אוכל מרוקאי: דג, חמין ועוד - 8 מתכונים

ניסיתם פעם לקבל מתכון מבשלנית מרוקאית? יותר קל לחדור למחשבים של הפנטגון. "תראי מותק, את שמה ככה וככה, תלוי מה את רוצה, לפי העין, קצת מזה וקצת מזה", וכן הלאה. זה מזכיר לי את ה"כמה שתופס", של הפולניות עם מתכון הטורט שלהן. 

גוטה פחימה, בשלנית מרוקאית מדופלמת, בכלל לא כזו. היא מצליחה לתרגם את השפה המסתורית הזו לשפת בני אדם - וראה זה פלא התבשילים שלה קמים לתחייה במטבחי הקט. כיוון שכך, החלטנו לארח אותה בפורום האוכל ולפתוח איתה את חגיגת העדות שלנו. בכל פעם נארח בשלנית מעדה אחרת, וביחד נפצח את הסודות של כל המטבח העדתיים.

גוטה מיד הסכימה לשתף פעולה. שלחתי אליה בשלט רחוק צוות של קלדנית, צלמת ויועצת (תודה אמא), והיא התכוננה לאירוע כמו למבצע צבאי. חיכיתי לאירוח בפורום בהתרגשות כשאני נזכרת בערגה בארוחה שאכלתי אצלה בביתה בקיץ האחרון: ראשית קיבלתי מייל מאיים מגוטה ג'וניור (להלן, חברתי סיון), היושבת בטוקיו: "את הולכת לארוחה מרוקאית אצל אמא שלי אם חייך יקרים לך".

הרמתי טלפון בהכנעה לגוטה: "את באה עם הבעל והילדים כן?" ספק שאלה ספק ציוותה. ישר רואים שהמופלטה נופלת לא רחוק מהעץ. "ברור", שיקרתי מתוך פחד. "אוקיי, ביום שישי בערב". "לא גוטה", עניתי, "בשישי בערב אנחנו אצל ההורים של הבלגי, את יודעת, חופשת מולדת, חייבים. נבוא ביום רביעי הבא". "חבל מאוד", היא הפטירה לשפופרת. ואז עשיתי טעות גורלית: נתתי לה את מספר הנייד שלי.

ביום שישי על הבוקר היא השכימה אותי: "נו אתם באים לארוחת ערב?, הכנתי לכם מלא אוכל". "גוטה", גמגמתי,

"אמרתי לך, אי אפשר ביום שישי, אמא של הבלגי תעלב". "טוב יאללה, אני הולכת לבשל" היא ענתה ואני נותרתי עם השפופרת בידי.

ביום המיועד הגעתי חולה עם חום, שוב, מהפחד, עם דרדס אחד שהצלחתי לגרור, ומיד ספגתי נזיפה: "זהו? מה זה? איפה כולם?". היא חטפה ממני את הנייד, התקשרה לבלגי והשאירה לו הודעה שלא משתמעת לשתי פנים שיבוא מיד לאכול. אלוף נעורי, בעל האינטיליגנציה השופעת, מסנן שיחות, אחרת, אין מצב שהוא לא היה מגיע.

ואז התחילה הכירה: דגים מרוקאיים צהובים, חומוס עם בשר, כבד עוף, לחמניות תוצרת בית, מבחר סלטים מרוקאיים, פשטידה מדהימה מצ'יפסים וביצים. ממש יצירת אומנות. גוטה רצה להראות אותה לסיון שמפקחת ומנצחת על הארוע מטוקיו בסקייפ - וסיוון מריירת על המקלדת. היו עוד המון מנות, אבל לבושתי אני לא זוכרת את כולן. אפילו לא את מחציתן.

באירוח בפורום היא נתנה את המתכונים הנפלאים שלה. בלי להסתיר דבר. וגם עטתה עליה קפטן לטובת צילומי השטח. הגולשים שתפו פעולה והיתה שמחה גדולה. ממש חפלה מרוקאית. להתראות באירוח ובעדה הבאה.