חורשים את העולם עם כיפה ושביס

נגיד שאתם נורא אוהבים לטייל, ונגיד שהמדינות שמעבר לים מושכות במיוחד, ונגיד גם שאתם יהודים מאמינים המקפידים על שלוש תפילות ביום, מקווה ואכילת מזון כשר – מה תעשו? אפשרות אחת היא להעמיס את המוצ'ילה בעשרות קופסאות שימורים ולקוות שתפגשו מנין בדרך, אפשרות אחרת היא לדאוג שמישהו אחר יעשה בשבילכם את העבודה. בניגוד לעשרות גורמי התיירות המציעים מכל טוב העולם לחילוניים שביננו, הרי שהאוכלוסייה שומרת המסורת מסתפקת בהרבה פחות. השוק הקטן-יחסית (12-15% מכלל המטיילים) והלוגיסטיקה המסובכת לא פיתו כל אחת מחברות הענק המוצאות פרנסתן בארגון טיולים, לקפוץ על המציאה.

פותחים בתפילה, ממשיכים בשופינג בניו יורק (צילום ארכיון: איי פי)

שני הגורמים הגדולים שכן הרימו את הכפפה הם חברת "גשר" הוותיקה, שמנהליה טוענים כי הם-הם היו הראשונים להציע - כבר לפני 35 שנה - טיולים מאורגנים הכוללים ארוחות כשרות וכיום מוציאים כמאה קבוצות או 3,000 איש בשנה, ו"נתור מסורת" שהקימה חברת נתור בתחילת שנות השמונים ומוציאה 70-80 טיולים, בהם נוסעים 2,500-3,000 איש בשנה.

"אדם שחי אורח חיים דתי ולא רוצה לוותר על טיול בעולם נתקל בלא מעט בעיות", אומר יוסי גליק מנהל השיווק של טיולי גשר, "מצד אחד הוא רוצה להיות ככל האדם ולא לוותר על כלום ומצד שני דורש הטיול תנאים שהוא חייב לעמוד בהם. מסיבה זו הולכת וגדלה הדרישה לטיולים מאורגנים שמגיעים לכל מקום בעולם, ממש כמו המגזר החילוני, אך לא מוותרים על ההווי הדתי".

 -איך מתבטא הווי הדתי בטיול בחו"ל?

"הטיולים שלנו לא יוצאים ללא הקראת תפילת הדרך והקבוצות מקיימות תפילה

 שלוש פעמים ביום. עם היציאה לדרך לוקח המדריך את המיקרופון ואמר דבר תורה, לעיתים הוא מבקש מאחד מהמטיילים לעשות זאת.

"האוכל כשר, אם כי לא תמיד למהדרין, ונמצא בהשגחה של רבנות מקומית. בחלק מן הטיולים אנו לוקחים מזון מהארץ והוא נארז כך שניתן יהיה לחממו בתנור

 של גויים. לעיתים המזון מגיע בטיסה ומפוזר לבתי המלון על ידי סוכן מקומי. כמובן שאנחנו מנצלים מסעדות מקומיות כשרות אם הן בנמצא, ובמקומות כמו המזרח הרחוק משתמשים באוכל מקומי, בעיקר פירות וירקות, ומתגברים את הארוחות במזון מהארץ

"אנחנו משתדלים לשלב במסלול ערים בהן יש קהילות יהודיות ולכן יש גם מקווה. כשאין מאלתרים בשטח -  הרי ידוע כי בים ובאגמים יש את המים הכי טהורים. בסופי שבוע אנו מתאכסנים במלונות מרכזיים, הנמצאים במרחק הליכה מבית הכנסת. במהלך השבת מתקיים טיול אך זה נעשה ברגל ולא באוטובוס".

 -מיהו המטייל שומר המסורת שיוצא אתכם?

"המטיילים שלנו מגיעים מכל זרמי היהדות, 5% הם שומרי כשרות חילוניים והשאר חובשי כיפה. בשלוש השנים אחרונות החלו להצטרף לטיולים גם חרדים, אבל כאלה שלא מתנגדים לנסיעה באוטובוס מעורב או לנשים שלובשות מכנסיים ואינם עוסקים בהכתבת הטיול אלא פשוט נהנים ממנו. מספרם של אלה עדיין לא גדול". 

 -אין קשיים הנובעים מהזרמים והגישות השונות?

