מסיבת בוטוקס
הסלבריטאית מוזמנת להזריק בוטוקס לקמטוטים ומנסה להבין איך זה שנותנים לה מתנה כל כך יקרה חינם. התשובה לכך לא מאחרת להגיע
סלבריטאיות ישראל, היכונו לליין מסיבות הקיץ הכי לוהט מאז ליין המסיבות האחרון בשלוותא: זה טוב יותר מסופשבוע חינמי באילת ע"ח יריב נתי, זה מסעיר יותר מסייל של 60 אחוזי הנחה באירית (ושבפעם הבאה מישהו יגיד לאסתי גינצבורג שלא צריך להתנפל על הבגדים. יש מספיק בשביל כולם) וזה הרבה יותר מענג מלבלות עם סטינג במתחם הווי.איי.פי של הוויסקי א-גוגו. גבירותיי וגבירותיי המקומטות, קבלו את ליין הבוטוקס, מסיבות שהן פצצות ומזרקים לפנים.
העיקרון פשוט: סלבריטאית אחת תורמת את הבית, כל אחת שמה אלפייה ורופא חינני מעביר מזרק ממצח למצח. ונכון שמעולם לא הייתי חובבת של כימיקלים ובוודאי לא כאלו שמזריקים לי לפנים, אבל מצד שני, כבר הרבה זמן ש"הרכלן בדימוס", שעל שמו ייקרא הפיתוח הבא של חומרי הבוטוקס, מנסה לשכנע אותי לעשות הזרקה קטנה בשביל לסדר את הקמטוטים הקטנים שצברתי ב-27 שנות קיום. העובדה שגם "הרכלן", האדם הכי ישיר בסביבתי, אמר לי לאחרונה שאני נראית על המסך "בעייתית", גרמה לי להבין שהגיע הרגע הבלתי נמנע - אני צריכה לעשות משהו עם הפנים שלי.
עם קצת עזרה מ"הרכלן", שמקושר ליחצנית הנכונה, קיבלתי בסוף השבוע האחרון הזמנה למסיבה סופר חשאית להזרקת פיתוח בוטוקסי חדש של המרפאה שהיא מייחצנת. אך מכיוון שלכל החינמים יש מחיר מאוד יקר, שמסתכם בסופו של דבר בפוסטר חוצות כמו זה שיש לריקי גל שממליצה בחום על החיים בלי שיער מיותר, ויתרתי על הרעיון.
"לא יהיו צלמים, לא נוציא ידיעות לעיתונות ולא נספר על זה לאף אחד. זה סופר דיסקרטי", חזרה על המנטרה "הניג'סית" לאורך שיחת הטלמרקטינג שעשתה לי, "כל הרעיון הוא לגרום לנשים שהן מובילות דעת קהל להעביר את המסר בעצמן לחברות אחרות שלהן".
אחרי שקיבלתי את הרשימה הסופית של המוזרקות העתידיות שכללה את "הבדרנית ההיפראקטיבית", "הדוגמנית בדימוס", "זאת שרוקדת עם כוכבים" וכמה מלכות יופי לשעבר שיגיחו לווילה של "הדיווה", אישרתי הגעה. בשעה היעודה הגיחו לווילה כל המוזמנות כשהן נטולות איפור, מרוחות על הפנים במשחה מרדימה בהוראת הרופא ובהופעת נטורל כללית מזעזעת. זו היתה הפעם הראשונה שלי מאז שחדרתי לביצה שראיתי בחלל אחד כמות גדולה של סלבריטאיות נבוכות ועם הבעת פנים של "הגעתי הנה במקרה ובבקשה אל תספרו שראיתן אותי פה".
"הדיווה" ניסתה לשבור את הקרח והתעקשה לספר לנו איך פעם, בשנות ה-80, המזרק היחיד שהיה עובר בעיר מאחד לשני היה עם חומרים מעוררים. "הבדרנית ההיפראקטיבית" לחשה לי שלמרות "החיים שכאלה" שהיא עשתה לנו, ידידה הטוב של "הדיווה" הוא עדיין המזרק. אחרי שכל אחת התעסקה עם הסושי בשביל למנוע מצב של דיבור צפוף מדי, נכנסה היחצנית כולה זורחת ומיושרת מקמטים (עסקת ברטר עם המרפאה שהיא מייחצנת) והזמינה את הרופא החינני להסברים על התהליך ("חצי דקה של החדרת מחט קטנה"), כאבים ("מי שתעשה טיפול באזור הפה צפויה להרגיש צריבה קלה") ותופעות לוואי ("אחוז קטן של משתמשים יכול לגלות רגישות לחומר").
האמיצה הראשונה שנכנסה לחדר העבודה של "הדיווה" שהוסב זמנית למיני קליניקה היתה "זאת שרוקדת עם כוכבים". אחרי חמש דקות היא כבר היתה בחוץ עם נקודת דם קטנטנה בין העיניים שהעידה על האזור שטופל. "הדיווה", כיאה למעמדה וגילה, עברה שלוש דקירות במצח, בצידי הפה ובין העיניים ואז נכנסה "הדוגמנית בדימוס", שצווחה והתעלפה. בדיוק כשחשבתי לברוח הביתה, הגיע תורי להיפרד מקמט הזעף שנוצר לי באזור העיניים. "להיות ישרה כמו טרי האצ'ר", מלמלתי לעצמי בזמן הטיפול, סיימתי ומיד התחפפתי מהמקום בלי לומר שלום.
בבית, אחרי שלוש שעות, כשאני מציצה כל חמש דקות במראה כדי לראות מה מצב הקמט, ראיתי שצמחו להן נקודות כחולות באזור הדקירות. ל"קרייריסט" הסברתי שהקוסמטיקאית עשתה לי גבות בצורה אלימה במיוחד. הוא קנה את זה. גברים.
בבוקר נחרדתי לגלות שהקמט נעלם ובמקומו צצה גבשושית קטנה. היחצנית שחטפה ממני צרחות אימים בנייד העבירה אותי לרופא, שהרגיע אותי והוסיף שככל הנראה אני מאותם אחוזים בודדים שמגיבים לחומר בצורה אלרגית, ושכבר אחר הצהריים אוכל להגיע לזריקת נגד שתעלים את הגבשושית ותיישר לי את הקמט. עטויה כיסוי ראש ומשקפי שמש כאמצעי הסוואה התייצבתי בקליניקה של הד"ר כדי לקבל זריקה נגד ובעיקר לנדור נדר שלעולם לא אחדיר לגופי חומרים זרים. אחרי יומיים, כשנעלמו העיגולים הכחולים ואיתם גם הקמט, חזרתי להיות בחורה עם פרצוף צעיר, מחייך ונטול קמטוטים כפי שהייתי בצעירותי, כלומר בגיל 26.
"מאמי, שמת לב מה חדש אצלי?", החלטתי לחשוף את הסוד בפני "הקרייריסט".
"השמלה? הנעליים? תני לי לנחש, הסתפרת, לא?", הוא ניסה. גברים.
במהלך השבוע, אחרי שהתמכרתי להסתכלות במראה בכל רגע פנוי, הגעתי למסקנה שאני חייבת להיפטר מהקמט הקטן שגיליתי ליד השפתיים. לא משהו רציני, אבל בכל זאת משהו שכדאי להעלים. קבעתי תור אצל הרופא לטיפול נוסף וקבעתי על הדרך גם תור לחזק את הקמט שהעלמתי, בעוד שלושה חודשים, זמן תפוגת החומר. התמכרתי.
באותו הרגע הבנתי שלכל חינם יש מחיר והמחיר שאני הולכת לשלם בשנים הקרובות הולך להיות מאוד כואב, אבל בעיקר מאוד יקר.
נ.ב
לידיעת "הבדרנית ההיפרקאטיבית": אומנם היחצנית לא מדליפה עלייך מידע לעיתונות, אבל הקליניקה של הרופא עמוסה בתמונות שלך בפוזת "לפני" ו"אחרי". היום זה במרפאה, מחר בעיתונות. שלא תגידי שלא הזהרתי.
כל קשר בין הדמויות למציאות אינו מקרי ביותר.
לטור הקודם של הסלבריטאית
