שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לרגל המצב: מדריך חירום לפציעות ומצבים רפואיים

    דקות ארוכות עלולות לחלוף עד שיגיע האמבולנס ובו העזרה הראשונה. דקות אלה קריטיות, במהלכן אתם בכפות ידיכם יכולים להציל חיים, להרגיע, למנוע מצבים מסכני חיים, לעצור דימומים, להקל על התקפי אסתמה, וגם למנוע הידרדרות של חולי סוכרת. לשעת מלחמה הנה מדריך מיוחד של מצבי חירום והצעדים בהם אתם יכולים לנקוט עד להגעת הצוות המטפל

    עילפון חולי אסתמה יתר לחץ דם סוכרת 
    דימום מהאף כוויות התחשמלות שברים 

    עילפון
    מצב פתאומי של ירידה בחימצון המוח המתבטא בחולשת שרירים כללית ואיבוד היכולת לעמוד ומלווה בחוסר הכרה. הנפגע מתעורר מספר שניות או דקות לאחר נפילתו. הנפילה עצמה, אף שמרתיעה, היא תגובת הגנה של הגוף המבקש להזרים כמה שיותר דם מחומצן לרקמת המוח.

     

    הגורמים לעילפון הם רבים: פחד, כאב, התרגשות, שימחה, בהלה, מראה דם, קימה מהירה, לחץ דם נמוך, עמידה ממושכת, או כתוצאה ממחלה – התקף לב, הפרעות בקצב הלב, דימום חריף ועוד.

     

    הטיפול:

    1. השכיבו את הנפגע כשרגליו מורמות (למשל, על כיסא).
    2. שחררו בגדים לוחצים המקשים על נשימתו.
    3. הטו ראשו לאחור למניעת חסימה ע"י הלשון.
    4. אם ההכרה לא שבה מיד עם השכבתו, בדקו נשימה ובמידה ואינו נושם התחילו בהחייאה.
    5. הזעיקו צוות מד"א בחיוג 101.

     

    חזור למעלה
    חולי אסתמה

    המתח והחרדה כמו גם האבק במיקלטים הלא מאווררים עלולים כולם לעורר התקפי אסתמה. התקף אסתמה חריף מתבטא בציפצופים בעיקר בעת נשיפה. נשימות החולה יהיו מהירות (מעל 20 בדקה אצל ילד ומבוגר, מעל 50 אצל תינוק), הרחבת הנחיריים וחיוורון.

     

    מה תוכלו לעשות? כמה המלצות של פרופ' אשר טל מהמרכז הרפואי סורוקה של

    שרותי בריאות כללית, וד"ר בנימין וולוביץ ממרכז שניידר לרפואת ילדים:

    1. נסו להירגע עד כמה שניתן באמצעות תרגילי הרפיית שרירים.
    2. הימנעו מנשימה מהירה העלולה להביא להתפתחות התקף אסתמה.
    3. על חולי אסתמה לקחת עמם משאף וונטולין למיקלט.
    4.  אדם החש במתח נפשי רב יכול להיעזר, לאחר היוועצות ברופא, בתרופות הרגעה קלות אשר יומלצו לו. חשוב להקפיד לא לעבור על המינון המומלץ, כי תרופות ההרגעה גורמות עייפות, נימנום ותגובות איטיות.
    5. במידה וחשים בסימנים של התקף מתקרב, מומלץ לקחת שתי שאיפות מהמשאף המכיל תרופות המרחיבות את דרכי הנשימה. אם קוצר הנשימה נמשך יש להזעיק מד"א בטלפון 101.
    6. אם החולה מידרדר ומפסיק לנשום יש לפתוח בפעולת החייאה ולהזעיק את מד"א.

     

    חזור למעלה
    יתר לחץ דם
    הוא מכונה הרוצח השקט, ואינו נותן סימנים עד שהוא גורם למחלה קשה. גם במצבי חירום, חשוב לשמור על איזון לחץ הדם:

    1. קחו עמכם למיקלט את התרופות הקבועות שלכם. אל תעשו כל שינוי בטיפול הקבוע.
    2. במידת האפשר – קחו עמכם את מכשיר לחץ הדם. נזכיר כי לחץ הדם התקין הוא סביב 120/80 (מאה ועשרים על שמונים). יתר לחץ דם מוגדר כלחץ דם במנוחה ורגיעה שעולה על 140/90.
    3. לאלה הנוטלים תרופות משתנות – יש להקפיד על מיכל שתיה בהישג יד למניעת התייבשות ואיבוד אלקטרוליטים.
    4. אם לחץ הדם עולה ועדיין לא לקחתם את התרופות הרגילות שלכם לאותו היום או השעה - זה הזמן לקחת אותן ולחזור על בדיקת לחץ הדם כעבור 3-4 שעות. אם כן לקחתם כבר את הטפול התרופתי לאותו היום, מדובר כנראה בהתרגשות שמלווה את המצב המיוחד בו אנו נמצאים. כדאי להתייעץ מראש עם הרופא המטפל על דרך הפעולה במקרה כזה. לרוב, מנה קטנה של תרופה מרגיעה שאינה פוגעת במצב הערנות יכולה לסייע.

     

    חזור למעלה
    סוכרת

    מחלה שנובעת מבעיית איזון כמות הסוכר בדם. הלבלב בגופנו אחראי על הפרשתו של ההורמון "אינסולין". הורמון זה אחראי על הכנסת הסוכר מהדם אל התאים. מחלת הסכרת מתחלקת לשני מצבים עיקריים: חוסר סוכר בדם – היפוגליקמיה, ועודף סוכר בדם – היפרגליקמיה.

    המצב המסוכן מיידית והנפוץ יותר הוא היפוגליקמיה, המתפתח במהירות ועלול לקרות בשל החסרת ארוחה, מנת יתר של אינסולין, או מאמץ גופני יוצא דופן. חולה זה המצוי בהיפוגליקמיה יחוש תחילה חולשה, הזעה, רעב או צמא. אלו יתדרדרו במהירות לאי שקט או חוסר הכרה.

     

    הנה כמה צעדים שתוכלו לעשות:

    1. על חולה הסוכרת לקחת איתו למיקלט את מכשיר בדיקת הסוכר, ותרופות האינסולין.
    2. אם אירוע ההיפוגליקמיה מתרחש ומזוהה בתחילתו (היינו החולה בהכרה מלאה) ניתן לתת לו משקה ממותק, או כפית ריבה דבש או שוקולד.
    3. אם החולה מחוסר הכרה יש להתחיל בהחייאה.
    4. בכל מקרה בו אדם אינו חש בטוב או נחשד מצב של היפוגליקמיה יש להזעיק את מד"א.
    5. במצב של היפרגליקמיה (עודף סוכר), החולה יחוש בדרך כלל צמא, רעב, חולשה, פניו יאדימו וריח אצטון ינדוף מפיו. הטיפול כרוך במתן אינסולין ונוזלים בבית החולים. בכל מקרה כזה יש להזעיק את צוות מד"א ולהשגיח על החולה.

     

    חזור למעלה
    דימום מהאף

    דימום מהאף השכיח בעיקר אצל ילדים, נגרם לרוב ע"י פציעה של כלי דם בעקבות חיטוט, חבלה, בעיות בקרישת דם או שינויים חדים במזג האוויר. אצל מבוגרים, הדימום מתרחש גם בעקבות עליה בלחץ הדם. בניגוד לאמונה הרווחת, אין להטות את הראש אחורה ולבלוע את הדם. הטייה אחורה לא תפסיק את זרימת הדם. זאת ועוד: הדם עלול להגיע אל מערכת הנשימה, להיקרש שם ולגרום לחנק. לפיכך יש ללחוץ על צידי האף מעל הנחיריים למשך כעשר דקות, כשהראש מוטה מעט קדימה.

