שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יוסמיטי: מקדש גדול ומיוחד
    במרס 1851 גילה האדם הלבן את אחת התגליות היפות בצפון יבשת אמריקה. 26 שנה מאוחר יותר הפך המקום לשמורת טבע לאומית. כארבעה מיליוני תיירים מגיעים מדי שנה לשמורת יוסמיטי. אם גם אתם בדרך לשם, הנה מסלול מעמיק מתוך הספר "קליפורניה - מסלולים"

    טיול בארה"ב נראה על פניו נגיש יותר מביקור במקומות אחרים בעולם. אך למרות השפה המוכרת והנופים המפורסמים יש כמה מקומות שבלי מדריך מפורט, סיכוי קטן שתגיעו אליהם, וכמה מקומות מוכרים שיש בהם עוד הרבה מה לראות.

     

    ספר חדש "קליפורניה - מסלולים" ובו מגוון מסלולי טיול מפורטים, מפות ותמונות, יכול לעזור לכם בזה. הספר, הכולל שבעה מסלולי טיול מפורטים ומותאמים אישית (טיול בדגש טבע, טיול בדגש עירוני, טיולי קמפינג ועוד), מיועד למשפחות עם ילדים, לצעירים, וגם לאנשי עסקים ולישראלים המתגוררים בקליפורניה.


    מתרחצים במים של נהר המרסד (צילומים: נטע ועשהאל דגני)

     

    המסלול שנבחר מתוך הספר הוא יום היכרות עם שמורת יוסמיטי, שבה גושי גרניט עצומים מתנשאים מעל אחו ירוק, כיפות סלע חשופות מסתתרות בין פסגות משוננות, ומפלי מים צונחים במורד מצוקים אנכיים, שמורה שהיא ללא ספק אחד המקומות היפים בעולם. ביום זה טיולי הליכה רגליים ונסיעה דרך כביש מעבר טיוגה (Tioga Pass Rd) לעמק שבמרכז השמורה.

     

    בבוקר יש לעלות בנקודת ההתחלה בלי ונינג (Lee Vining) על כביש מספר 120, לנסוע מערבה (מומלץ למלא דלק בלי ונינג או בתחנה מיד לאחר הפנייה לכביש מספר 120 מערב), לעזוב את המדבריות והנופים החשופים ולהעפיל במרומי המורדות המזרחיים של הרי הסיירה נוואדה אל עבר שמורת הטבע יוסמיטי.

     

    כביש זה, שנקרא גם כביש מעבר טיוגה, הוא מדרכי הנוף היפות ביותר שנסעתי בהן מעודי. הכביש מתחיל בשיפולים המזרחיים של ההרים, שהם חשופים מצמחייה ובעלי פני שטח תלולים, ובהם ואדיות עמוקים. בהמשך הוא חודר לנוף של גושי גרניט עצומים וכיפות סלע חשופות, אחד מסימני ההיכר של שמורת יוסמיטי, ואל יערות של אורנים, ארזים ועצי סקויה (העצים הגדולים בעולם) שחיים על מדרונותיו המערביים של רכס ההרים.

     

    לאחר עלייה תלולה (מאוד) בקניון שנחרץ על ידי קרחונים שכיסו בעבר את ההרים, לצד אגמים אלפיניים ונופים חשופים מצמחייה שממוקמים מעל לקו העצים, מעפיל הכביש למעבר טיוגה (Tioga Pass) מעבר כלי הרכב הגבוה ביותר בקליפורניה שגובהו יותר מ-3,000 מ' מעל פני הים. לא רחוק מהמעבר נמצאת הכניסה המזרחית של יוסמיטי (מחיר כניסה: 20 דולר לרכב, אישור הכניסה תקף לשבוע).

     

    יאללה, צאו מהאוטו

    זה הזמן לחלץ עצמות ולצאת למסלול הליכה רגלי באזור האחו של נהר הטואלמי (Tuolumne Meadows). לפני היציאה לדרך ניתן לעצור במרכז המבקרים, ממערב לנקודת ההתחלה של מסלולי הטיול שיוצעו להלן.


