אפריקה מול נהלל

לא משום אמונות טפלות ולא משום חשש עינא בישא, אבל מתחת לכותרת המעיקה "בית הקברות" וכו', הייתי מעט מתכווץ; שכאילו עניין לנו בפולחנות המתים המכובדים או בענייני אוב ורפאים, ולא היא. הגבעה המוריקה בפאתי העמק לא אשמה שבני נהלל בחרו בה להיות מקום מנוחתם האחרון. לו עיניים רואות למתים, כי אז לא היו לעולם מגיעים שם למנוחה, שעל כן היו טורחים יומם ולילה להתבונן בעמק היפה למרגלותיהם ולהתקוטט על מקום התצפית הנוח יותר.

בח' באלול תרפ"א עלו 20 איש ואישה על הקרקע הבצתית למרגלות הגבעה וזרעו בלבול ומבוכה במפה ובספרי השמות: היה הייתה נהלל של ימי התנ"ך, שיש ונקראה גם נהלול, שזה כנראה סוג של קוץ. מול מקומה הייתה עיר בשם שימרון. משנעלמה נהלול מעל במת ההיסטוריה וגם שימרון ירדה מגבעתה, נולדה תחתיה עיר גדולה וחשובה, קרוב לנהלל של ימינו - סימוניה. לימים צמח כפר ערבי במקום שהיה נהלל וסימוניה, ושמו מעלול, ומה שהיה מקומה של שימרון הפך לתל א-סמוניה.

משבאו אנשי "הפועל הצעיר‭,"‬ התיישבו על אדמות א-סמוניה, קראו ליישובם נהלל ואת קבורתם קבעו בשימרון העתיקה. כשאדמות העמק נמכרו ליהודים, האריסים שישבו עליהן, ובהם אנשי א-סמוניה, סולקו מאדמותיהם והלכו לאי בזה. בשימרון הקימו בני נהלל את תמרה ואנשי מעלול עשו כאנשי א-סמוניה דור אחד אחריהם, כלומר גורשו מאדמותיהם והלכו לאי בזה.

על מקומה של א-סמוניה ומעלול בנו את היישוב הנכבד תמרת, ובאתר החורבות המדויק של נהלול-מעלול נמצאת הגבעה שבח' באלול תרפ"א באו למרגלותיה 20 איש ואישה הראשונים של נהלל‭...‬

מבלבל, נכון? גבעת הקברים של נהלל היא גן נאה ומטופח, כדרך מרבית בתי הקברות שהם משובבים את העין יותר מאשר הרבה מקומות מחיה, מה גם שהשכנים שקטים. היא קרובה אצל התל הגדול של שימרון, שמתרומם בגבול העמק ואין יודע אם הוא של הגליל או של העמק. כך היה הדבר בימי קדם: שערי החומה הגדולים של העמק נצמדו אל שוליו - יקנעם, מגידו, גבע ותענך ואחרים גם; כאילו לא רצו לבוסס בחורף בבצות ואת אדמות הקיץ הדשנות רצו לנצל עד תום, כדי לגדל מזון.

בגבולו של בית הקברות גולשת אל העמק חורשה גדולה ויפה של עצי שיטה מלבינה, שזה להם הגבול הצפוני לתפוצתם בעולם, אם כי הם לא היחידים בארץ: בנחל תבור ובעתלית, בראשון לציון, באשדוד ובאשקלון, בעמק האלה ובכפר מנחם יש חורשות דומות וגם עצים בודדים. השיטה המלבינה היא עץ אפריקאי, וכשהיא גדלה בצפיפות היא נראית ממש כנוף סוואנה אפריקאית, אלא שלדאבון הלב אין פילים וג׳ירפות נעים בין צלליו אלא רק עיזים וכלבים.

לא ברור מה זו עושה בארצנו הים תיכונית. האם היא שריד לימים עברו, שבהם אקלימנו היה כבארצות מוצאה הרחוקות? או שמא טיפסה ועלתה צפונה, לאורכו של עמק השבר הגדול ההולך מאפריקה לאסיה ובחזרה? לא לנו הפתרונים, ובינתיים, כיוון שאין היא תובעת אדמות של חקלאים, והמתים ממילא חסרי דעה, אין איש עוקרה ממקומה והיא אף מוחזקת כעץ נדיר שיש לשמרו.

איפה זה

לתל שימרון ולחורשת השיטה המלבינה אפשר להגיע בכל כלי רכב. הגבעה נמצאת בקצה המערבי של היישוב הקהילתי תמרת, מעל צומת נהלל (כביש 75). במפת הטיולים וסימון השבילים “גליל תחתון“ (מס' ‭.(3