שתף קטע נבחר
 

לאור המצב: איך להקל על החרדות

ההסלמה בצפון מגבירה באופן טבעי את הפחדים והחששות. אולם כשהם הופכים לחרדות, אובדן השליטה תופס פיקוד. איך לזהות סימנים מוקדמים של חרדה ומה תוכלו לעשות כדי להפחית את התחושות הקשות? וגם - איך לטפל בחרדות של הילדים?

המלחמה בחזית הצפון מורידה את התושבים למקלטים, ובמלחמה כמו במלחמה, צף ועולה מיפלס החרדות. אף שפחדים וחששות לנוכח המצב הם טבעיים, הרי שתסמינים ספציפיים המאפיינים חרדות עלולים לאותת על מצב שדורש טיפול רפואי.

 

"הדאגות הופכות לחרדות כשאנשים רואים לנגד עיניהם את התסריטים הכי גרועים שיכולים לקרות להם", אומר ד"ר דני דרבי, מומחה לטראומה נפשית מהמרכז הרפואי הדסה, "אנשים חוששים שיפול עליהם טיל, שהבית יפגע והם או יקיריהם ימותו. עד רמה מסויימת התחושות הללו תקינות, כיוון שאכן הסכנה קיימת, והחששות הן טבעיות. אולם האנשים שלא מכירים את תגובות החרדה, עלולים לחשוב שהם משתגעים ומאבדים שליטה".

 

מתי תידלק הנורה האדומה: החרדות מדליקות נורה אדומה, כאשר הדריכות הפיזית עולה באופן משמעותי, ופוגעת בכל מהלך החיים. בין תסמיני האזהרה נמנים מחשבות חוזרות, חלומות בהלה, הפרעות שינה, דריכות יתר, פחד מכל רעש קטן הנשמע כנפילת טיל ותמונות חוזרות של פיצוצים.

 

מתי התגובות צריכות להדאיג? דרבי: "כשהחרדה פוגמת בתפקוד היומיומי, צריכה להידלק נורת אזהרה. אצל מבוגרים זה יכול להתבטא בשכיבה במיטה, ניתוק מהסביבה, הימנעות מעבודה, ומנגד דחף בלתי פוסק לדבר, קוצר נשימה, דופק מהיר שאינם חולפים".

 

כרונולוגיה של חרדה: בין 10 עד 25 אחוז מאלה שלקו בחרדה, עלולים לפתח תגובה פוסט טראומטית (הלם קרב). תגובה זו מורכבת מפלאשבקים, סיוטים, דריכות גופנית גבוהה, עצבנות יתר, והימנעות ממצבים ומקומות. כשאלה נמשכים מעל לחודש ימים, המדובר בתגובה פוסט טראומטית אקוטית. לאחר שלושה חודשים מוגדרת התגובה ככרונית הדורשת טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי שוטף.

 

מה אפשר לעשות כדי לצמצם את תגובות החרדה?

 

  • דברו על זה: המחשבה של הימנעות מדיבור על המצב עד שהמחשבות ייעלמו היא שגויה, ומהווה מפתח להגברת החרדות. דברו עם הקרובים, הוציאו את אשר על לבכם, והישארו מחוברים לקהילה התומכת.

 

  • אל תסתגרו: התבודדות והתמודדות לבד עם הדאגות, מעצימה אותם. השתדלו ככל האפשר לשהות בסביבת אנשים. קבוצת התמיכה הזו תאפשר וויסות של המיטען שנאגר פנימה ושבונה את הלחץ הנפשי.

 

  • פעולות הסחה: צאו לעבוד, פנקו את עצמכם, בלו עם אנשים שאתם אוהבים. הפעילות המסיחה מאפשרת עיסוק שאינו בחרדות עצמן.

 

  • הרפיות: בצעו הרפיות נשימה, האזינו למוסיקה שאתם אוהבים, התפללו. כל אלה בעלי מוטיבים של הסחה והרפייה בעלי אפקט של הפחתת החרדות.

 

  • בין הסדינים: לאחר ארועי ה-11 בספטמבר המליץ המרכז האמריקאי לטיפול בתגובות פוסט טראומטיות על סקס ואוננות כפעילות שמועילה להתמודדות עם קושי נפשי בעקבות חשיפה לטראומה.

 

  • אלכוהול ועישון: הגברה של צריכת האלכוהול והעישון נראים לכאורה כמסיחים, אך פועלים כ'מנתקים', אינם מאפשרים עיבוד של רגשות, ובסופו של דבר רק מחמירים את החרדות. השתדלו להימנע מהם. אם הפסקתם לעשן, עשו כל מאמץ שלא לחזור אל הסיגריה.

 

  • פעילות גופנית: היא גם שורפת קלוריות, אך גם משחררת אנדורפינים – מעבירים עצבניים בעלי אפקט מרגיע, משחרר לחצים ומשפר מצב רוח. 

 

הקלת חרדות של ילדים

 

האירועים משפיעים על הילדים כמו שהם משפיעים על המבוגרים. הילדים חווים את הלחץ והמצוקה, וכתוצאה מפתחים חרדות ודאגות לא אופיינות", מסביר דני לוטן, מנהל מרפאת חרדה במרכז שניידר לרפואת ילדים. סימני החרדה שיגלו הילדיתגובות אופייניות לאירועי הימים האחרונים יכולות להתבטא במתח ועצבנות, צורך להיצמד להורים, לךקבל תמיכה חיבוקים וכדומה, קושי בהירדמות והתעוררות באמצע הלילה, סירוב של הילד להיות לבד בשירותים או במקלחת. לדברי לוטן אלו התנהגויות אופייניות למצב והן יכולות להתבטא מגיל 3 ואילך. "גם ילדים גדולים, שמצפים מהם להתנהגות יותר בוגרת יכולים 'לחזור אחורה'".

 

ילדים עשויים לגלות חרדה בדרך שונה ממבוגרים: "הם נוטים להסתגר", מסביר ד"ר דני דרבי, "הילד פתאום לא רוצה לצאת מהבית, מעדיף לא לראות חברים או טלויזיה ונמנע ממשחקים. הביטוי החרדתי אצל ילדים יכול להתבטא גם דרך משחק, בניגוד למבוגרים אצלם הדאגות מתבטאות במחשבות יתר. הילד עשוי לבנות משחק כלשהו ואז להרוס אותו, כביטוי לחרדה".

 

ביטוי חרדות אצל ילדים: כמו אצל מבוגרים, גם ילדים עשויים לבטא חרדות באופן גופני - התפרצויות בכי ואי שקט, רעד, דפיקות לב, קוצר נשימה, תחושות כימיות – כולן מאפיינות את תגובת מערכת העצבים המביאה להפרשת אדרנלין ונוראדרנלין.

 

להקל את חרדת הילד: אחד הדברים המרכזיים המקלים על החרדות של הילדים הוא העלאת שאלות שמטרידות אותם. לוטן מסביר שיש ילדים ש"שומרים בבטן" הרבה מאד דאגות והסבר של ההורה יכול לעודד את הילד לשאול שאלות. "צריך לתת הרבה מאד מידע, לא צריך להסס לדבר עם הילד גם אם הוא לא שואל".

 

איך להסביר לילדים? בהסבר ההורה צריך להדגיש שנעשות פעולות נכונות שמטרתן לשמור על הביטחון ולהגן עלינו (מצד העירייה, הצבא, הממשלה), צריך להסביר שהאירועים צפויים להימשך עוד מספר ימים. "כשנותנים את המידע אסור להגיד משפט כמו 'בטוח שלא יקרה לנו כלום' כי גם הילד יודע שזה לא נכון. לא להגיד שבמאה אחוז הכל יהיה בסדר, בפרט לא להשתמש בזה כשהילד רוצה עוד ועוד הרגעה".

 

הסברים, שמותאמים לרמת ההבנה של הילד, יכולים להינתן גם לתינוק בגיל שנתיים שהוריו לקחו אותו על הידיים ורצו לממ"ד. "גם ילד כזה צריך לקבל הסבר גם אם רמת ההבנה מאד נמוכה".

 

אז מה עושים? תעסוקה היא אמצעי מומלץ להרגעת חרדות. פעילויות כמו משחקים, חידונים, תשבצים, צפייה בווידאו ואפילו דברים שיגרתיים כמו הכנה משותפת של ארוחת הערב יכולים לסייע. כמו כן, גם אצל ילדים תרגילי נשימה יכולים להועיל: מכניסים מעט אוויר, תוך ספירה עד 2 -3 ומוציאים תוך ספירה עד 4-5 . אחרי 5-10 חזרות על התרגיל, ביחד עם הילדים רמת החרדה יורדת.

 

אמצעי נוסף להפחתת המתח - תרגיל האגרוף: לכווץ חזק את האגרופים תוך ספירה עד 4, כאשר 4 הוא שיא הכיווץ ובבת אחת לפתוח אותם. מומלצות 5-6 חזרות על התרגיל לשחרור מתח

 

שאלות? ד"ר דני דרבי משיב לכם בפורום טראומה נפשית  


פורסם לראשונה 14/07/2006 22:08

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ניב קלדרון
חרדה. דברו על זה
צילום: ניב קלדרון
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים