שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הפרעות שינה: הסיבות, האבחון והטיפולים החדשים
    כ-10 אחוז מהישראלים לוקים בהפרעות שינה. חלקם מתמכרים לכדורי שינה, אחרים סובלים מקשיי הירדמות ומיקיצות מרובות במהלך הלילה ואיכות חייהם נפגעת. מתי הבעיה הופכת לכרונית, אילו מחלות עשויות לגרום לבעיות שינה, באיזה שלב כדאי לגשת לאבחון במעבדת שינה וממה צריך להיזהר כשנוטלים גלולות שינה

    קשה לדמיין את קיומו של המין האנושי ללא שינה. לא סתם אנחנו מבלים כשליש מחיינו בשינה. כל המחקרים הוכיחו ששינה איכותית דרושה לבריאות גופנית ונפשית, לתפקוד תקין של תהליכי החשיבה ועיבוד המידע, ולפעולת החושים ולאינטגרציה ביניהם. כ-10 אחוז מהישראלים סובלים מהפרעות שינה, ורבים מהם יתמכרו לתרופות שינה ויזדקקו לגמילה, לעיתים אף באשפוז.

     

    "הפרעת שינה מתרחשת כאשר משהו מונע מאיתנו להתנתק מאירועי היומיום" מסביר פרופ' פרץ לביא, מומחה בעל שם עולמי להפרעות שינה מהטכניון בחיפה. "היא יכולה לנבוע מגורם קיומי, כמו פחד שמטח טילים יגיע בזמן השינה ולא נספיק לרוץ למקלט, והיא יכולה להיות תוצאה של גורם אישי, כמו מצב של משבר".

     

    בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, שבמהלכה נורו לעבר ישראל טילים, בעיקר בשעות הלילה, דיווחו הרבה מאוד אנשים על הפרעות שינה. ואכן מצבי דחק כמו מלחמה, פיטורים, גירושים, מוות ומחלה גורמים לרבים הפרעות שינה, שנעלמות בדרך כלל עם חלוף המשבר. אך אצל חלק מהאנשים הפרעת השינה שנוצרה בעקבות משבר חולף מתקבעת והופכת לכרונית, דבר שפוגע באופן משמעותי באיכות החיים שלהם.

     


    הגורמים להפרעת שינה מגוונים ויכולים לנבוע הן ממצבי דחק נפשיים והן מבעיות רפואיות שונות. אלה הבעיות העיקריות שגורמות להפרעת שינה:

     

    • התניה שלילית: חלק מנדודי השינה, טוען פרופ' לביא, נגרמים בשל התניה שלילית - עצם הכניסה לחדר השינה מגביר את רמת החרדה. "בתהליך התנייתי, במקום להירדם, האדם מוצא את עצמו בסטרס. בעיית השינה הופכת לציר מרכזי בחייו. ככל שהוא מוטרד יותר ממנה, הקושי מתגבר והשינה נדחית עוד ועוד".

     

    • דום נשימה בשינה: יקיצות תכופות במשך הלילה הן אירוע  שכיח בקרב כרבע מהסובלים מהפרעות שינה. הסיבה המרכזית לכך היא דום נשימה בשינה. אנשים שסובלים מתופעה זו, רובם גברים, עלולים לעבור עשרות ואף מאות אירועים של דום נשימה במשך הלילה. "אין לנו הרבה פתרונות עבור הסובלים מדום נשימה בשינה" מסביר פרופ' לביא. "הם צריכים לנשום עם מכשיר שמזרים להם אוויר בלחץ. אבל המכשיר עושה רעש, הוא לא נוח ויש בעיה להסתגל אליו. במקרים הקלים עשוי לסייע פתרון ניתוחי: מתקינים התקן דנטלי על הלסת התחתונה, שדוחס את הלסת קדימה ומפחית את אירועי הפסקת הנשימה. אבל הרוב ממשיכים לסבול, לתפקד בקושי. הם נרדמים במשך היום, מקיצים במשך הלילה, ומפתחים מחלות לב וכלי דם".

     

    • רגל לא רצונית: כ-5 אחוז מהסובלים מהפרעות שינה לוקים בתנועות רגליים לא רצוניות. תופעה זו, המכונה Restless Leg Syndrome פוקדת בעיקר קשישים, אנשים שסובלים מחוסר ברזל או מי שלוקים בבעיות כלייתיות. התסמונת גורמת לתחושת נימול - כאילו נמלים זוחלות ברגליים - והאדם חש שהוא חייב לקום ולהתהלך. אחרי ההירדמות מתרחשות קפיצות לא רצוניות של הרגל או כף הרגל, בתדירות של אחת לחצי דקה עד דקה, שגורמות לקטיעת השינה. ברוב הפעמים האדם לא מודע לתופעה, שמתגלה רק באבחון במעבדת שינה. טיפול תרופתי מצליח לעיתים לסייע, אך פעמים רבות ממשיכים החולים לסבול מהתופעה לאורך כל חייהם.

