ביקורת מסעדה: פושר ב"על המים"

יום של שרב מעיק ושרשרת של תקלות מוזרות גרמו לי לחפש מקום מפלט ומעט אויר קר. הזעקתי את הבלונדה, הנהגת הצמודה, שתיקח אותי לחוף השרון בהרצליה. היא מצידה ציוותה לשביל הבריחה את חברנו ד‭,'‬ כלכל בכיר ובשלן בחסד שמכיר את מסעדות הגורמה עלי גלובוס מתוקף מסעותיו בעולם.

כשהגענו למסעדת "על המים" השעה הייתה כבר שלוש אחר-הצהריים, והמקום היה כמעט נטוש. השולחנות המסודרים בהידור, כולל מפות לבנות, חיכו רק בשבילנו.

תפריט העסקית ‭69)‬ שקל פלוס ‭12%‬ שירות) כולל זיתים (דפוקים כהלכה, בעלי חריפות פיקנטית מעקצצת‭,(‬ לחם (בגט תעשייתי סתמי‭,(‬ מנה עיקרית ושתייה חמה. אם תרצו מנה ראשונה, אתם מוזמנים להוסיף עוד מזומנים (המבחר גדול למדי: מסלטים ועד פטה כבד‭.(‬

העיקריות מתמקדות בשוכני ובמשתכשכי המעמקים. הבלונדה התגעגעה לתאילנד ובחרה בשרימפס וקלמרי תאילנדי (רוטב חלב קוקוס, עשב לימון וקארי ירוק‭.(‬ היא, שעשויה להיות לפעמים נרגנת, נתפסה במצב רוח מפויס והייתה מרוצה יחסית מהמנה, למרות שזאת לא הזכירה דבר מהביקור בממלכתו של מלך סיאם. נוכחות חלב הקוקוס הייתה חיוורת, ועלה של כוסברה היה מונח על המנה מלמעלה, אך טעמו לא בא לידי ביטוי ברוטב, וכך גם עשב הלימון. מגע של ברק פיקנטי היה מעשיר את התבשיל.

החתום מעלה התלהב מתיאור הגריל המעורב "על המים" – שיפודים מעורבים של שרימפס, נתחי לוקוס וסלמון עם אורז לבן ואורז פרא. אבל השרימפס והדגים היו נוקשים ועייפים, וגם התוספות לא ריגשו: הירקות היו מבושלים מעט מדי, האורז סתמי לחלוטין. איפה הפראיות שהבטיחו. כל קשר לתיאור מעורר הציפיות היה מקרי בהחלט. קיוויתי שרוטב הטמפורה (שכלל סויה וג'ינג'ר) יושיע את היצורים המשופדים, אבל הוא דמה בטעמו לרטבים המוכנים שניתן למצוא ברשתות השיווק. העברתי את השיפוד הנותר לשותפיי לארוחה, שיסבלו גם הם.

ד' היה פחות ביקורתי, אבל גם הוא לא ממש התפעם. היו לו צרות משלו: המנה שהוא שלה הייתה המאכזבת מכולן – פילה הדניס בגריל היה יבש בקצוות וספוג בטעם שמן. הוא היה גרוע ובעל טעם לוואי עז, שעורר בי רתיעה. הפילה הוגש על מצע של לחם קלוי, שהיה פריך בחלקו העליון ודייסתי בתחתון, ועם ירקות מבושלים.

ל-ד‭,'‬ הכלכל בעל תודעת השירות המפותחת, שלא מזכיר כלל את ברוריה פסקל, היה דחוף גם לחקור את אופי השירות, שנע בין מוקפד וענייני לאדיש קולי: "פתחנו את הארוחה שלושה סועדים יחידים במסעדה. בהמשך התיישבו שתי בחורות חביבות בשולחן הסמוך – כלומר יחס של חמישה אוכלים למלצר. אפילו בחברות התעופה היחס הוא יותר גדול. ייאמר לזכותו של המלצר שהוא זכר את המנות שהזמנו ואף הקפיד להגיש לבלונדה ראשונה, בהחלט מחווה נדירה במסעדותינו, שמקורה בנוהגי שירות אירופיים קדומים‭."‬

אחרי מפח הנפש הזה רצינו לנוס מהמקום, אבל המלצר היה טרוד בענייניו. אז כדי לקבל את החשבון השתמשנו בטלפון הנייד והתקשרנו לטלפון של המסעדה, אקט שעבד ואף שעשע את המלצר. הוא מצידו טרח לספר לנו שבערב הקודם טבע גבר שיכור בחוף שלפנינו. טוב שהוא השאיר את האנקדוטה המצמררת לקינוח, ולא חלק עימנו את המידע בתחילת הארוחה. אין ספק שזה היה סיום הולם ליום קשה.

• "על המים", טיילת השרון, חוף הרצליה, 09-9501767.

מחיר העסקית: 69 שקל.

מטבח: דגים ופירות ים.

שעות העסקית: א‭–'‬ה' 12:30 - 16:00.

חנייה: מגרש חנייה בחינם בכיכר הסמוכה לחוף.

ציון: 6.6.