומר משמר שמשמש בתעשיית הקוסמטיקה – בעיקר בקרמים, בסבונים נוזליים ובשמפו – וכן במוצרי תעשייה שונים, בעיקר בשמנים למכונות.
• שיעור זהה של נבדקים – 3.4% – פיתחו תגובה אלרגית לקובלנט (כלוריד), מתכת שנמצאת בעיקר יחד עם ניקל ומשמשת בעיקר בתעשייה ובייצור.
• חמשת האלרגנים המובילים שנבדקו גרמו לתגובה אלרגית הן בישראל והן באירופה, כך שלא מדובר בעניין גיאוגרפי או גנטי. לשאר האלרגנים – דבק תעשייתי, חומרים שמופקים מצמחים ועוד – נמצאה תגובה רק בישראל.

עוד עולה מהמחקר ש-13.8% מהנבדקים נחשפו לאלרגן במסגרת העבודה, ואילו אצל 33.8% האלרגיה לא קשורה לעיסוק המקצועי.

"אזורי האלרגיה ממגע האופייניים ביותר הם הידיים – אצל 30.7% מהנבדקים, הפנים והצוואר - אצל 24%, והגפיים – אצל 11.3%", אומרת ד"ר לזרוב, "אבל לאלרגיה נחשפים גם אזורי גוף אחרים, כמו הבטן, הגב ואיברי המין".

ביטויי האלרגיה ממגע הם על פי רוב חיצוניים. "40.7% מהנבדקים לקו בדלקת עור כרונית בידיים, בפנים ובצוואר, שתסמיניה עור אדום, התעבות העור, קשקשת, גרד, פיצוצים וכן כאבים, ו-22.8% לקו בדלקת עור חריפה, שתסמיניה אודם בולט, שלפוחיות עם נוזל, גרד עז וכאבים קשים", אומרת ד"ר לזרוב.

לדברי החוקרת, זהו המחקר הראשון שבדק את האלרגנים המובילים בישראל. "לכן יש לממצאים השלכות מרחיקות לכת", היא טוענת. "כך, למשל, לאור הגילוי על שיעור הרגישָת לניקל, צריכה להיות חקיקה שתאסור את הימצאות המתכת הזו בחומרים או לפחות תגביל את הכמות שלה, כפי שנעשה באירופה. גם בתעשיית הקוסמטיקה בעולם הטרנד של היצרנים הוא שימוש מופחת בחומרים משמרים והימנעות מאלרגנים". עד אז היא ממליצה למי שפיתח אלרגיה ממגע למהר לקבל טיפול.

פעם אלרגיה – תמיד אלרגיה

לפני 12 שנה, חודש לפני שהשתחרר מהצבא, שם טיפל בכלי רכב ובטנקים בסדנת שריון גדולה בדרום הארץ, ר' שם לב לכך שכפות ידיו נפוחות, אדומות ומגרדות. "הרופא הצבאי רשם לי משחה והמליץ על סבון מיוחד", הוא מספר. "השתמשתי בשניהם שבועיים, אבל המצב לא השתפר. חזרתי לרופא, והוא הפנה אותי למרפאה בבית חולים, שם בדק אותי רופא עור והמליץ לי לעבור טסט רגישות למגע".

תוצאות המבדק שעבר הוכיחו שר' אלרגי לחומר שנמצא בשמן מכונות. "הייתי כבר קרוב לשחרור מהצבא", הוא נזכר, "אז לא ביקשתי העברה לתפקיד אחר, ובמשך הזמן שכחתי מזה. עבדתי בחברת ביטוח וכנהג מונית, ולפני שנה, כשפוטרתי, הציעו לי לעבוד במוסך, בזכות הניסיון שלי בצבא".

ר' לא זכר את האלרגיה שהיתה לו לשמני מכונות, אבל חודש אחרי שהתחיל לעבוד במוסך חזרה התגובה האלרגית. "הידיים שוב התנפחו והיו אדומות, כל הזמן גירדתי, והעור ממש נקרע", הוא מספר. "רק כשהגעתי לרופאת העור והיא שאלה אותי אם פעם היתה לי אלרגיה לאיזשהו חומר, נפל לי האסימון ונזכרתי". ר' נאלץ לעזוב את מקום העבודה ולהימנע מחשיפה נוספת לאלרגן שבשמן המכונות.

"גם 10 ו-20 שנים אחרי שמופיע לראשונה האלרגן ממגע והחולה מקבל טיפול ומבריא, המערכת החיסונית לא שוכחת, והוא יכול להיתקף באלרגיה פעם נוספת", מסבירה ד"ר לזרוב. "המערכת החיסונית מפנימה לצמיתות את גורם האלרגיה. כלומר, פעם אלרגיה – תמיד אלרגיה. ולכן בניגוד לאלרגיה למזון, אין לטפל בחשיפה הדרגתית לאלרגן, אלא להימנע ממנו לצמיתות".

שינוי התקנות

שלא כמו באירופה ובחלק ממדינות ארה"ב, בישראל אין חובה לפרסם את האלרגנים שמצויים במוצרי מזון וקוסמטיקה ובמוצרים שימושיים אחרים. "אין תקנות או הנחיות ליצרנים לסמן אלרגנים על מוצרי מזון", נמסר

ממשרד הבריאות. "בימים אלה, ביוזמת המשרד, מנסחים הצעה לתקנה בנושא סימון חומרים שגורמים לאי סבילות ולאלרגיה. כמו כן תפרט התקנה את אופן הסימון, כך שיהיה ברור ואחיד ויאפשר לצרכנים לבחור נכון את מוצרי המזון שמתאימים להם".

רופאי עור מקווים שבעקבות התקנה יצטרפו לתחיקה רשויות ממסדיות נוספות, שיגנו על הצרכנים באמצעות סימון האלרגנים שבמוצרים שימושיים אחרים על האריזה.