רונה לי, תנוחי!
הבלונדינית מוזמנת להשתתף בריאליטי מפורסמים חדש. האם היא תלך על זה?
אחרי שחזרנו מניו יורק נחתנו הישר למסיבת הגג של "הרכלן", שמחפש בכל סוף שבוע סיבה למסיבה כדי להשוויץ בדירת הגג החדשה שלו. "אתם חייבים לבוא לראות את האירוויזיון אצלי", הוא התחנן, "אומרים שאדי בטלר עומד לרסק את הכבוד המועט שנשאר למדינה ואני לא אוכל לעמוד בזה לבד". אז הלכנו רק כדי לגלות שהגענו למסיבת גייז כשהמארח השיכור מקלל כל הערב את הטלוויזיה, הכושים העבריים, וויטני יוסטון ואת הוועדה שבחרה את בטלר לקדם.
"איך האנטישמים האלו לא מתביישים?", הוא צרח בשלב הניקוד, כשהיה ברור שבטלר הצטרף למועדון שרה'לה שרון וההוא ששר את "אין דבר", "אריק שרון בבית חולים והם לא נותנים לנו אפילו נקודה? זוועה".
כשהיה ברור שהמפלצות הפיניות זכו ואחרי שסיים להזדעזע מהעובדה שהם "זיהמו את המוסד היוקרתי שפרנק נף הקים", הוא פצח בנאום על כך שכמו שהגמלאים נבחרו כאקט מחאתי של אזרחי ישראל, כך גם קוקיצות העולם התאחדו נגד שירי השמאלץ של הגוש המזרחי. "הכי נורא שבשנה הבאה ישלחו את להקת היהודים לאירוויזיון", הוא הזיל דמעה שהרסה לו את הרימל והנצנצנים שהתערבבו לו על הלחיים.
אני, שהייתי שתויה הרבה מעבר למה שהגוף שלי מסוגל להכיל, הייתי עסוקה בלהיות נטולת עכבות ויריתי לחלל אינספור משפטים שנונים בכל פעם שמייצג זוועה אחר זמרר על המסך.
"לא ידעתי שאת מצחיקה", אמרה לי ביציאה מהזוועתון "המפיקה הראשית", שהגיעה עם זוגתה, "התסריטאית".
"אבל כבר עשיתי כמה תפקידים קומיים", השבתי, "זה לא סוד מדיני שיש לי טיימינג קומי".
"התכוונתי שלא ידעתי שאת מצחיקה גם בחיים. אחרי הכל, לא כולם מצחיקים בחיים כמו על המסך. דיברת פעם עם "ההומו"? הוא הבן אדם הכי משעמם מחוץ למסך. הוא פיהוק".
חייכתי ותהיתי אם מה שהיא אמרה זה טוב או רע, ובעיקר אם זה הזמן הנכון לשלוף מהתיק את התסריט שהתחלתי לכתוב ולהציע לה להפיק לי סדרה לערוץ 2. לפני שהספקתי לשלוף את הניירת מהתיק היא שלפה שאלה: "תגידי, ריאליטי עושה לך את זה?".
"אני לא ממש חובבת של הז'אנר הזה", עיקמתי פרצוף.
"התכוונתי אם מעניין אותך לעשות ריאליטי", הפתיעה.
בשלב הזה ראיתי בעיני רוחי את השער שאקבל ב"לאשה" (הכותרת: "נסיכת ה- smsים") במקרה הטוב ובמקרה הרע, דמיינתי איך אודח אחרי שלושה פרקים על היותי סוציומטית ואאבד את מועדון המעריצים שלי.
"נו, אז מה את אומרת?", החזירה אותי למציאות.
"אם זה כמו 'רוקדים עם כוכבים' או 'THE SHOW', שאפשר להפגין בהם את הכישרון, אז אולי אפשר לדבר על זה למרות שאני לא ממש מתה על הקונספט הזה".
"אל תשכחי שריאליטי זו מקפצה רצינית להמשך הקריירה", היא אמרה את המשפט המדויק כדי לשכנע אותי, "תראי מה זה עשה לרונה לי שהפסידה ב'נולד לרקוד' וזכתה בתפקיד בטלנובלה".
"את לא צריכה להזכיר את רונה לי", קטעתי אותה, "תאמיני לי ששמתי לב לזה טוב מאוד. שלושה שערים בחודש אחד".
"המפיקה הראשית" התחילה לספר לי שהכל סוד סודי ביותר ושאסור שידלוף מידע, אבל הרעיון הוא לשלוח קבוצת מפורסמים ("איכותיים", היא הדגישה) לגור יחד (י-ח-ד!! אלוהים!) במשך חודש ביישוב נטול חשמל ומים ולראות איך מסתדרים עם המצב זה עם זה. סוג של קרקס אנושי בפריים טיים של ערוץ 2.
"אני לא יודעת", התחלתי לגמגם, "ממש לא בא לי למצוא את עצמי זרוקה בשום מקום, בלי איפור ופן יחד עם אורית פוקס, ביגי ושורטי ועם החבורה הקבועה של הסלבז שנוסעת בחינם לאילת בכל פעם שמתקשרים אליהם יחצנים".
אחרי שהדליפה כמה מהשמות שנמצאים במגעים מתקדמים להשתתף בפרויקט ("הכדורסלן", "הפילוסוף", "העיתונאית" ו"הדוגמנית הזקנה") הסכמנו על כך שלא הסכמנו והחלטנו לדבר על זה שוב בקרוב.
ההצעה המפתיעה גרמה לי להתהפך כל הלילה במיטה ו"הקרייריסט", ששם לב שמשהו מטריד אותי, הדליק את האור והתכונן נפשית לעוד שיחת נפש לילית כמו שקורה איתי אחת לשבוע כשאני נכנסת לדיכאון מזה שהקריירה שלי בנסיגה.
"זה דווקא נשמע מאתגר", הוא התחיל להתלהב מהרעיון שלא יראה אותי חודש ימים, "זה משהו שאת יכולה לצאת בו ממש טוב".
"אתה לא מבין שזה בלי טקסטים? זו לא דמות שאני משחקת, זו אני. אני לא רוצה שאנשים יראו את האני האמיתית".
"אבל דווקא בגלל שאת בן אדם ורבלי, עם דעות נחרצות ומעניינות, ריאליטי יכול להוציא אותך מעולה", הוא ניסה לשוב ולשכנע למרות שהסברתי לו שהפחד שלי הוא לא מה עם ישראל יחשוב עליי, אלא מה יחשבו עליי אלף אנשים ציניים בברנז'ה שאוהבים לשנוא כונפות.
"ממה את מפחדת? שיחשבו שאת פתטית? נו, באמת. תחשבי על הכסף שתעשי מזה. זה לא כמו ב'כוכב נולד' שדופקים את המתמודדים ולא משלמים להם. היא הציעה לך 600 דולר ליום צילום. חודש של צילומים ואת יכולה לנוח חצי שנה".
ניסיתי להסביר לו שדווקא הכסף הוא העניין השולי בכל הסיפור וגם אסי דיין, יעל בר-זוהר וקארין מגריזו שהסכימו למכור את גופם ל"החיים על פי "לא ממש זקוקים לצ'ק מההפקה, ושכל אחד מהם יכול לממן לעצמו שנה של חופשה מהחיים גם בלי המשכורת מהריאליטי.
"אז מה בעצם מניע מפורסמים להיות בריאליטי?", הוא התחיל להשמיע קולות של ייאוש, "הרי לריאליטי הולכים בשביל להיות מפורסמים והם כבר מפורסמים".
ב-03:00 לפנות בוקר, אחרי שעתיים של בחינת כל הנתונים, השערות, מחשבות וספקולציות, "הקרייריסט" הגיע לנקודה הנכונה. מפורסמים לא עושים ריאליטי (רק) בשביל הכסף, מפורסמים עושים ריאליטי בשביל להיות עוד יותר מפורסמים. ככה זה אצלנו. אנחנו מכורים לעצמנו ורוצים עוד שערים, עוד תוכניות, עוד פרבוקציות. תשאלו את אליענה ואנה.
"ריאליטי מפורסמים זה פאסה", פסקתי ב-04:00 בבוקר כשהעיניים של "הקרייריסט" היו אדומות מחוסר שינה.
"אז החלטת שאת יורדת מזה?", הוא שמח לשמוע שלדיון הזה יש גם סוף.
"נראה לך?", השבתי, "עושה גם עושה. זה אומנם פאסה, אבל אם אני לא אעשה את זה, רונה לי תעשה את זה ולבחורה הזאת היו מספיק שערים לשנה הקרובה. שתנוח!".
נ.ב אם ילהקו לי לתוכנית הזאת את יגאל אלקיים, אני פורשת.
כל קשר בין הדמויות למציאות אינו מקרי ביותר
