רפואה מונעת: כל הבדיקות, החיסונים והסקירות

תוחלת החיים של בני האדם הולכת ועולה, ובישראל היא מהגבוהות בעולם. לפי נתוני משרד הבריאות, תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא 78.9 שנים (76.8 לגברים ו-80.8 לנשים), הרבה מעל ארה"ב, בלגיה, פינלנד, צרפת, אירלנד, הונגריה, יוון ומדינות רבות אחרות. התפתחות הרפואה המודרנית היא שאיפשרה את הארכת החיים, אך לא די בה. סוד השמירה על איכות החיים טמון, לדעת כל גורמי הבריאות בעולם, ברפואה המונעת - אורח חיים נכון, חיסונים, בדיקות סקירה ואבחון מוקדם.

לרוע המזל, לא כל הפציינטים והרופאים מקפידים על ביצוע הבדיקות

המומלצות. למעט תוכנית הממוגרפיה של משרד הבריאות, שמקפידה לזמן נשים לביצוע ממוגרפיה שנתית החל מגיל 50, בדיקות רבות נותרו זנוחות. כך למשל יותר אנשים היום פעילים מינית מבעבר, אך שיעור הבדיקות לאיתור נגיף האיידס נותר נמוך בעשור האחרון; אף שגלאוקומה היא אחד הגורמים העיקריים לעיוורון, מעטים מקפידים על בדיקה שגרתית אצל רופא עיניים למדידת הלחץ התוך עיני; גם בדיקת לחץ הדם היא לא תמיד דבר שבשגרה בביקור אצל רופא המשפחה.

יש גם בדיקות במחלוקת

על החיוניות של ביצוע חלק מהבדיקות שמופיעות בטבלה אין עוררין. לגבי חלק מהן חלוקות הדעות. כך למשל קיימת מחלוקת בין הרופאים לגבי מידת הדיוק של בדיקת הדם לאיתור הסמן PSA לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית, משום שבחלק מהמקרים נתנה הבדיקה הזו תשובה חיובית אף שהחולה כלל לא לקה במחלה.

בדיקת לחץ הדם נותרה אחת הבדיקות החשובות שאנחנו מבצעים אצל רופא

המשפחה. אך בשנים האחרונות התברר שבקרב רבים מהנבדקים עולה לחץ הדם באופן ניכר דווקא בעת הבדיקה, בגלל התרגשות או חרדה. התוצאה: ערכים לא אמינים.

מהסיבה הזו גורסים חלק מהמומחים שאבחון יתר לחץ דם צריך להיעשות רק אחרי כמה בדיקות עוקבות, שנערכו אחרי עשר דקות מנוחה לפחות. לפי הנחיות אחרות, יתר לחץ דם יאובחן אחרי שתי מדידות עוקבות שבהן התגלה ערך גבוה של לחץ הדם.

בשנים האחרונות גם חל שינוי בהתייחסות לערכי לחץ הדם. בעבר התייחסו הרופאים לערך הנמוך (הדיאסטולי) של לחץ הדם כבעל חשיבות גבוהה יותר. היום מתייחסים לערך הגבוה של הבדיקה (סיסטולי) כקובע את רמת הסיכון של הנבדק. נזכיר שלחץ דם מעל 140/90 מוגדר כיתר לחץ דם.

חלק מההמלצות לחיסונים שמופיעות להלן הוצאו כהנחיית המרכז האמריקאי לבקרה ומני עת מחלות, ורובן מקובלות גם בישראל. לסל התרופות החדש הוכנס גם, בהתוויות מסוימות, החיסון נגד חיידק הפנאומוקוק. בהנחיות האמריקאיות מומלץ גם החיסון נגד חיידק המנינגוקוק, שגורם לדלקות מוחיות ולזיהומים קטלניים באוכלוסיות מסוימות. החיסון הזה טרם הוכנס כעניין שבשגרה בישראל.

בין ההמלצות לא תמצאו בדיקות רבות שעדיין חלוקות הדעות באשר לצורך בהן לאוכלוסייה הבריאה. כך למשל ניתן לאבחן את סרטן הריאות בצילום חזה או בהדמיית CT. עם זאת, החליט משרד הבריאות האמריקאי שלא לכלול צילום חזה בהמלצות לבדיקות שגרתיות, עקב חוסר הוכחות חד משמעיות להפחתת שיעור התמותה אצל אלה שביצעו הדמיות חזה כבדיקה שבשגרה. באופן דומה נעדרות מההמלצות בדיקות רבות אחרות לאבחון מוקדם של סרטן שלפוחית השתן, סרטן חלל הפה, סרטן השחלות, סרטן הפנקריאס ומחלות מין שונות.