"בכלל לא. בטיולים שלנו מתפללים ספרדים ואשכנזים ביחד, כל אחד על פי שיטתו ואין כל בעיה. טיול משותף הוא כמו הצבא – כור היתוך. כל אדם דתי מכיר את ויכוחי השבת בבתי הכנסת, בטיולים שלנו אפילו זה לא קורה. אנשים באים לבלות וליהנות תוך שמירה על המצוות".

 -יש מקומות אליהם לא תכנסו במהלך הטיול?

"רק לכנסיות שאליהן אוסרת ההלכה להיכנס. אך אין סיבה שלא לעצור ליד כנסייה ולדבר על הארכיטקטורה ועל ההיסטוריה שלה".

 -ולמסגדים?

"ההלכה לא אוסרת להיכנס למסגדים ואין לנו כל בעיה עם זה".

 -האם טיול מסורת יקר או זול מטיול רגיל?

"יקר יותר, אך באחוזים בודדים. המטיילים משלמים יותר בגלל הלוגיסטיקה הנדרשת בעבור האוכל הכשר. גם המלונות בהם מתאכסנים בשבת ונמצאים במרכזי הערים הם בדרך כלל יקרים יותר".

הכי פופולריים: נופשונים באירופה וטיול משפחות באמריקה

כמו במגזר הטיולים החילוני, גם בדתי מכתיבים את המסלול טרנדים העונתיים. אחד מהם הוא הנופשון.

"אנחנו סוגרים מלון בדרגת 4-5 כוכבים בשוויץ או איטליה לכל הקיץ", מספר מוטי דיין, מנהל נתור מסורת. "מכשירים את האתר לחלוטין ומקימים בו בית כנסת. האוכל בבית המלון מקבל חותמת גלאט כושר, מה שמאפשר גם לחרדים - המהווים 15% מכל הנופשים - להגיע. כיוון שמדובר במלון הממוקם באתר מרכזי ניתן לצאת ממנו לטיולי-יום".

מצות מייד אין אמריקה (צילום: אי פי איי)

מחיר ההשתתפות בנופשון גבוה, אך הם זוכה לפופולריות עולה בקרב הציבור הדתי. יעד נוסף שתופס תאוצה בשנתיים האחרונות הוא ארצות הברית. מדובר בעיקר, בטיולי משפחות הנמשכים כשבועיים ומחיריהם הוזלו בשל שער הדולר. הטיולים כוללים את החוף המזרחי וגם את פארקי השעשועים הגדולים.

חברת גשר מדווחת על ביקושים לטיול מאורגן באיסלנד ואילו בנתור מציעים את "זיכרונות מאפריקה" הכולל טיולי ספארי ואטרקציות נוספות. מטיילי נתור מתעניינים גם בטיולים לאוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור וגם לברזיל וארגנטינה (ללא מצעד המנצחות הקרנבלי הלא צנוע) בעוד מטיילי גשר מעדיפים פעמים רבות את רומניה הזולה וכן את ספרד, איטליה ופורטוגל שם ניתן לחפש ולמצוא לא מעט שורשים יהודיים.

טרנד נוסף שמפתחים בגשר הוא טיולי השורשים לפולין. המשפחה על שלושת הדורות יוצאת ברכב, עם נהג ומדריך מקומי, לביקור במקומות מהם הגיעה.

מה אין? אתגר וסקי

המגזר הדתי כמעט ולא מבקש טיולי אתגר. "טיולי אתגר נועדו לצעירים", מסביר דיין, "שרוצים רק לקחת תרמיל ולצאת לנשום קצת באופן עצמאי. הם ישמרו על כשרות ויבלו שבתות בבתי חב"ד ברחבי העולם, אבל לא יצאו בטיול קבוצתי. הטיול המאורגן מיועד לגילאים ולסטאטוס משפחתי אחר".

מחברת גשר נמסר כי טיולי ג'יפים ברומניה אכן מוצעים לצעירים אך הסכימו כי אין מדובר בעסק פורח. גם טיולי סקי אינם נדרשים מן החברות המסורתיות. "סקי הוא ענין אינדיבידואלי", אומר גליק, "ומי שיוצא לאתר סקי לא מעוניין באוכל או טיולים אלא בגלישה, ומסתדר בעצמו. אם אנשים רוצים לצאת בקבוצה הם מתארגנים באופן עצמאי ולא דרך החברה".