    סיור מודרך ביוסמיטי

     

    המסלול הראשון, שהוא גם מומלץ מאוד, הוא זה המוביל אל כיפת למברט (Lembert Dome). אורכו ארבעה ק"מ וחצי, דרגת הקושי שלו בינונית-קשה, ובסופו תצפית נהדרת מגובה כ-2,900 מ' על נהר הטואלמי ועל הרכסים המקיפים אותו. תחילת המסלול כשמונה מייל מהכניסה המזרחית לשמורה, במגרש חניה משולט מצדו הצפוני (ימני) של הכביש (נקודת ההתחלה למסלולים Lembert Dome ,Dog Lake Glen Aulin).

     

    מסלול אחר, מעט קל יותר, אם כי הרבה פחות יפה, שמתחיל באותו מקום, הוא זה המוביל ל-Dog Lake (תחילת הדרך משותפת עם מסלול כיפת למברט). אורכו של המסלול ארבעה ק"מ וחצי, ולאחר הליכה באחו בצלן של כיפות גרניט חשופות ועלייה מתונה, הוא מוביל לאגם בגובה 2,800 מ' מעל פני הים, מקום מושלם לרחצה לאוהבי המים ולעמידים כנגד קור.

     

    מסלול מומלץ נוסף שמתחיל באותו מקום (כדי להגיע לראש המסלול עקבו אחר השילוט המוביל ל-Soda Springs, לאורך דרך עפר), ומפאת אורכו מיועד למיטיבי לכת, הוא מסלול Glen Aulin. אורכו של המסלול כ-14.5 ק"מ והוא מוביל אל מפלי מים ובריכות לאורך ערוצו של נהר הטואלמי.

     

    אפשרות נוספת היא לצאת אל קניון לייל (Lyell Canyon), שהוא חלק משביל ג'ון מיור (John Muir Trail), שאורכו קרוב ל-400 ק"מ. השביל חוצה את הרי הסיירה נוואדה, ומתמשך מיוסמיטי בצפון ועד להר ויטני (Mt. Whitney) בדרום. הקטע של קניון לייל, שמתפתל לצד אחד מערוציו של נהר הטואלמי, הוא מסלול קל מאוד, והליכה בו מזמנת פגישה כמעט ודאית עם עדרי איילים. אורכו אמנם קרוב לעשרה ק"מ, אולם אין כל צורך לעשות את כולו, וגם הליכה של קילומטר או שניים לאורכו ללא כל ספק שווה את המאמץ.


    "חצי כיפה", מתנשא לגובה של 1,400 מטר

     

    תחילת המסלול במגרש החניה של ה-Tuolumne Meadows Lodge, שהפנייה אליו היא שבעה מיילים וחצי מהכניסה המזרחית לשמורה. עקבו אחר השילוט המוביל לשביל ג'ון מיור, וצאו לדרך שחוצה בחלקה הראשון כמה ערוצים על גשרי עץ קטנים עד שהיא מגיעה לקניון (שימו לב - בתחילת הקיץ יש במקום יתושים רבים, הצטיידו בהתאם).

     

    בתום ההליכה יש להמשיך מערבה בכביש מעבר טיוגה. לאחר נסיעה בנופי גרניט חשופים, לצד אגמי מים תכולים שהגדול מביניהם, אגם טניאה (Tenaya Lake), נושק לצדה השמאלי של הדרך, מגיע הכביש לנקודת תצפית שממנה נשקף נוף עוצר נשימה - Olmstead Point. מכאן ניתן לראות לראשונה את העמק של יוסמיטי ואת חלקו הצפוני של המצוק המפורסם "חצי כיפה" (Half Dome), גוש סלע מעוגל שנמצא בקצה העמק, ומתנשא לגובה של 1,400 מ' מעל סביבתו.

     

    ברוכים הבאים לגן עדן

    יוסמיטי, שמקור שמה במילה האינדיאנית יוזומאטי (Uzumati), שמשמעותה דוב גריזלי, היא שמורת הטבע המפורסמת ביותר בקליפורניה, ואחת משמורות הטבע היפות בעולם. "יוסמיטי ממוקמת במרכז הרכס הנפלא הזה (רכס הסיירה נוואדה, 36 מייל אורכה, ו-48 רוחבה. בלבה העמק המפורסם של יוסמיטי, שבתחומו מוצאם של הטואלמי והמרסד (Merced), שני הנחלים המזמרים ביותר בעולם", תיאר את האזור ג'ון מיור, "פארק זה הנו גן עדן, שהופך אפילו את אבדן גן העדן התנ"כי לחסר חשיבות... זהו ללא כל ספק המקדש הגדול והמיוחד ביותר שאליו הורשיתי להיכנס אי פעם".

     

    בנסיעה מערבה ממעבר טיוגה אל לבה של השמורה נראות מילים אלה של מיור כאמת גמורה, ואכן כל תיאור מילולי של גושי הגרניט שמתנשאים מעל האחו של נהר הטואלמי, של כיפות הסלע החשופות סביב אגם טניאה שעליהן נתלים כנמלים זעירות מטפסי הרים, ושל הנוף הנשקף מתצפית Olmstead לא יוכל להמחיש את יופיו של נוף זה. החדשות הטובות הן שהכביש הוא רק פתיח לנופיה של השמורה, ומכאן הנופים רק נעשים יפים יותר ויותר. כך שלמי שהאדרנלין כבר החל לזרום בדמו, יש הרבה למה לצפות.


    האחו של נהר הטואלמי

     

    ממערב ל-Olmstead Point נעלמות גבעות הגרניט החשופות ואת מקומן תופסים יערות צפופים. כ-14 מייל מהתצפית ניתן לפנות שמאלה לדרך עפר (איכות הדרך מצוינת והיא מתאימה לכל כלי הרכב) שאורכה חמישה מיילים, המובילה לחניון הלילה Yosemite Creek . בקצה החניון (לאחר שעוברים את הגשר) מתחיל שביל שמוביל, לאחר כשני ק"מ לערך, לבריכת מים מבודדת שההליכה אליה מומלצת למי שעדיין יש לו זמן וכוח, והוא מחפש קצת אתגר מעבר למסלולי הטיול הסטנדרטיים. השביל המוביל לבריכה אינו מסומן היטב וקשה למצוא את הבריכה, אך עם מעט תושייה הדבר אפשרי.

     

    מה עוד על השביל המוביל אליה (שהנו ברור ונוח להליכה) הציבו מטיילים חצים מאבנים, המציינים היכן יש לפנות שמאלה אל עבר הערוץ והבריכה, ועל הסלעים שבקרבתה ניצבים רוג'ומים (גלי אבנים) המעידים על מיקומה. גודלה של בריכה זו כגודלן (פחות או יותר) של בריכת המשושים והבריכות הגדולות שבנחל זוויתן, וזהו מקום קסום שמיועד בעיקר (אבל לא רק) לאוהבי המים שביניכם.

     

    לאחר נסיעה של כ-15 מייל נוספים על הכביש הראשי (סך הכול כ-29 מייל מ-Olmstead Point) מגיע הכביש לצומת. בסמוך לצומת מצוי ה-Tuolumne Grove, יער של עצי סקויה. מי שרוצה יכול לצאת למסלול הקצרצר המוביל לעצי ענק אלו, אם כי אין זה הכרח, מכיוון שיומו השביעי של הטיול יכלול ביקור ביערות הסקויה בחלקה הדרומי של השמורה. פנייה שמאלה (לכיוון דרום מזרח) בצומת מובילה אל העמק שבלב השמורה, ואילו כביש מספר 120 ממשיך ימינה – צפון מערבה, ועוזב את שטח השמורה. פנו שמאלה, ולאחר נסיעה קצרה תמצאו את עצמכם באחד המקומות היפים ביותר שבו הייתם מעודכם - העמק של שמורת יוסמיטי.

     

    לבה של השמורה

    בחודש מרס 1851 גילה האדם הלבן לראשונה את אחת התגליות היפות בצפון יבשת אמריקה. גדוד מריפוסה (Mariposa Battalion), שתפקידו היה לדחוק את האינדיאנים ממזרח קליפורניה, נתקל במסעו בנקודת תצפית על עמק חבוי מוקף גושי סלע עצומים. לא עברו שנים רבות והמוני תיירים החלו פוקדים את העמק, בו נבנו אכסניות ופולסו דרכי עפר. בעקבות הפיתוח המהיר, בשנת 1864, בצעד חסר תקדים לאותה תקופה, הכריז הנשיא אברהם לינקולן על האזור כשמורת טבע של מדינת קליפורניה, מושג שהיה עד אז לא מוכר בעולם. 26 שנה מאוחר יותר הפך המקום לשמורת טבע לאומית.


    מטיילים באחו

     

    העמק, לבה של השמורה, מוקף בחומה של מצוקים שגובהה מאות מטרים, שנחרצו על ידי קרחונים אשר כיסו לפני עשרות אלפי שנים את פסגות ההרים. בלב העמק מתפתל נהר המרסד, בצל הצללית של המצוק אל קפיטן (El Capitan) המתנשא לגובה של יותר מ-1,000 מ' מעל סביבתו ונחשב לגוש הגרניט הגדול על פני כדור הארץ, ומהמצוקים המקיפים אותו זורמים מפלי מים תלולים.

     

    מפל היוסמיטי (Yosemite Fall), המפל הגבוה ביותר בצפון אמריקה והחמישי בגובהו בעולם (740 מ'), פי 13 מגובהם של מפלי הניאגרה, הוא הגדול שביניהם, והוא מפלס דרכו מהפסגות המושלגות אל עבר שדות העשב של קרקעית העמק השטוחה. בשיא עונת התיירות יכולים ציי האוטובוסים והמטיילים להעיב במעט על הההנאה שבביקור בעמק של יוסמיטי.

     

    לפי ההערכות, כארבעה מיליוני תיירים מגיעים מדי שנה לשמורת יוסמיטי, שהיא אחת משמורות הטבע הפופולריות בארצות הברית. רובם פוקדים את האזור בחודשי הקיץ, ומתרכזים בעמק, שבו מערכת ענפה של כבישים, מלונות ומסעדות. ניתן רק לדמיין את הרגשת התגלית שחוו הצלם הנודע אנסל אדמס, ג'ון מיור ואחרים, שהיו בין הראשונים שגילו את העמק היפהפה, המוקף במצוקי ענק אנכיים ובמפלי מים עצומים, כשזה היה עדיין בתולי ובלתי מפותח, והתאהבו בו. אבל מתויר או לא, גם המלון הכי מכוער, וגם צי של אלפי מטיילים או צליל תקתוק מצלמותיהם, לא יצליחו להרוס את החוויה שבביקור ביוסמיטי.

     

    סביר להניח שתגיעו לעמק רק בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לאחר יום טיול מעייף. לכן הירגעו, סעו בכביש ההיקפי המקיף את מרכז העמק, עצרו בנקודות התצפית שלאורכו, ותיהנו מהמראות. זכרו ששעות אלה (וגם שעות הבוקר המוקדמות) הן השעות שבהן הנוף הוא היפה ביותר, והן גם הזמן הטוב ביותר לצילומים.

     

    מי שבכל זאת רוצה לחלץ עצמות יכול לצאת למסלול הליכה קצרצר (1.2 ק"מ),

     המוביל לתצפית על מפל Bridalveil שנמצא בחלקו המערבי של העמק, בכניסה לכביש ההיקפי או למסלול המוביל אל בסיס מפל היוסמיטי שבמרכז העמק (אורכו 1.2 ק", מתחיל במגרש החניה שבקרבתYosemite Lodge , תחנת אוטובוס מספר 6). חודשי האביב הם הזמן הטוב לבקר במפל מכיוון שבקיץ מתמעטים מימיו, ורק זרזיף דק זורם במורדותיו.

     

    למרבה האירוניה, דווקא אז, כשהוא כמעט יבש, מגיעים רוב התיירים לחזות ביופיו (מכיוון שכמעט כל מי שמגיע לשמורה מבקר במפל, כדאי להגיע אליו בשעות אחר הצהריים המאוחרות או הבוקר המוקדמות, אז זרם התיירים מועט יותר). מי שהתמזל מזלו להגיע לאזור בליל ירח מלא, כדאי שימתין לחשכה וייסע בעמק לאורו של הירח העולה, אז נראים המצוקים וגושי הגרניט העצומים אף גדולים ומרשימים יותר מאשר באור יום.

     

    • "קליפורניה - מסלולים", מאת נטע דגני. הוצאת שטיינהרט קציר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אגם טניאה על רקע הרי הסיירה נוואדה
    צילום: נטע דגני
    מפל היוסמיטי
    צילום: נטע דגני
    העמק של יוסמיטי ומצוק האל קפיטן
    צילום: נטע דגני
    נהר המרסד
    צילום: נטע דגני
    עטיפת הספר
    צילום: בק פורסטר
    מומלצים