שלומי מנסה לנצח את הסרטן: "אני רק רוצה לחיות"
שבע שנים מתמודד שלומי סגל עם מחלת הסרטן, אותה הוא מכנה "הזיפת הזה". תחילה חשב שניצח את המחלה הארורה, אבל לאחרונה החלו לחזור גרורות. כשהתרופות כבר לא עובדות והסיכוי האחרון שלו להישאר בחיים תלוי בהשתתפות בניסויים שעולים כסף רב, קורא שלומי סגל לעם ישראל לפתוח את הכיס ואת הלב
קשה שלא להיזכר בראיון ההוא, לפני שנה וקצת אצל יאיר לפיד, מדורת השבט הטלוויזיונית שלנו. שלומי סגל הגיע לאולפן ובעיניים חנוקות מדמעות ביקש מעם ישראל לפתוח עבורו את כיסו ולאפשר לו להמשיך לחיות. בשטח, היה מדובר ב-25,000 שקל שסגל צריך היה להוציא מדי חודש על תרופות, שקופת החולים לאומית, אליה הוא משתייך, לא היתה מוכנה לדבריו לממן. גם לא חלק מסכום זה. התגובות היו מרגשות. סגל קיבל תרומות ויכל לממן את התרופות שהשאירו אותו בחיים.
אבל עכשיו גם התרופות לא עוזרות, והתקוה האחרונה של שלומי לחיים נמצאת בניסויים רפואיים, וכדי להיות חלק מהם - צריך לשלם. זו הסיבה שבימים האחרונים מופץ במייל מכתב תחינה משלומי והאנשים הסובבים אותו, שקורא לעם ישראל, בפעם השניה, לפתוח את ליבם ולתרום מכספם.
הזיפת הזה
במשך שבע שנים נלחם שלומי סגל בסרטן המעי הגס. שבע שנים, בהן ניסה את כל הטיפולים המוכרים, נעזר בתרופות אווסטין וארביטוקס, שהתפרסמו בעקבות שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס ובעיקר קיווה מאד להתגבר על המחלה הקשה. כעת, לאחר שהטיפולים המוכרים לא הצליחו לעזור לו, הומלץ לו על ניסוי בבית החולים הדסה עין-כרם.
לסרטן שבגופו קורא סגל בשם החיבה "הזיפת הזה" ומסביר "גיליתי שההומור השחור נותן הרבה הקלה בהתמודדות עם מכות שכאלה".
"שבע שנים אני מסתובב סביב המחלה", מספר סגל (40), נשוי ואב לשלושה ילדים, תושב קרית-אונו. "בשנתיים וחצי הראשונות עברתי ניתוח וטיפול מונע וחשבו שהכל בסדר. אחר כך היו לי כאבים באגן ואחרי בירורים ובדיקות גילו שיש גרורה שנחה לה שם ומדי פעם בא לה להציק", הוא מתאר בציניות את מצב בריאותו השברירי.
סטטיסטיקה יוצאת דופן גרמה לסרטן המעי הגס להופיע בגופו כבר בגיל צעיר. אחרי שניסה את מגוון התרופות והטיפולים הקיים אמר לו ד"ר אריה פיגר מ"איכילוב", אחד האונקולוגים שטיפלו בו לאורך התקופה הממושכת, "אין לי הוקוס פוקוס להציע לך, היחיד שיכול לעזור זה פרופ' סלוין".
פרופסור שמעון סלוין, מנהל מחלקת השתלות מח עצם בהדסה עין כרם הציע לסגל לעבור טיפולים ניסיוניים שונים. אחד מהם הוא כבר עבר אך ללא הצלחה. הטיפול הקרוב שבו הוא אמור להתחיל כולל הזרקה של חיידק הנמצא בעופות, שיכול לזהות גידול סרטני בגוף האדם, להתביית עליו ולפורר אותו. הבעייה היא שמדובר במחקרים שאינם ממומנים על ידי חברת תרופות כלשהי ולכן החולה צריך לממן את עלות ההשתתפות ומדובר ב-16 אלף דולר. קופת חולים לאומית שבה הוא מבוטח מסרה לו לדבריו, שאינה יכולה להשתתף במימון ניסוי שכזה וכעת הוא פונה לבקש עזרה ותרומות מהציבור הרחב.
בין הראשונים שהשתמשו בארץ בארביטוקס
לאחר שהתנסה כבר במגוון רחב של טיפולים שלא הצליחו לעזור, מגייס סגל את ההומור השחור ומסביר: "מבחינת השוק אני מאד פופולרי. כל מדען או פרופסור מחפש אותי בתור אובייקט. אני לא יודע אם בתור חולדה עבור הניסויים או אחרי שכבר ניסו את זה על חולדות". לדבריו אונקולוגים שמלווים אותו בשנות הטיפולים הממושכות בודקים עבורו את רצינות המחקרים שבהם הוא משתתף.
סגל היה בין החולים הראשונים בארץ שהשתמשו בתרופת הארביטוקס. "כשהתחלתי להשתמש בתרופה אמרו לי שהיא מאריכה חיים ב-4 חודשים. אם ארבעת החודשים האלו הביאו אותי עד עכשיו אז אפשר רק להגיד שהזמן ממש רץ", הוא אומר וצוחק.
סגל ספקן באשר להישגי חולי סרטן המעי הגס ששבתו רעב. "זה בזבוז זמן. ראיתי מבפנים איך מתנהלת ועדת הסל. גם אם חס וחלילה מישהו היה מת בשביתת הרעב זה לא היה מזיז להם את קצה האצבע. לא סופרים את החולים. אף אחד לא חושב עליהם במדינה שלנו".
"לא יכול להרים ידיים כשמסביבי אנשים מתאמצים"
לדבריו, למרות שהסרטן נוכח בחייו כבר שבע שנים, ילדיו אינם מתעניינים במיוחד במחלה ולא הפכו לבעלי ידע רפואי. "אין ספק שקיים איזה מתח במשפחה, אבל כל דבר בפרופורציה שלו. להערכתי אני אחזור לעצמי ואראה לכולם שאני על הרגליים לעוד מאתיים שנה. נכון, זה לא סימפטי, אז מה. לא אצל כולם החיים דבש. אין מה לעשות". התמיכה הרבה שהוא מקבל מבני המשפחה והרופאים בסביבתו עוזרת. "אני לא יכול להרים ידיים כשיש מסביבי אנשים כאלו, אני רק רוצה לחיות".
- ניתן לתרום עבור שלומי סגל בכרטיס אשראי בטלפון 03-5792220 או לשלוח המחאה בדואר לארגון חברים, עבור שלומי סגל ת.ד. 6782 רמת-גן, או באמצעות בנק לאומי סניף 856 מספר חשבון 29459/91 ע"ש חברים, עבור שלומי סגל.
