הקרב הבא של החיילים הפצועים

עבור עשרות אלפי חיילים המלחמה הסתיימה אתמול (יום ב') עם הפסקת האש. אבל עבור עשרות חיילים אחרים המלחמה רק מתחילה. מדובר בעשרות לוחמים שנפצעו בקרב בלבנון וכעת הם יוצאים לקרב חדש במטרה להשתקם מהפציעה. 20 מהם מאושפזים במחלקה לשיקום אורתופדי בבית החולים "שיבא" בתל השומר.

אחד הפצועים, אור בר-און (20), חייל בשיריון, נפצע לפני שלושה שבועות לאחר שטיל נגד טנקים נורה לעבר הטנק בו פעל, כתוצאה מכך שתי רגליו נקטעו מתחת לברך. אביו יהודה בר-און סיפר על תהליך השיקום של בנו. "הוא הפצוע הכי קשה. אחרים יקומו ויעמדו על הרגליים, אבל אור איבד את שתי הרגליים שלו".

הרופאים מעריכים שבתוך ארבעה שבועות הוא יחל בתהליך שיקום ממושך, כשההתקדמות תלויה ביכולות ובכוח הרצון של בר-און. "כשהגנו לבית החולים וראינו את המצב שלו זה היה כמו לחטוף פטיש של עשרה קילו בראש. ברמב"ם הוא נלחם על החיים ובתל-השומר זו מלחמה כדי לצאת לחיים נורמלים. פשוט ללכת על הרגליים", אמר האב.

אור בר-און עם אביו בבית החולים (צילום: עופר עמרם)

בינתיים מבצע אור תרגילי פיזיותרפיה. "הם קרעו לי את התחת", הוא סיפר, "אני הולך להפעיל הרבה את שרירי הרגליים, שרירי הישבן ושרירי הבטן. בינתיים, בכל סט תרגילים שנותנים לי אני עושה יותר". כשאור חושב על העתיד, בו יעמוד ויילך בסיוע פרוטזות הוא מרגיש "כמו תינוק שנולד רק בלי השלב של הזחילה".

צריך לחשוב קדימה ולחייך

במחלקה מאושפז גם אביתר כהן (19) חייל בגדוד 51 של גולני, שנפצע לפני כשלושה שבועות בקרב בבינת-ג'ביל, בו נהרגו שמונה חיילים. "הפגיעה העיקרית שלי היא באזור הכתף מרסיסים. נקרע לי עורק ראשי, נשברה לי עצם הבריח", הוא סיפר, "אני לא מרגיש את יד ימין מהכתף ואין לי תנועה ביד. כל היד משותקת". בנוסף נפגע כהן מרסיסים באזור הצלעות ובירך.

השיקום של אביתר צפוי להימשך שנה ואולי קצת יותר, במהלכו ינסו הרופאים לחבר את העצבים שנפגעו ולהחזיר ליד את יכולת התנועה. "אומרים שהיד תחזור לתפקוד ממש באופן מלא, 90 אחוזים ואולי יותר, זה עניין של זמן, אמר כהן באופטימיות. 

"צריך לחשוב קדימה ולחייך". אביתר כהן (צילום: עופר עמרם) 

בינתיים מצא אביתר תחליף ליכולות שאיבד. "אין דבר כזה שאי אפשר לעשות משהו, לכל דבר יש תחליף. אין משהו שאני רוצה לעשות ולא יכול. צריך להפעיל יצירתיות ודמיון. צריך לחשוב קדימה ולחייך. את החיוך אף אחד לא יצליח להוריד לי", אמר אביתר. אתמול נהרגו עוד שניים מחיילי הפלוגה שלו. למרות הפציעה התעקש כהן לצאת מבית החולים ולהשתתף בהלווית חברו יוסף אביטבול.

רוצה לחזור מהר לצבא 

"עפתי על הקיר. לא איבדתי את ההכרה ובהתחלה הצלחתי לראות שיש לי חתכים באצבעות. עין ימין ממש נסגרה לי בגלל הדם. אני זוכר ששמעתי הכל", סיפר לוי. רסיס שחדר לרגלו גרם לפציעה ולקרע בשריר. שריר נוסף נקרע גם בידו והוא מסתובב במחלקת השיקום בכיסא גלגלים. לוי כבר עבר שלושה ניתוחים והתאוששותו מוגדרת מהירה. "אני מאמין שתוך כמה שבועות אשתקם. אני יכול כבר לעמוד, אבל אסור לי ללכת בגלל השריר. בשבוע שעבר ניסיתי ללכת בצעדים קטנים מאד. אני ממש אצטרך ללמוד ללכת מחדש. אני בונה על זה שזה יהיה מהר כי אני רוצה לחזור לצבא".

מנהל המחלקה, ד"ר יצחק זיו-נר, הסביר כי "שיקום זה לא משהו שנפסק אף פעם. הוא כולל גם שיקום חברתי ותעסוקתי. השיקום עשוי לקחת ימים עד שבועות אצל חלק מהפצועים וחודשים ארוכים יותר אצל חלק אחר. זו המלחמה האמיתית של הפצועים. הפצועים צריכים תעצומות נפש כדי להצליח בשיקום. זה תהליך ארוך וקשה אבל הוא לא רק כואב. יש המון אפשרויות שיקום ואנשים יוצאים מכאן עם תפקוד מעבר לרמה הבסיסית".