בדיקות סקירה

• כולסטרול: בדיקות שומנים בדם, כולל טריגליצרידים, כולסטרול HDL וכולסטרול LDL אחת ל-5 שנים מגיל 20 ואילך.
• סרטן צוואר הרחם: מגיל 20 עד 30 בדיקת פאפ סמיר 3 שנים לאחר קיום יחסי המין בפעם הראשונה, או עד גיל 21. מגיל 30 עד גיל 60, בדיקת פאפ סמיר אחת לשנתיים-שלוש, לאחר תוצאה אחת תקינה, או פאפ סמיר ובדיקת נגיף ה-HPV כל 3 שנים לאחר תוצאה תקינה. מגיל 60 ניתן להפסיק את הבדיקות לאחר כריתת רחם, לאחר גיל 65 או כשהתוצאות תקינות בכל העשור הקודם לחיים.
• בלוטת התריס: מגיל 40 בדיקת TSH אחת ל-5 שנים.
• בלוטת הערמונית: בדיקת PSA אחת לשנה שנתיים החל מגיל 40 אצל יוצאי אפריקה, ומגיל 50 אצל יוצאי עדות אשכנז. לאחר גיל 75 ניתן להפסיק את הבדיקה אצל רוב הגברים הבריאים.
• סרטן השד: מגיל 40 ממוגרפיה כל שנה עד שנתיים.
• סוכרת: מגיל 40 בדיקת סוכר בצום כל 3 שנים.
• סרטן המעי הגס: מגיל 40 קולונוסקופיה כל 10 שנים או סיגמואידוסקופיה ובדיקת דם סמוי בצואה כל 5 שנים.
• אוסטאופורוזיס: בדיקת צפיפות עצם מיד לאחר הפסקת הווסת, מגיל 70 צפיפות עצם פעם אחת בגברים וכל שנתיים-שלוש בנשים.
• אק"ג: עד גיל 40 פעם אחת לפחות, ומגיל 40 אחת לשנה לפחות.
• שתן: לנשים הרות בשבוע 12-16 להריון לאיתור דלקות בדרכי השתן.
• איידס: בכל גיל לאחר מגע מיני אקראי לא מוגן, חשיפה לנוזלי גוף לא ידועים או דקירה ממחט לא סטרילית.
  

בדיקה גופנית

• לחץ דם במנוחה: מגיל 20 ועד גיל 40 בכל ביקור אצל הרופא, מגיל 40 - בכל ביקור אצל הרופא ואחת לשנתיים לפחות.
• גובה משקל והיקף מותניים: אחת לשנה לפחות אצל האחות במרפאה או בבית.
• אשכים ומפשעה: עד גיל 40 כבדיקה עצמית במקלחת ארחת לחודש, ומגיל 40 בדיקת רופא אחת לשנה שנתיים לאיתור גושים חשודים או בקע מפשעתי.
• שדיים: עד גיל 40 אחת לשנה לנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד, ומגיל 40 בדיקת רופא אחת לשנה, ממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 40 ואחת לשנתיים מגיל 50.
• פי הטבעת: מגיל 40 בדיקה רקטלית לאיתור גושים במעי הגס או בבלוטת הערמונית אחת לשנה שנתיים.
• עור: החל מגיל הילדות ואילך יש לבדוק אחת למספר חודשים היווצרות של שומות חדשות בעלות צורה חשודה. אם השומה כוללת את אחד הסימנים הבאים: גבולות לא ברורים ומוגדרים, צבע אדום, כחול או שחור, דימום, גירוד, או צורה לא סימטרית - יש לפנות בדחיפות לבדיקה אצל רופא עור. במקרה הצורך ימליץ הרופא על ביופסיה בה מוסרת השומה החשודה ונבדקת תחת המיקרוסקופ.
• עיניים: עד גיל 40 בדיקת לחץ תוך עיני לאיתור גלאוקומה ובדיקת עיניים כללית פעם אחת לפחות, מגיל 40 אחת לשנתיים עד 4 שנים, ומגיל 70 אחת לשנה-שנתיים.
• בטן: בדיקה לאיתור כבד או טחול מוגדלים אחת ל-5 שנים.  בדיקה תכופה יותר לאיתור הגדלת איברי הבטן, ולאיתור מיפרצת עורקית בקרב גברים מעל גיל 50.
• צוואר: בדיקה לאיתור גושים בבלוטת התריס, או בלוטות לימפה מוגדלות אחת לכמה שנים,  ולאחר גיל 50 בדיקת היצרות העורק הצווארי – אחת לכמה שנים. מגיל 70 - בדיקה צווארית ע"י רופא אחת לשנה.
• רגליים: בדיקת דפקים היקפיים לאיתור בעיות זרימת דם אחת לשנה.
• שיניים: שיננית אחת ל-6 חודשים בודקית רופא שיניים אחת לשנה.
  

חיסונים

• טטנוס: זריקת דחף כל 10 שנים.
  

• אבעבועות רוח: חיסון למי שלא חלה באבעבועות רוח.
• הפטיטיס B: עד גיל 30 חיסון, לאחר חודש זריקת דחף ולאחר 5 חודשים זריקת דחף נוספת. מגיל 30  חיסון לאלה בסיכון גבוה (בני זוג לחולי ונשאי הפטיטיס, עובדי צוותי חירום ומערכות בריאות).
• הפטיטיס A: חיסון אחד ולאחריו זריקת דחף בתוך שנה לאנשים בקבוצת סיכון (נסיעות למקומות נגועים, קיום יחסי מין עם נשאים או נגועים, עובדי צוותי חירום ומערכות בריאות).
• שפעת: זריקה אחת לשנה לפני הסתיו, במיוחד לילדים, קשישים ועובדי מערכת הבריאות
• חיידק פנאומוקוק: זריקה אחת כנגד החיידק הגורם לדלקות ריאה וקרום המוח לאנשים בקבוצות סיכון (לחולים שונים, קשישים, תינוקות וילדים)
• חיידק מנינגוקוק: זריקה אחת או יותר לאנשים בקבוצות סיכון (סטודנטים המתגוררים במעונות, חיילים, עובדי מערכת הבריאות).
  

הנתונים מבוססים על המלצות האגודה למלחמה בסרטן בישראל, משרד הבירואת האמריקאי, המרכז לבקרה ומניעת מחלות האמריקאי והמלצות מומחים שונות. ההמלצות הן כלליות, ומתייחסות לאנשים בריאים. תמיד היוועצו ברופא שלכם באשר לבדיקות המתאימות לכם.

הכתבה המלאה מתפרסמת היום (א') במוסף "רק בריאות" של ידיעות אחרונות.