ביקורת: "ארנולד" - חצילים וסימפטיה
אמיר קמינר ביקר ב"ארנולד" הוותיקה שבהדר יוסף, וגילה שלמרות שהיא קצת זקוקה לניעור, היא בהחלט מספקת מקלט נעים ולבבי וגם סלטי חצילים משובחים.
אין זה סוד שהמלחמה בצפון מערערת את נפשי הסבוכה, ואני מייחל לחיסולו המהיר של נסראללה, המאיים בטילי זילזאל על משכני. זה כמובן משפיע על מצב התזונה שלי, שנע בין אכילת יתר לחוסר תיאבון. החלטתי להתנחם בזלילה מפצה - ומה יותר מנחם מאוכל ביתי?
אז נזכרתי שקראתי כי "ארנולד," מסעדת החצילים המיתולוגית, עומדת לחגוג 45 שנה - נצח במושגי עולם המסעדות העברי, וחשבתי לעצמי שהגיע הזמן לפקוד אותה.
וכאן חייב לבוא שיעור בהיסטוריה, שמעניין לא פחות מתולדות החיזבאללה. ארנולד הוקמה בצריף קטן ומבודד סמוך לחוות הסוסים גורדון (שדרות רוקח) בתל-אביב בראשית שנות ה60- על-ידי ארנולד בניש, בולגרי משופם, אספן של מכוניות ישנות, שכונה "מלך החצילים" (הוא הגיש אפילו לפתן ועוגה מחצילים.( המקום הפך למוסד. לפני כשנה נאלצה משפחת בניש להיפרד מ"הפינה הבלקנית," כשבמכרז על המקום זכו אחרים.
נציגי הדור השני והשלישי במשפחה החברותית ומכניסת האורחים התעקשו לדבוק במסורת המשפחתית. הם העתיקו את המותג לאתר הניצב באזור מגרשי הספורט של הדר יוסף, ועיצבו אותו סטייל פאב אנגלי, בעוד התפריט שואב מהקלסיקה של "ארנולד" פלוס טאץ' יותר עדכני של השף אלון פור (נגיעות אסייתיות.(
מאחר שהלכתי על קטע של רטרו, הזמנתי את חברתי הוותיקה ת' ש,' ששירתה איתי בבסיס בצריפין בעבר הרחוק. ת' חזרה לאחרונה משהות של שנתיים באוסטרליה.
למרבה היגון, גיליתי שהעסקית של ארנולד כמעט לא כוללת מאכלי חצילים, שהם כידוע תפארת המקום. לכן אם אתם בקטע של חצילים, כדאי לכם להציץ בתפריט הרגיל (יש, למשל, פלטה ב33- שקל.(
בשלושת מסלולי העסקית תקבלו מנה ראשונה ועיקרית. בכולם יש אותן ראשונות. דילגנו על סלט ירוק וחומוס, כדי להתנסות במנות היותר מסקרנות. ת,' האמונה על תרבות הדג המלוח עוד מבית סבתא, התפנקה עם דג מטיאס מוצלח. החתום מעלה מצידו התפעם מפלפל ממולא פיקנטי, שלא הזכיר פלפלים בלקניים שגרתיים – הוא היה ממולא בגבינות ובתבלינים, וטעמיו התפוצצו בפי כמו קטיושה משוכללת. על הטחינה הסתמית אתם יכולים לוותר. דומני שבאגף הראשונות עדיף שתבקשו את אחד מסלטי החצילים. הירקות החושניים והסגלגלים נעשו בצורות שונות ומשונות ונעו מסבירים (הפיקנטיים השמנוניים) ועד משובחים.
התעלמנו מהעסקית הזולה 49) שקל) שנראתה סטנדרטית מדי (שניצל, סלט עוף) וביכרנו את זאת של ה59- שקל (הבנישים ממליצים על הפרגית האסייתית.( דגמנו את ההמבורגר. בנגיסות הראשונות הבשר היה טעים ומתובל נכון. עם זאת, הקציצה לא הייתה מלוכדת והתפרקה בלחיצת לחמנייה. בהמשך חלק מהבשר התגלה
כחמצמץ, מאחר שספג את הרוטב שנמרח על הלחמנייה.
בעסקית היותר יקרה 69) שקל) הלכה ת' חובבת הסלמונים על סלמון ברוטב לימון, שהוגש בצורה מושקעת. הוא רבץ על אורז מתובל וקושט בשבבי כרישה. ת' הייתה שבעת רצון ונהנתה מהדג הוורדרד שהשתזף במידה המדויקת בדרך לצלחת והגיע עסיסי כנדרש.
קבב הטלה היה חביב ויעיל, וכך גם האורז הנלווה, ששעועית שחורה הייתה בזוקה עליו. מאחר שהיינו מפוצצים, ת' ארזה אחדות מהקציצות לבנה הפעוט חובב הבשר, שכבר בגיל שמונה חודשים החל לינוק סטייקים אוסטרליים מצטיינים.
נכון שארנולד הוא מקום אנכרוניסטי, שהתפריט העסקי הלא נורא מתוחכם או חדשני שלו זקוק לניעור, ושחלק מהמנות צריכות להשתדרג, אבל הוא משמש סוג של מקלט, במיוחד בימים של טלטלות, איומים ואי-ודאות, וזאת בזכות האירוח הלבבי, האווירה הנעימה, הגישה הלא מתיימרת-פלצנית, העיצוב החמים ומטעמי החצילים.
"ארנולד," רח' שטרית 6 , תל-אביב, 03-6484905.
מחיר העסקית: 49 שקל, 59 שקל, 69 שקל.
מטבח: ביתי.
ואם חורגים מהדיל: מאכלי חצילים, קינוחים.
שעות: א'-ו' 12.00-17.00.
חנייה: במגרש סמוך בחינם.
ציון7.8) :) בסולם מסעדות רטרו.
