שתף קטע נבחר

גמר ה-NBA: כל הסיבות הנכונות להישאר ערים

"שאקיל, ווייד ונוביצקי מספקים אבק כוכבים בכמות שלא ראינו פה מאז ימי מג'יק-בירד-ג'ורדן, קיובן הוא בעל הבית הצבעוני ביותר בליגה. אה, כן, והכדורסל אמור להיות משובח" עפר שלח על סידרה של כדורסל איכותי, כזאת שתחזיר אתכם לעבר

הרבה זמן לא היתה לנו סידרת גמר מעוררת כל כך הרבה ציפיות. בשלוש שנות השליטה של הלייקרס הגמר היה אנטי-קליימקס למאבקים הגדולים במערב. הנצחון של דטרויט היה מפתיע ומכריע, חמישה משחקים שבהם עוד לא התרגלנו לזה שהאנדרדוג מוביל וכבר הוא היה אלוף.

 

 

בעונה שעברה היו שבעה משחקים, אבל הקבוצות, שהיו הטובות ביותר בליגה, לא עוררו התלהבות גדולה אצל מי שאינו חסיד של כדורסל קבוצתי ללא אגו. העונה זה אחרת. שאקיל אוניל, דוויין ווייד ודירק נוביצקי מספקים אבק כוכבים בכמות שלא ראינו פה מאז ימי מג'יק-בירד-ג'ורדן. מארק קיובן הוא בעל הבית הצבעוני ביותר בליגה, ורק המחשבה על הרגע בחדר ההלבשה, שבו יריבו המר דיויד סטרן מגיש לו את הגביע, מעוררת רצון שדאלאס תזכה. פט ריילי הוא איש שאי אפשר להישאר אדיש לגביו, ינצח או יפסיד.


דירק נוביצקי, מספק את אבק הכוכבים בשביל כל דאלאס (איי פי)

 

אה, כן, והכדורסל אמור להיות משובח. בשנתיים האחרונות, מאז התפרקו הלייקרס של שאק וקובי, אנחנו מדברים על הכדורסל החדש: קבוצתי, דומה יותר לאירופי, הגנה רצחנית והתקפה של חמישה שחקנים שנוגעים בכדור. במובן הזה, דאלאס ומיאמי, כל אחת בדרכה, הן סוג של חזרה קטנה לאחור: יש להן כוכבים שהבידוד שלהן קטלני, הן משחקות הגנה אבל לא חורטות אותה במקום הראשון על לוח הלב. כמו פעם, זו תהיה סידרה שבה נדבר על מץ' אפים לא פחות מאשר על מה שיוצרת ההתקפה במאמץ משולב.

 

דאלאס הביאה את אריק דמפייר ודה סגנה דיופ כדי להתמודד עם טים דאנקן, ועכשיו הם הכלים שלה במלחמה נגד שאק. הדיזל כבר לא דומיננטי כמו פעם, אבל נגד דטרויט, שעשתה לו את המוות בשנתיים הקודמות, היה שווה כמעט עשרים נקודות ויותר מעשרה ריבאונדים בכל משחק, תרומה שתיצור בעיה משמעותית למאבריקס. למרות חסרונו של מ'בנגה המושעה, דאלאס תסמוך על חטיבת הבשר הזו בנסיון להוריד את שאקיל בכמה נקודות חשובות למשחק.


שאקיל וריילי, הניסיון של השניים ישחק לטובת מיאמי (איי פי)

 

על וייד ישלחו את כולם. ג'וש הווארד מספיק גבוה כדי לתת לו מרחק ולנסות לעצור את החדירות, טרי יעזוב את ג'ייסון ויליאמס ופייטון אם הם לא יוכיחו יכולת לקלוע ויתרום כמה דקות משלו, מרקיז דניאלס ואפילו אדריאן גריפין יכולים להוסיף. כל זה תלוי, כמובן, בשאלה מה יעשו השחקנים המשלימים של מיאמי. אם ויליאמס יהיה כמו במשחק הסיום נגד דטרויט, ופייטון ואנטואן ווקר יהיו במיטבם, זה פשוט יהיה יותר מדי.

 

הנסיון עובד לטובת מיאמי, כולל ארבע הטבעות ואינסוף סדרות הגמר של ריילי. אייברי ג'ונסון, לעומתו, הוכיח בעונה מלאה ראשונה שיש לו מה שיש למאמני פלייאוף גדולים: יכולת לעשות שינויים והתאמות במהלך סידרה. הוא גבר גם על גרג פופוביץ' וגם על מייק ד'אנטוני, ומגיע מול ריילי ללא רגשי נחיתות. כל זה מבטיח לנו סידרה גדולה, הרבה סיבות להישאר ערים בלילה, גם אחרי בליסת הכדורגל במונדיאל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
דוויין ווייד
צילום: רויטרס
מומלצים