אולמרט הקים שתי ועדות חקירה - בלי שופטים

שתי ועדות יחקרו את מלחמת לבנון השנייה - שתיהן לא בראשות שופט. ראש המוסד לשעבר נחום אדמוני יחקור את תפקוד הדרג המדיני, ואילו ועדה נפרדת - שזהותה לא פורסמה - את זה הצבאי. במקביל ינהל מבקר המדינה חקירה משלו, ויתמקד בנושא העורף ותפקוד הרשויות. כך למעשה מוביל אולמרט חקירה בשלושה מסלולים - כשהוא ואנשיו מחליטים על ההרכב.    

בוועדת אדמוני יישבו גם אלוף (מיל') ידידיה יערי והפרופסורים רות גביזון ויחזקאל דרור. כזכור, ועדה לבדיקת הדרג הצבאי בראשות אמנון ליפקין-שחק כבר הוקמה בידי שר הביטחון, אך הקפיאה את פעולתה כאשר התרבו הדיבורים על הכוונה להקים ועדת חקירה ממלכתית. 

את ההודעה על הקמת הוועדות מסר הערב (יום ב') ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בכינוס ראשי רשויות בחיפה. "אנחנו נבדוק ונפיק לקחים, אבל האחריות על ההחלטה לצאת למלחמה ומה שקרה במהלכה - כולה שלי", הוא הצהיר. "אבל אני לא אתן להעמיד את הצבא לדין של הלקאה קולקטיבית, לא אתק לשתק אותו לכמה חודשים רק כדי לרצות מישהו כזה או אחר. את הצבא - וגם את הדרג המדיני - יש לבדוק בדרך שבה חברה אזרחית דמוקרטית בוחנת את צבאה".     

תסתכלו על נסראללה 

אולמרט מנה תחילה את הישגי המלחמה, כפי שהוא מזהה אותם, ובראשם - פריסת הכוח הרב-לאומי הצפויה בדרום לבנון, ירידתו של צבא לבנון דרומה, החלטה 1701 - "אחד ההישגים החשובים של ישראל בזירה הבינלאומית", הרחקת חיזבאללה ומוצביו מן הגבול ועוד. אולמרט הזכיר את העוצמה ממנה נהנו אנשי חיזבאללה - וגם את "נאום החרטה" של נסראללה מאתמול, שמוכיח כי ארגונו הוכה קשות. הוא ציטט גם את הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש, על ש"בקרוב יתברר עד כמה ניצחה ישראל ועד כמה הוכה חיזבאללה".  

"את כל זאת השגנו כי לא נרתענו מלהפעיל כוח, וגם ידענו לעצור בהזדמנות הנכונה", המשיך ראש הממשלה. אבל "האם זה אומר

 שהכל טוב? לא. ספגנו אבדות - גם אם הם ספגו יותר. לא הצלחנו לעצור את הקטיושות, לא היה לנו - כמו שאין לאף אחד - פיתרון לכך. והחשוב מכל: לא הצלחנו להחזיר את הבנים הביתה. ממשלת ישראל ואני בראשה לא נחסוך כל מאמץ להגיע אליהם ולהחזיר אותם. אני מבטיח להם שהם ישובו הביתה, אולי לא מהר כמו שרצינו.

"נכון, לא הכל פעל כפי שרצינו, לא בכל מקום היינו מוכנים כפי שהיינו צריכים להיות, לא תמיד השגנו את ההישגים שרצינו. לא הכל דפק, היו ליקויים, היו גם כישלונות, וגם אם המאזן הכולל חיובי - אסור לנו להעלים מהם עין, אסור לנו לטייח, אסור לנו לעבור לסדר היום. אין לנו זמן, עלינו לפעול במהירות. זו חובתי כראש הממשלה לבדוק הכל, להפיק לקחים, לתקן את מה שטעון תיקון".       

"המלחמה בצפון לא יצרה סכנות חדשות שלא ידענו על קיומן קודם לכן", הבהיר אולמרט. "היא חייבה אותנו להתמודד עם הסכנות ללא פשרות, לפני שיהיה מאוחר מדי. היה ברור מראש לכל כי מלחמה זו תסתיים לבסוף במהלך מדיני של הפסקת אש. מעולם לא התכוונו להישאר בלבנון ולא רצינו להתבוסס בתוכה שנים רבות כמו בעבר".

כתב ההגנה? 

את נאומו גם ניצל אולמרט כדי לפרט מעט מהשיקולים שהנחו אותו בזמן המלחמה - אולי כחלק מהכנה לוועדה. אל מול הביקורת בנושא היציאה למבצע הנרחב דווקא לאחר שברור היה כי הפסקת האש מתקרבת, ציין ראש הממשלה כי באופן חד-משמעי, המבצע הוא שסלל את הדרך להחלטה טובה יותר לישראל.

למבקריו מן המערכת הפוליטית לא היו לראש הממשלה מילים חמות - "מאלה אני מתעלם", אמר. לעומתם, למילואימניקים המוחים חלק שבחים. "השאלה היא מה עושים עם הביקורת. צריך להשתמש בה כדי לתקן את מה שדרוש תיקון - ודרוש תיקון". בנקודה זו, ציין אולמרט, הוא נועץ עם השרים, היועץ המשפטי ומומחים מתחומי הביטחון והמשפט, "מתוך אחריות לא רק למה שהיה, אלא גם למה שיהיה ולמה שעלול להיות". 

"אין לנו הלוקסוס". אולמרט (צילום: חגי אהרון)

אז מי יחקור את המלחמה? "לכאורה הפיתרון פשוט: ממנים שופט לעמוד בראש גוף חיצוני חסר פניות. זה פיתרון קורץ, שמבטיח

 שקט מסוים עד לתום החקירה, אבל זה לא מה שדרוש למדינה". מול ועדת חקירה בראשות שופט, הזהיר אולמרט, המערכת תשותק, מפקדים יפעלו מאחורי עורכי דין, וכל זאת תחת האפשרות של חידוש המערכה והאיום האיראני. "אין לנו הלוקסוס לשקוע בחקירות העבר, וכל אחד יודע - עם יד על הלב - שזה לא מה שיתקן את הליקויים". אז מה בכל זאת עושים? "דרושה ועדה עניינית שמפיקה מסקנות ולקחים, שיורדת לשורש העניינים".

הלחץ הציבורי עבד - חלקית 

מאז נכנסה הפסקת האש לתוקפה, הלכה וגברה המחאה הציבורית - בהובלת אנשי מילואים ששבו משדה הקרב וכן והורים שכולים - על האופן בו נוהלה המלחמה. הביקורת מופנית הן כלפי הדרג המדיני והן כלפי צמרת הפיקוד הצבאית.

המילואימניקים וכן התנועה לאיכות השלטון דרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בדימוס, המתמנה על-ידי נשיא בית-המשפט העליון - כפי שבוצע לאחר מלחמת יום הכיפורים.  בתחילה התנגד ראש הממשלה להקמתה של ועדת חקירה, אולם לאור הביקורת הגוברת אמרו לו יועציו כי אין מנוס מהובלת המהלך - כאמור, ללא שופטים.