     

    • נרקולפסיה: מחלה תורשתית שכיחה ביפן ובארצות מערביות, אך נדירה אצלנו. המחלה מתבטאת בהירדמות פתאומית ובלתי נשלטת תוך כדי פעילות יומיומית רגילה. התקפי השינה אורכים שניות או דקות, ובמהלכם מופיעות גם הזיות ולעיתים אף הרגשה של שיתוק. את המחלה ניתן לאבחן במעבדת שינה וגם בבדיקת דם גנטית. הטיפול: תרופות מעוררות והדרכה בהרגלי שינה.

     

    • שינה מעוכבת: השעון הביולוגי שלנו, האחראי על שעות הערות והשינה, פועל באמצעות ההורמון מלטונין. השעון הביולוגי הזה מסונכרן לרוב עם היממה, כך ש'שער השינה' נפתח כשעתיים אחרי תחילת עליית רמת המלטונין, בשעות 24:00-22:00.

     

    אלא שחלק מהאנשים לוקים בבעיה בהפרשת המלטונין, ו'שער השינה' שלהם נפתח רק בארבע או בחמש לפנות בוקר. עד אז הם לא חשים צורך לישון. הם גם לא מושפעים מכדורי שינה. "האנשים האלה נרדמים רק לפנות בוקר ומקיצים בשעות אחר הצהריים", מסביר פרופ' לביא. "הבעיה היא שהחברה לא בנויה ללוח זמנים כזה.

     

    "אנשים שסובלים משינה מעוכבת מגיעים לרוב לאבחון רק כשהם בגיל תיכון, צבא או אוניברסיטה והם מתקשים לעמוד במחויבויות. הפתרון עבורם הוא לרוב שימוש בחשיפה מבוקרת לאור, שמקדימה את הפרשת המלטונין בשעות הערב".

     


    את השינה מחלקים לכמה שלבים. בארבעת השלבים הראשונים של השינה, המכונים 'שנת הגלים האיטיים', יש האטה כללית של פעילות המוח. השלב הראשון הוא הנמנום, והרביעי - שינה עמוקה. אחרי כ-90 דקות של שינה יש התעוררות חלקית, ואחריה מופיעה שנת 'תנועות עיניים מהירות' – REM - שנקראת גם שלב השינה העמוקה, שנמשכת 20-15 דקות. בשלב זה גלגלי העיניים נעים הלוך ושוב במהירות, הישן חולם ושריריו נעשים רפויים מאוד. בלילה ממוצע יש 5-4 מחזורים של שנת גלים איטיים ושנת תנועות עיניים מהירות.

     

    נראה שהגוף שלנו זקוק לכמות מינימלית יומית של שינה עמוקה (שנת REM) למרות הדעה הרווחת, שלפיה אם לא ישנו מספיק בלילה אין טעם להשלים שעות שינה, עבודות מדעיות הוכיחו שהגוף זוכר בהחלט את המחסור בשינה וזקוק לפיצוי, כלומר להשלמת שעות השינה החסרות.

     

    אם אתם סובלים מחוסר שינה לטווח הקצר, תוכלו להשלים את שעות השינה ולתקן את החסר. אך אם אתם סובלים לאורך זמן מקשיי הירדמות, מתעוררים במהלך הלילה כמה פעמים ובבוקר אתם עייפים, לא ממוקדים ומתקשים לבצע מטלות - ייתכן שרופא המשפחה שלכם יפנה אתכם למעבדת שינה.

     

    המעבדה הראשונה לטיפול בהפרעות שינה הוקמה בשנת 1975 באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. מעבדת שינה היא למעשה מכון רפואי שנועד לאבחן הפרעות שינה ולטפל בהן, והצוות שלו מורכב מרופאים בתחומי הנוירולוגיה, רפואת ילדים, רפואה פנימית, פסיכולוגיה ואף-אוזן- גרון.

     

    הפונים למעבדת שינה עוברים בדיקת שינה, שכוללת בדיקה של גלי המוח, תנועת העיניים בזמן השינה (חלימה), מתח השרירים, קצב ואיכות הנשימה, קצב הלב, רמת החמצן הרווי בדם, תנועות הרגליים והנחירות. במהלך הבדיקה נעזר הצוות במצלמת וידיאו אינפרה אדומה לתיעוד בתנאי חשכה.

     

    אחת הבדיקות העיקריות במעבדת השינה היא רישום הפעילות המוחית שמתרחשת בזמן השינה, באמצעות מכשיר א.א.ג. בחינה של שלבי השינה והרצף שלהם מאפשרת לגלות מגוון מחלות ובעיות, שאין דרך אחרת לאבחן אותן.

     

    בשנת 1978 הקים פרופ' לביא את מעבדת השינה הראשונה בישראל, בטכניון בחיפה. מאז קמו סניפים נוספים במרכזים הרפואיים שיבא, בית לוינשטיין, אסף הרופא, שערי צדק, סורוקה ובילינסון.

     

    "לשמחתנו, האבחון במעבדת שינה כלול בסל הבריאות ומאפשר לנו להציע פתרונות יעילים לאנשים הרבים שמגיעים אלינו", אומר פרופ' לביא. "ברוב המקרים אנחנו מצליחים להחזיר את המטופל למסלול שינה תקין".

     


    חלק מהאנשים שסובלים מהפרעות שינה מקבלים מרופא המשפחה שלהם תרופות שמיועדות להשרות שינה. אך רבים מהם לא מודעים לעובדה שהתרופות האלה ממכרות ויש להן תופעות לוואי לא פשוטות.

     

    דו"ח של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) משנת 2005 קבע שחלק מתרופות השינה גורמות לעשרות תופעות לוואי, בהן בלבול, תוקפנות, הזיות ונטייה לפציעה עצמית עקב חוסר ריכוז ומיקוד. רבים מהמשתמשים בתרופות האלה מפתחים התמכרות ונאלצים לעבור גמילה ממושכת במסגרת אשפוז.

     

    האשם המרכזי בהתמכרות נעוץ בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, שכוללת את הוואליום והוואבן המוכרים, ושנמצאת בשימוש מתחילת שנות ה-60. התרופות האלה מקילות מתח ועצב נות, מסייעות להרפיית השרירים ומשרות שינה, אך שימוש ממושך בהן משפיע פחות ופחות ודורש הגדלה של המינון.

     

    "כדור שינה משפיע במינון נתון לתקופה מסוימת", מסביר פרופ' לביא. "לאחר מכן האפקטי ביות שלו יורדת. עם הזמן הגוף מפתח סיבולת לתרופה ויש צורך בעלאת המינון כדי להגיע לתוצאה הראשונית. הגיעו אלי פציינטים שהשתמשו ב'קוקטיילים' של תרופות שינה מסוגים שונים במינונים אסטרונומיים, כיוון שהם פיתחו סיבולת לתרופות. הם העלו את המינון והוסיפו עוד ועוד כדורים. במצב כזה קשה מאוד לבצע גמילה בלי אשפוז".

     

    לדברי פרופ' לביא, תרופות השינה מהדור החדש, בהן סטילנוקס, זופיקלון וסונטה, פועלות ישירות על קולטנים שקשורים בשינה. "הסיבולת אליהן לא נבנית מהר, וטווח ההשפעה שלהן מכסה את שעות השינה ולא גולש מעבר לכך. גם אפקט הגמילה לא קשה כמו בבנזודיאזפינים".

     

    דור התרופות החדש זוכה להצלחה מסחררת בעיקר בארה"ב, שם הן משווקות באופן אגרסיבי דרך אמצעי התקשורת. "כמו לכל תרופה, גם לדור החדש של תרופות השינה יש תופעות לוואי", מזהיר פרופ' לביא. "לא הייתי ממליץ להתחיל בתרופות שינה לפני אבחון רפואי מסודר ומדויק".

     


    אם אתם מתקשים להירדם מפעם לפעם (למשל כמה פעמים בחודש), תוכלו ליטול תרופות שנמכרות ללא מרשם בבית מרקחת. חלקן מכילות מרכיבים אנטיהיסטמיניים ונועדו במקור לבעיות אלרגיה. אחרות מכילות מרכיבים טבעיים או צמחיים שמסייעים בהשראת שינה.

     

    אם אלה לא סייעו לכם, תוכלו להיוועץ ברופא המשפחה לגבי נטילת ההורמון מלטונין בצורת כדורים. מלטונין נמכר בבתי מרקחת פרטיים בכמה מקומות בארץ, ובניגוד לתרופות שינה רגילות הוא לא גורם להתמכרות וכמעט חסר תופעות לוואי.

     

    אם גם אלה לא עזרו, רופא המשפחה ינסה לטפל בהפרעת השינה שלכם בעזרת הדור החדש של תרופות השינה, שאינן מקבוצת הבנזודיאזפינים. התרופות האלה הן בעלות טווח פעולה קצר יותר, גורמות פחות לעייפות במהלך הבוקר ובעלות פוטנציאל התמכרות נמוך יותר. בישראל שכיחות בין השאר התרופות סטילנוקס (זולפידם), אימובאן ונוקטורנו (זופיקלון).

     

    אם בעיית נדודי השינה נמשכת או מחמירה, בקשו מרופא המשפחה אבחון במעבדת שינה, שם ינסו לשלול מחלות ובעיות גופניות שעשויות להשפיע על מהלך השינה שלכם.

     

    הכתבה המלאה מופיעה היום (א') במוסף רק בריאות של "ידיעות אחרונות"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הפרעות שינה. גורם קיומי או משבר אישי?
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים