אהבה נושכת
אם אתם מחפשים בידור קיצי קליל - אתם עלולים להתאכזב מ"הצד שלו, הצד שלה". למרות מספר רגעים משעשעים, מדובר בראש ובראשונה בדרמה שעניינה חיטוט בפצע הכואב מכל - פרידה. אהרון קשלס גילה סרט אמין ואף ריאליסטי
שחקן נועז מקיף את מגרש הבייסבול לקול צהלת האוהדים. אבל לא כולם נושאים את עיניהם לעבר הבחורים האמיצים במכנסיהם הצמודים, יש מי שמבחין דווקא בבחורה נאווה המלווה בברנש שעל טעמו בלבוש מוטב לא להרחיב את הדיבור. וכך מתחיל לו אותו סיפור ישן נושן, אותו טקס חיזור אהוב, הידוע בשפת חוקרי הקולנוע בשם, "meet cute", תרצו, "הפגישה הנחמדת". מדובר ברגע קולנועי שאף קומדיה רומנטית איננה חסינה בפניו. אירוע בראשיתי שמפגיש שתי נשמות אובדות, כל אחת בחייה, ומשגר אותן לעבר מסען המשותף אל האושר המובטח רק באגדות.
זה מתחיל בוויכוח על לימונים. ווהן ואניסטון בסרט
אך מה זה קורה בקומדיה החדשה, החכמה והלא מוערכת דיה של הבמאי הנהדר, פייטון ריד ("מעודדות צמודות", "לגמור עם האהבה"), "הצד שלו, הצד שלה"? כיצד ייתכן שהמפגש המתקתק בדרך כלל מרגיש לפתע כמו חווייה ניאנדרטלית שבה הנבוט המאיים מתחלף בנקניקיה מעוררת בהלה? "לא ממש מעניין אותי שאת נמצאת עם בחור", גרי (וינס ווהן) ודאי מסנן לעצמו שעה שהוא משגר לעבר ברוק (ג'ניפר אניסטון) את הרמז המיני האהוד ביותר על תעשיית ההיפ הופ האמריקנית. "את תאכלי את הלחמניה הזו. את תאכלי אותה. ואל תשכחי גם את החרדל", הוא ממשיך ואז מתחיל ללעוג לטעמה בגברים. זה השלב שבו תמצאו את מרבית הנשים נסות על חייהן אך לא ברוק. וכך, אחרי כחמש דקות בהמיות במיוחד, תמצאו את עצמכם ברצף כתוביות שחושף בפניכם אלבום תמונות אופטימי המתעד את סיפור האהבה הבלתי אפשרי. זהו, אגב, המהלך היחיד בסרט שמבהיר לצופים, מה ברוק מצאה בגרי.
בבחירות אלה ואחרות, יוצרי הסרט כמו מדגישים בפנינו את העובדה שמערך הציפיות עימו אנו ניגשים לצפות בכל קומדיה רומנטית, עתיד להתפרק. ואמנם, יותר מש"הצד שלו, הצד שלה", מזכיר את "ואז הגיעה פולי" בכיכובה של אותה אניסטון, הרי שהוא נושא את ריחותיה של הקומדיה המרושעת "מלחמת רוז ברוז". למעשה, ניתן לראות בסרטו של ריד גרסה מרוככת, אמינה ולפרקים אף מאוד ריאליסטית - ועל כך יעיד כל מי שעבר פרידה או שתיים בחייו - לתרחישיה הבלתי שפויים בעליל של זו האחרונה.
זאת ועוד, כל מי שסבור שהשתתפותו של ווהן, חצי הצמד של הלהיט הקומי "לדפוק חתונה", מבטיחה מופע בידור קיצי, קליל נוסף, צפוי לאכזבה מרה. על-אף מספר רגעים קומיים משעשעים, הכוללים בדרך כלל את שחקני המשנה ג'ון פאברו, וינסנט דונפוריו וג'ייסון בייטמן, "הצד שלו, הצד שלה" הוא בראש ובראשונה דרמה שעניינה חיטוט בפצע הכואב מכל, באותה הבנה נוראית, שלעיתים לא די באהבה, ופערי המעמד והאישיות התהומיים, עליהם מרבית הקומדיות הרומנטיות מבקשות לגשר בדרך לאיחוד המסורתי, הם למרבה הצער משוכה אימתנית אותה לא ניתן לעבור.
הראש מדבר, הלב מושתק
את רגישותם הייחודית של היוצר וצוות התסריטאים תזהו דווקא במה שעורר את חמתם של מרבית המבקרים האמריקנים: היעדרה של מערכה הדנה בתהליך ההתאהבות של הצמד. ריד לא זקוק לה משום שהוא מקנה את עיקר החשיבות להבדלי התפישה של גיבוריו. ואכן, לאחר עשר דקות מאוהבות, אתם מוזמנים למסע מפרך בנפתוליה של הפרידה הקשה מכל - זו המתכחשת ללב ונימיו העדינים ומקשיבה להגיון העיקש והבריא. זה מתחיל כמו תמיד בוויכוח קטנטן על מספר לימונים, ממשיך לשיחה מטופשת שבה ברוק מבקשת מגרי "לרצות לשטוף כלים" ואז, מבלי שאיש ישים לב, כל אותם סדקים בלתי מורגשים בכלי החרס העדין, הופכים למכתש ממנו כבר יהיה קשה להתאושש.
כשאוהבים ונפרדים, גורס "הצד שלו, הצד שלה", האגו פועל שעות נוספות. איש לא חושב לעצור ולהרהר. לנסות ולהבין. ואם אתם סבורים שהחברים, המשפחה או אפילו המעסיקים, יעזרו לכם במערכה - אתם טועים. במצבים הללו - ומרבית ההתרחשויות הקומיות היותר מוצלחות נובעות מן המפגשים עם אוסף המייעצים האקסצנריים - כולם מדברים מתוך רפלקס שמקורו בהיסטוריה הפרטית והכואבת שלהם. וכך מוצאת ברוק את טלי סבאלס במקום לו מעולם לא ציפתה ואילו גרי נאלץ לשלם בפעם הראשונה בחייו עבור סטריפ פוקר. קשה.
אגב, ההערכה לסרט אך גוברת ככל שדקות הסרט נוקפות. בסירובו להיכנע לתכתיבים הקונבנציונליים של הקומדיות הרומנטיות ופתרונותיהן השקריים הוא מייצר ריח רענן של כנות שהיא לעיתים אפילו בלתי נסבלת. כולנו היינו רוצים להשתנות עבור אהבת חיינו. להעניק לה את חלומה בגווניו הוורודים ביותר. אבל, תמיד יהיה גם אותו דבר קטן שניצב בדרכנו למטרה הנעלה. ב"הצד שלו, הצד שלה" הוא מסומן באמצעות עבודתו המופלאה של וינס ווהן כנרקיסיסט האולטימטיבי. יש שקוראים לזה הטבע האמיתי. ויש שקוראים לזה פשוט, אני.
שני דברים לפני סיום:
1. כמו ב"סופרמן חוזר", המקור לכל הבעיות הוא הנדל''ן.
2. זה אני, או שרייצ'ל עושה בסרט את מוניקה "אני רוצה שתרצה לשטוף כלים" גלר?