     

    חזור למעלה
    כוויות

    פגיעה בעור בשל חום גבוה, קור עז, מגע עם חומרים כימיים או התחשמלות. מידת הכוויות מחולקת לפי הפגיעה בשכבות העור השונות, ואחוזי הגוף. כוויה דרגה א' פוגמת בשכבה החיצונית של העור (האפידרמיס) וגורמת לאדמומיות של העור וכאב עז. כוויה דרגה ב' פוגמת באפידרמיס ובחלק מהשכבה הפנימית יותר של העור (דרמיס). היא גורמת לצבע עור ורוד ולכאב עז ביותר. כוויה דרגה ג' פוגמת בכל שכבות העור עד עומק העצם. בכוויה זו העור הופך שחור.

     

    הכוויה אינה מכאיבה בשל פגיעה בקצוות העצב. שלוש הסכנות העיקריות כתוצאה מכוויות הן איבוד חום, איבוד נוזלים, וזיהום. לפיכך נדרש פינוי מהיר לבית החולים. עד לפינוי יש לכבות את האש, להזעיק צוות מד"א, להרטיב את איזור הכוויה בכוויות מסוג א' או ב' באמצעות מים זורמים או סטריליים. במידה והנפגע מחוסר הכרה יש להתחיל בפעולות החייאה בהתאם לצורך. זיכרו: אין להשתמש במשחות ביניהם, לבן, ביצים, משחות שיניים או מרכיבים אחרים שעלולים לזהם את איזור הכוויה.

     

    חזור למעלה
    התחשמלות

    מצב מסכן חיים העלול לגרום למוות. מרבית מקרי ההתחשמלות יכולים להימנע בקלות רבה על ידי השגחה פשוטה. הגורמים להתחשמלות יכולים להיות מגוונים, החל ממכת ברק וכלה בהתחשמלות מזרם החשמל בבית.

     

    זרם חשמל החודר לגוף האדם עלול לגרום פגיעות רבות שאת חלקן אפילו לא

    נראה בעין בלתי מזוינת. הזרם לרוב גורם לפצע כניסה, באיזור בו נוצר מגע עם זרם החשמל, ולפצע יציאה, באיזור בו הסתיים מסלול הזרם מחדירתו לגוף ועד יציאתו.

     

    החשמל יעשה את המסלול הקצר ביותר אך עם זאת ההרסני ביותר שיכול לעבור עד ליציאתו מהגוף, תוך יצירת כוויות חשמל באיזור כניסת הזרם לגוף. כוויות אלה נראות כ"חור חרוך" בנקודות המגע עם הזרם החשמלי (בד"כ ביד הנפגע) עד לכוויה דומה בכף רגלו של הנפגע באתר היציאה של הזרם מן הגוף. בין הנזקים שיתכנו במקרי התחשמלות ישנם שברים מפושטים וכוויות ועד להפרעות קשות בקצב הלב, נזק מוחי קשה, ונזק לאיברים אחרים כמו הכליות.

     

    מה תוכלו לעשות?

     

    1. הקפידו על בטיחות: נתקו את זרם החשמל הכללי במידת האפשר, הרחיקו הנפגע מזרם החשמל על ידי שימוש באמצעים מבודדים (מקל, עץ, גומי, פלסטיק)
    2. הזעיקו עזרת מד"א בטלפון 101 – מסרו פרטים בבירור: טלפון, כתובת, ושם.
    3. במידה והנפגע מחוסר הכרה התחילו בהחייאה.

     

    חזור למעלה
    שברים

    נפילת טיל הגורמת לקריסת מבנים, עלולה להביא לחבלות קשות, ולשברים. נוסף על הכאבים העזים, הסכנה העקרית בשבר היא דימום מסכן חיים. חשוב לזכור כי כל תזוזה של הגפה שנפגעה, עלולה לפצוע כלי דם פנימיים, ולהגביר את הדימום. לפיכך:

    • בכל חשד לשבר אל תזיזו את הגפה הפגועה.
    • במידת האפשר קררו את האיזור הפגוע באמצעות קומפרסים קרים עטופים בבד. אין להניח קרח ישירות על העור מחשש לכוויית קור.
    • הזעיקו בדחיפות עזרה במד"א 101.

     

    חזור למעלה
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לפני שמגיע האמבולנס. יש מה לעשות
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים