שתף קטע נבחר

מעשה אומן: "להיות אצלו בראש השנה"

חסידים, ליטאים, חרדים, חילונים, מפורסמים מתחזקים ומפורסמים ותיקים יוצאים מדי ראש שנה לקייב בעקבות האמונה. שי דורון ראה איך עשרות אלפי יהודים צועקים ורוקדים בעוצמות שלא היו מביישות את האומן 17, וחזר מאומן

בטיסה מתל אביב לקייב, שהיתה בעצם 'טיש' חסידי מעופף, עוד ציפיתי לכתוב על שני מותגים אופייניים של ראש השנה באומן: אריה דרעי והסטיקרים של "נח-נחמן מאומן".

 

דרעי לא היה שם, ולמרבה התדהמה גם הכיתוב הנפוץ נעדר, אפילו מהכיפות הלבנות הגדולות. מתברר כי רוב ה"נחנחים" - פלג של חסידי ברסלב - אינם לוקחים חלק בחגיגה, הם בכלל דורשים להעלות את עצמותיו של רבי נחמן מאוקראינה לישראל. בלי דרעי ובלי הנחנחים הגיעו לאומן למעלה מ-20 אלף איש - חסידים למיניהם, ליטאים, דתיים, מסורתיים, ואלפי חילונים -  מהארץ ומכל רחבי העולם.

 

דברים שרואים מאומן

"מה לעזאזל יש באומן הזה?" שאלה אותי הקופאית בדיוטי פרי שנדהמה מכמות הנוסעים לקייב בשדה התעופה. חסידי ברסלב מספרים כי לפני פטירתו, בשנת 1810, זימן רבי נחמן שהיה אז בן 38 בלבד, שני עדים והבטיח בפניהם כי מי שיבוא על קברו, יאמר שם עשרת מזמורי התהילים שליקט ויתן פרוטה לצדקה - אפילו אם רבו חטאיו מאוד - אז "אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו, בפאותיו אמשהו ואוציאהו משאול תחתיות". רבי נחמן, לא הסתפק בלוקיישן והוסיף גם טיימינג מדויק: "למדנו עוצם גדול החיוב להיות אצלו בראש השנה". 

 


איפה דרעי? (צילומים: עמרי גלפרין)

 

מאז פורסמה הצוואה המבטיחה נוהרים חסידי ברסלב לאומן בראש השנה. גם בימי סטאלין חסידים בודדים חרפו נפשם וחצו את מסך הברזל אולם בשנים האחרונות, משהברסלבים הם כבר תנועה המונית, הפכה העלייה לקברו של רבי נחמן לטרנד לאומי.

 

תיקונים ושיפוצים

שיירת אוטובוסים ישנים מסיעה את באי הרכבת האווירית מנמל התעופה של קייב לאומן. כבר בכניסה לדאון טאון אומן מסתגלים הבאים לסלנג המקומי. "מניעות" למשל, היא מילת קסם הממיסה כל תסכול וכל ג'ננה המטפסת במעלה הווריד. נעלמה לך המזוודה באודסה? מניעות, אחי. גנבו ממך ב-200 דולר? מניעות. ויש גם את "תיקונים", בה נעזרים במקרים משודרגים. למשל, אם הסתבכת עם אוקראיני שיכור, או אם נעצרת בשדה תעופה למשך שעות נצח כי הוויזה שלך נעלמה - תיקונים אחי. אומן כולה עטופה טרמינולוגיה ברסלבית אופיינית, הממזערת את טרדות העולם הזה מול האור הנצחי של הזוכים להסתופף בציון (כלומר, בקבר) הקדוש.

 


כולם צדיקים. קיבוץ גליות פינת פושקינא

 

פושקינא הוא הרחוב העיקרי, החוצה את אומן התחתית. הדרך לציון מזכירה קצת את הפק"ל של קברי הצדיקים בצפון: עשרות באסטות של תשמישי קדושה, אביזרים וקלטות וכמובן דברי מתיקה ושתיה. האטרקציה העיקרית של הרחוב היא "הזמיר" – חסיד חוזר בתשובה המשמיע ברמקולים עתירי דיסטורשן קאברים ללהיטי גלגל"צ בעיבוד נחמניסטי (הנה אחד: "בלבלו אותו אצל רבי נחמן, בלבלו אותו בלבלו"). ויש גם סלבס מיובאים מארץ הקודש הנטמעים בין העוברים והשבים - אלי יצפאן, אביתר בנאי, צביקה יחזקאלי - חוזרים עם מגבת על הכתף המסגירה טבילה במקווה. אפילו הנשיא קצב הגיע לכאן אחרי החג כדי לעשות תיקונים.

 

אוקראינים וגם סוחרים יהודים ממולחים זיהו את הפוטנציאל העסקי והציעו לעוברים ושבים מיטה לחג ב-180 דולר. מחיר הזהה אגב, למשכורת החודשית הממוצעת במקום. השנה צפתה להם אכזבה משום שהביקוש למיטות ירד פלאים. הסיבה: איל הון יהודי מברוקלין, ישראל זינגר שמו, הקים מאהל ענק על פי מודל עיר האוהלים של גאידמק בניצנים והעניק מיטות לכל דכפין במחירי תחתית. הוא גם סבסד את טיסתם של 2,500 איש מישראל ו-500 נוספים מחו"ל שטרם היו באומן.

 


מפגשים באוהלה של תורה 

 

חרדים לגורלם

מבעד לענני הציניות, האוויר של אומן דחוס תפילות ונשמות רוחניות וחרופי נפשות ממש. עודד רוזנהלץ, חסיד ברסלב בן 35, היה חולה סרטן סופני שהגיע כדי להיות בימיו האחרונים בחיק רבנו ובתפילת שחרית של ראש השנה נפח את נשמתו.

 

האירוע המרכזי של קרנבל אומן הוא "התיקון הכללי", הנערך בשעה 12 בצהרים בדיוק, בערב ראש השנה. סביב הצומת המרכזי באומן מתאספים אלפי אנשים כאשר אווירת קדושה מתפשטת באוויר. מצאתי עצמי משחרר דמעות כמו ילד קטן מול מראה 20 אלף היהודים הצועקים יחדיו את פרקי התהילים לשלום עם ישראל. מיד לאחר מכן החל ריקוד חסידי המוני מלווה במערכת הכריזה של אומן ואלפי אנשים מכל קצוות החברה הישראלית נתנו ידים זה לזה ורקדו בעוצמות שלא היו מביישות את האומן 17, סליחה, את אומן בראש השנה.

 


שופכים את ליבם על פני המים

 

האוויר באומן דחוס תפילות. כל מתפלל פה הוא שליח של 50 איש לפחות. גם איתי

 הטיסו תפילות - לא רק הדוסים - מכרה חילונית אפילו שלחה דרכי מכתב במעטפה לרבנו.

 

האירוע המשמעותי המסיים את ראש השנה באומן הוא התשליך, טקס השלכת החטאים לאגם הענק בשיפולי העיר. המוני אדם, עטופים בבגדים לבנים, שופכים את ליבם על פני המים, צעירים-מתחזקים זורקים את עגיליהם לנהר לקול תשואות המונים. אקסטזות רוחניות של ריקודי נשמה וצעקות "שמע ישראל" סטייל יהודה סעדו (שגם נמצא פה, כמובן) מהדהדות על פני המים וחותמות את החג על רקע השמש הרומנטית השוקעת ומבשרת את תחילתה של שנה חדשה וטובה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כמו בשינקין
צילום: עמרי גלפרין
בין קודש לחול
צילום: עמרי גלפרין
תיקונים, אחי
צילום: עמרי גלפרין
נחנח צעיר
צילום: עמרי גלפרין
מסתופפים בצילו של ההיכל
צילום: עמרי גלפרין
אוהלך ישראל
צילום: עמרי גלפרין
פק"ל קברי צדיקים
צילום: עמרי גלפרין
מומלצים