מומחה למשפט: קלגסבלד קיבל עונש לא קל

"העונש שהוטל על עו"ד דורי קלגסבלד אינו קל לעבירה של רשלנות. העונש המקסימלי בעבירה של גרימת מוות ברשלנות הוא שלוש שנות מאסר, אך יש לזכור שבתי המשפט כמעט ואף פעם לא מטילים את העונש המקסימלי, ובוודאי שלא בעבירות רשלנות". את הדברים אומר ל-ynet עו"ד בני שטיינברג, מומחה למשפט פלילי, בעקבות החלטת בית המשפט לגזור על קלגסבלד 15 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשע על פי הודאתו כי נהג ברשלנות וגרם למותם של יבגניה וקסלר ובנה ארתור בן ה-6.

עו"ד שטיינברג אמר כי "בלא מעט מקרים העדיף בית המשפט שלא לשלוח לכלא נהגים במקרים דומים". עם זאת הוא אמר כי "בכל מקרה העונש שהוטל על עו"ד קלגסבלד עולה בקנה אחד עם מגמת בתי המשפט, כפי שמוביל בית המשפט העליון, להחמיר בענישה באופן כללי, ובעבירות תעבורה בפרט".

לדברי עו"ד שטיינברג בית המשפט הביא בחשבון שורה של שיקולים, אולם החליט בסופו של דבר לשלוח את עו"ד קלגסבלד למאסר בפועל ולא להסתפק, כפי שביקשו סנגוריו, בעבודות שירות. "בהחלטה זו העדיף בית המשפט את שיקול ההרתעה, כלומר בחירה בעונש אשר ישלח מסר ציבורי וירתיע מפני ביצוע עבירות דומות. בהקשר לכך ניתן לשאול האם הבחירה בענישה מרתיע היא מס שפתיים בלבד - או שיש בה כדי להרתיע את ציבור הנהגים באופן ממשי. השאלה היא: האם הטלת עונשי מאסר רבים יותר תפחית את מספר תאונות הדרכים?"

עו"ד שטיינברג אינו בטוח שהתשובה לשאלה זו חיובית. "במקרה של קלגסבלד לא מדובר בהתנהגות מודעת, כמו נהיגה ברמזור אדום או חציית קו לבן, אלא מדובר ברשלנות. כלומר, מצב בו הנהג לא התכוון ואפילו לא היה מודע לאפשרות שתתרחש תאונת דרכים. נשאלת השאלה - האם אפשר להרתיע אנשים בנסיבות כאלו?

"יתרה מכך, ניתן לטעון כי ביחס לכל אדם אשר נוסע בדרכים מתקיימת הרתעה משמעותית מפני ביצוע מעשה שיוביל לתאונה. שהרי תאונה כזו עלולה לעלות לנהג בחייו או לפצוע אותו קשות. החשש מפני תוצאה זו בוודאי משמעותי יותר מן החשש שיש לנהג מפני העונש הפלילי הצפוי לו בגין התאונה. מצד שני ניתן לטעון כי הטלת עונשים חמורים, כולל עונשי מאסר, בעבירות של תאונות דרכים עשויה בכל זאת להוביל ליתר הקפדה וליתר זהירות מצד נהגים".

קביעת העונש: לפי סולם עונשים הולמים

ומה צריך להיות העונש? עו"ד שטיינברג מסביר כי "רבים מאלו שחוקרים את נושא הענישה הפלילית סבורים שהעונש לא צריך להיקבע לפי שיקול ההרתעה, אלא לפי סולם של עונשים הולמים. כך למשל ועדה בראשות המשפט אליעזר גולדברג קבעה ששיקול ההרתעה בעייתי ואף עשוי לסתור את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זאת משום שמשתמשים באדם אחד, אותו נאשם שנענש, כדי לקדם עניין ציבורי אשר חורג מעניינו הפרטי. במקום זאת מציעה הוועדה את עקרון התגמול. אלא שבמקרה של עו"ד קלגסבלד לא בטוח ששיקול התגמול היה מוביל לתוצאה קלה יותר מבחינתו, לאור התוצאה הקשה של האירוע ולאור הדברים שכתב השופט בבית המשפט לתעבורה בדבר מידת רשלנותו".

עו"ד שטיינברג העלה את השאלה - האם העובדה שמדובר בעורך דין מפורסם ושהמקרה זכה לפרופיל ציבורי גבוה השפיעה על חומרת העונש, כפי שטענו עורכי דינו של קלגסבלד. על כך הוא השיב: "אמנם חזקה על השופט כי התייחס למקרה כמו לכל תיק אחר אשר מובא בפניו ושקל את כל השיקולים הענייניים והרלוונטיים. בסופו של דבר, שופטים חיים בתוך הציבור ועד כמה שישאפו יתקשו להתנתק לחלוטין מהאווירה השורה בה. על כן נראה כי העובדה שהמקרה זכה לכל כך הרבה התעניינות ציבורית, לא סייעה לעו"ד קלגסבלד במשפטו".