תביעה נגד פרופ' בן רפאל: התרשל בטיפול פוריות
בכתב התביעה נטען כי הנתבע לא נקט באמצעים למניעת הסיכון בהיריון מרובה עוברים, אצל אשה שעברה אצלו טיפולי פוריות. כתוצאה מכך היא נאלצה להשאיר ברחמה שני עוברים. בתה נפטרה כמה שעות לאחר הלידה ואילו הבן סובל ממומים קשים. התובעת דורשת מפרופ' בן רפאל לפצותה במיליוני שקלים
תביעה נוספת נגד פרופ' ציון בן-רפאל, שהואשם בפרשת גניבת ביציות במהלך טיפולי הפרייה, הוגשה היום (ד') לבית משפט המחוזי בתל-אביב. התובעת דורשת מפרופ' בן-רפאל פיצויים בגובה מיליוני שקלים, מכיוון שאחרי טיפול הפוריות, שהיה רשלני לדבריה, היא נכנסה להיריון מרובה עוברים, ובעקבות כך הוצאו שלושה עוברים מרחמה. האשה ילדה בשבוע ה-28 בן ובת. הבת נפטרה כמה שעות לאחר הלידה, ואילו הבן, שנולד במשקל 775 גרם, סובל ממומים רבים.
בכתב התביעה טוענת האשה (33) כי בשנת 1999 היא עברה טיפול הפריה פרטי אצל פרופ' בן רפאל. לדבריה, מטיפולים קודמים שעברה היה ידוע לה כי יש סובלת מבעיה בשחלות ופרופ' בן-רפאל אף כתב זאת בתיק הרפואי שלה. בפברואר 1999 היא עברה מחזור ראשון של טיפול בתכשירים הורמונליים גורמי ביוץ, אך טיפול בעקבות טיפול זה היא לא נכנסה להירייון. במחזור הטיפול השני, שנערך כחודשיים לאחר מכן, העלה פרופ' בן-רפאל את המינון ההורמונלי. התובעת טוענת בכתב התביעה כי הגיליון המתעד את הטיפול והמעקב אחריה "נעלם", וכי במענה לפניותיה השיב הנתבע כי לא מצוי ברשותו תיעוד.
בחוות דעת המצורפת לכתב התביעה נטען כי באותו מחזור טיפולים הושגו עשרה זקיקים בשלים העומדים בפני ביוץ, ועל-פי חוות הדעת קיומם של עשרה זקיקים בשלים משקפים סכנה ממשית להיווצרות של היריון מרובה עוברים, על כל הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בכך, ובין היתר סיכון לנזקי פגות ולמות הילוד. לפיכך, על פי חוות הדעת, נתונים אלו יצרו צורך בנקיטת צעדים למניעת הסיכון של היווצרות היריון מרובה עוברים וכי כדי למנוע את הסיכון היה צורך למנוע את מתן ההורמון הגורם לביוץ.
לטענת התובעים, למרות אותו סיכון ממשי, פרופ' בן רפאל לא נקט באמצעי זהירות והמשיך בטיפול למרות הסיכונים. עוד נטען בכתב התביעה כי הוא אף לא הסביר לאשה כי המשך הטיפול ייצור סכנה של ממש להיווצרות היריון מרובה עוברים, אשר עלול בהסתברות גבוהה להסתיים בסיבוכים קשים, וביניהם לידה מוקדמת, תחלואת הילוד על רקע פגות ומות הילוד.
לדברי התובעת, אם היא היתה יודעת אז את הסיכונים הכרוכים בהמשך הטיפול, היא לא היתה מסכימה בשום אופן להמשיך בו.
בהמשך כתב התביעה נכתב כי לאחר שנכנסה להיריון נדהמה התובעת לגלות כי יש חמישה עוברים ברחמה, דבר שהיה מבחינתה תוצאה בלתי רצויה. לכן נאלצה התובעת לעבור טיפול להפחתת עוברים, כך שלבסוף נותרו ברחמה בן ובת. השניים נולדו 12 שבועות לפני המועד הצפוי של הלידה. הבת נולדה במשקל 435 גרם ונפטרה כמה שעות לאחר הלידה. הבן סבל מסיבוכים שונים בזמן הלידה, בין היתר מדימום מוחי. כיום הוא סובל משיתוק מוחין, איחור התפתחותי בתחומים שונים, קשיים רגשיים והתנהגותיים, ליקוי קשה בראייה וצורך בסיוע יום יומי. בנוסף הוא נזקק לטיפול שונים כמו: פיזיותרפיה, ספורט טיפולי וריפוי בעיסוק.
לטענת התובעת, בנה זקוק לסיוע סיעודי קבוע, משפחתו זקוקה להתאמת מגורים נוכח הקשיים המוטוריים מהם הוא סובל. "יש לדאוג להבאתו ממקום למקום, כמו כן הוא זקוק לסיוע לימודי באבחונים נוירו-פסיכולוגיים, סיוע מקצועי בעתיד, חוגי העשרה, חונך ופעילויות שונות, מעקב רפואי, ציוד שיקומי וחינוכי, תמיכה נפשית וכמו כן, הוא לא יוכל להשתכר כאדם בוגר", נכתב בכתב התביעה.
יצויין כי יחד עם פרופ' בן-רפאל נתבע ד"ר איתי בר חוה. את תגובתו של פרופ' בן רפאל וד"ר בן חוה לא היה ניתן להשיג. טרם הוגש כתב הגנה.
