"לחלוק את אהבת הצילום עם מסירות לקהילה"

מצוידים במצלמות, פנסי תאורה ואהבת אדם, חברי קבוצת הצילום "קליק ארט" נעים בין מועדונים לנוער בסיכון ואירועים התנדבותיים שונים ברחבי הארץ. במסגרת פעילותם, הנעשית כולה בהתנדבות, הם מנציחים מאבקים ורגעים של אושר, זורעים תקווה, מחבקים ומשלהבים את המצולמים, ומוכיחים שפעילות חברתית יכולה להתבצע גם בדרכים יצירתיות.

תכירו, אבי קדם מיהוד ("קדמוני" בפי חבריו) ואופיר בן נתן מגבעת זאב, שניהם בני 42 וממייסדי "קליק ארט". לשיטתם של השניים, המילה "אני" די מיותרת. שכן כמעט כל משפט שלהם נפתח במילים "אנחנו", "הקבוצה" או "הפורום", וכל פעילות מצוינת בגוף ראשון רבים. קולקטיב? בהחלט.

"צלמים הם בדרך-כלל זאבים בודדים", מסביר קדם, "אבל במקרה הזה הצילום הוא לא עבור המחייה. אנחנו מצלמים עבור מטרה ושאיפה מסוימת, והצילומים המשותפים מאחדים אותנו". שותפו לעשייה בן נתן מצטרף ומוסיף ש"אי-אפשר

 לעשות את הדברים לבד, זאת ההתארגנות של הקבוצה שמאפשרת את העשייה. כל החברים בפורום הם אנשים עובדים, חלקם צלמים מקצועיים, חלקם בוגרי לימודי צילום שלא עוסקים בכך, וחלקם צלמים חובבים. חובבים", הוא מדגיש, "אבל לא חובבנים".

הפורום, שמונה כעת כ-30 צלמים וצלמות, התחיל כהתארגנות של ארבעה חברים, קדם, בן נתן, אילן ברסלר ואלי שטיין, שחיפשו דרך לשלב צילום עם פעילות למען הקהילה. "כצלמים שהם גם הורים לילדים, אנחנו מתעדים את הילדים שלנו ללא הרף", מרחיב בן נתן. "המחשבה על ילדים ובני נוער שאין להם פריבילגיה של הורים שמכרכרים סביבם, הובילה אותנו לשאול איך אנחנו יכולים להשתמש בצילום כדי להיטיב איתם?".

"מנסים להגשים חלומות באמצעות התמונות". חברי "קליק ארט" בפעולה

"לחזק את הדימוי העצמי בעזרת הצילום"

אחת הדרכים באמצעותן מיטיבים אנשי "קליק ארט" עם בני נוער היא "החלום שלי", פרויקט הדגל של הקבוצה. חבריה פוקדים אחת לשבוע מועדון לבני נוער בסיכון, נפגשים ומשוחחים עם החניכים - ולבסוף מצלמים אותם כשהם מגלמים את הדמויות שהם שואפים להיות. "המטרה של הפרויקט היא לחזק את הדימוי העצמי שלהם בעזרת הצילום", מבאר בן נתן. "אלה נערים שמכירים את נושא הצילום רק מהפן השלילי שלו, חלקם הגדול התוודע לצלמים בעיקר בתחנות המשטרה. אנחנו רוצים להראות להם את הצד החיובי של התחום. כל הקונספט הוא לחזק את הביטחון שלהם, לומר להם 'אתם קרובים יותר לחלום שלכם ממה שאתם חושבים'".

"הגענו למועדון בפעם הראשונה בט"ו בשבט, מה שזיכה אותנו, בין היתר, במטחי פירות יבשים", משחזר קדם בחיוך. "אבל אחרי כמה שבועות הם כבר התחילו לחכות לנו בחוץ ולהתלונן שאנחנו מאחרים".

"כשהצגנו להם את הפרויקט אחרי כמה מפגשים, הם צחקו עלינו ועל הרעיון", נזכר בן נתן. "אחד הנערים אמר: 'אני רוצה להיות פורץ טוב, אז תצלם אותי פורץ סורגים של חלון?'. אחרי כמה מפגשים אותו נער ביקש שאצלם אותו

בסטקייה, וכששאלתי למה הוא אמר 'שמע, חשבתי על זה בכל המפגשים, וכשאני אהיה גדול אני רוצה להיות בעל סטקייה'".

לצד הפעילות השבועית הקבועה במועדון, חברי הקבוצה מתעדים גם בני ובנות מצווה, מרביתם חניכי פנימיות ברחבי הארץ. לקראת המשמח כל-אחד מהם מוזמן ליום צילומים בסטודיו, במהלכו הם מגלמים את הדמות שהם חולמים להיות בבגרותם. באירוע עצמו מקבלת את פני האורחים צילום מוגדל של הילדים, ובסופו הם מקבלים לידיהם אלבום תמונות אישי.

"אנחנו שואלים את הילדים איפה הם רוצים להיות בעוד חמש שנים, כל-אחד אומר מה החלום שלו ואנחנו מנסים להגשים אותו בתמונות", אומר בן נתן. "כך למשל לכבוד יום הצילומים האחרון, שנערך ממש השבוע, הקמנו סטודיו, הכנו תלבושות, וגייסנו את המאפרת המקצועית הרמוני רוט-שבתאי שאיפרה את הילדים בהתנדבות".

"אחד הילדים רצה להיות מתאגרף, איפרנו אותו והלבשנו אותו בהתאם, ולקחנו אותנו לזירת איגרוף אמיתית", מתרגש קדם. "באותו זמן נראה היה שחשב שהוא מתאגרף וכמעט שכח שהוא בצילומים. הבוקר הזה פשוט עשה לי את היום. הילדים שיתפו פעולה לחלוטין עם המשחק, שלהבנו אותם ולא יכולתי להבחין מי מתרגש יותר - אנחנו או הם".

"לתעד דרך עיניהם של הנכים". חברי "קליק ארט" במסע "גלגלים של תקווה"

"לא מצלמים כדי ללחוץ ולומר יאללה, נקסט"

העבודה החברתית של אנשי הקבוצה לא מתמקדת רק בילדים, מסייגים בן נתן וקדם. כך למשך הם בנו סטודיו של ממש לכבוד מסיבת הפורים לחיילים בודדים שערך ארגון "מאיר פנים" לפני כמה חודשים. "צילמנו את החיילים מחופשים ושמחים", מתאר בן נתן. "התמונות הופיעו כמעט בזמן אמת באתר אינטרנט כך שההורים, שנמצאים בחו"ל וחלקם לא נפגשו עם הילדים שלהם חודשים ארוכים, יכלו לראות אותם שמחים כמעט אונליין".

במהלך האירוע, אומר בן נתן, נולד במקרה זוג חדש. "בחלק מהתמונות ציוותנו חיילים וחיילות אחד לשנייה. היו שם חייל וחיילת שבכלל לא רצו להצטלם יחד, אבל אחרי שנאלצנו להפעיל כוחות שכנוע הם נעתרו לבקשה. בסוף הערב הם יצאו מהאולם כזוג".

אחד הפרויקטים האחרונים בהם היה מעורב הפורום הוא תיעוד מסע האופניים "גלגלים של תקווה" בו השתתפו רוכבים נכים ובריאים, והכנסותיו הוקדשו למימון פעילותה של עמותת "אתגרים". "ניסינו לתעד את האירוע דרך עיניהם של

הנכים, ובעיקר את השילוב ביניהם ובין הרוכבים האחרים", מדווח בן נתן. "אדם עיוור שרוכב על אופניים כפולים עם אדם רואה, למשל, אנשים עם מוגבלויות פיזיות שרוכבים ביחד עם קבוצת אנשים בריאים. רצינו להראות את השילוב ולהנציח את המאמץ וההשקעה שלהם".

- נדמה שהחיבור בין נתינה לתחביב או למקצוע שלכם הוא אידיאלי.

"מצלמה היא כלי עם המון עוצמה, ומי שיודע לעבוד איתה יוצר דברים שאפשר להתפאר בהם", קדם מסכים. "כשזה בא עם ההנאה שבתרומה והחיבור לאנשים ולעשייה, אנשים משקיעים המון כדי להוציא את המיטב. מהסתכלות בצילומים אפשר לראות שהם נעשים מתוך אהבה. אנחנו לא מצלמים כדי ללחוץ ולומר 'יאללה, נקסט', בכל תמונה יש רגש.

"כשאנחנו באים לצלם כל-אחד מסתכל דרך העדשה שלו", הוא מסכם. "אנחנו יכולים לצלם את אותה דמות, אבל כל-אחד מאיתנו יצלם בצורה אחרת כי הוא מגיע עם עמדה רגשית שונה שתתבטא בצילום. זה מדהים, כי כולנו חולקים את אהבת הצילום עם המסירות לקהילה, ואני רואה את זה מתחבר ביחד".

• "קליק ארט" מחפשת חברים נוספים, צלמים מקצועיים וחובבים, וכן זקוקה לסיוע ממעבדות וחנויות צילום. לפרטים נוספים ולאתר הקבוצה לחצו כאן