אני רוצה בשר, אבל מקבלת חסה נבולה
אולי זה באמת הגיל וההורמונים של סוף תקופת הפריון שבועטים לי במוח, אבל ככל שאנחנו מתקדמים אודי הולך ומכבה את המיניות שלו ואני הולכת ונהיית חמה יותר. הוא יודע שאני משתוקקת, ובכוונה לא נותן
את טלי הכרתי ביום עיון לפני כמה חודשים. כל החדר סובב אחריה את הראש כשצחקה והשליכה לאחור את רעמת השיער הכתומה שלה. אשה גבוהה ומרשימה, עם מכנסי ג'ינס צמודים וחולצת לייקרה שחורה. התברר שאנחנו גרות קרוב, ובעקבות המלצה שלה הצטרפתי לחוג ספינינג. "זה יכווץ לך את התחת ויכניס לך את הבטן", אמרה, "וזה גם מחרמן".
"אז כדאי שאשלח את בעלי". לא יודעת מאיפה נפלט לי המשפט הזה, אבל היא קלטה אותי בשנייה. בתור גרושה היא כנראה ידעה על מה אני מדברת. תמיד כשמסתכלים עלי ועל אודי חושבים שמבין שנינו הוא זה שאוהב סקס. אני נראית קצת כמו רואת החשבון המרובעת. אני אף פעם לא מעיזה לספר את האמת לאנשים אחרים.
"הוא לא עומד בקצב שלך?" חייכה טלי, "ככה זה חומד, כשאנחנו מתקרבות לגיל 40 אנחנו מתחילות לרצות יותר והם... פףףף" היא עשתה תנועת ביטול, מורידה את האצבעות כלפי מטה כמו איבר מין שמוט.
חייכתי אליה, אבל עדיין הרגשתי צורך להגן על אודי. "תראי, אני לא אומרת שלא עומד לו. רק שאני צריכה הרבה יותר ממנו". איך אני מדברת על זה עם מישהי שאני בקושי מכירה? אולי דווקא בגלל שטלי בכלל לא מכירה אותו הרשתי לעצמי להיות קצת יותר פתוחה.
"אז את חייבת לבוא לספינינג", אמרה לי טלי, "יש בחדר הכושר שליד כמה חתיכים לא נורמלים".
גיחכתי ולא עניתי. אולי זה באמת הגיל וההורמונים של סוף תקופת הפריון שבועטים לי במוח, אבל ככל שאנחנו מתקדמים אודי הולך ומכבה את המיניות שלו ואני הולכת ונהיית חמה יותר. לא יודעת.
כעבור ארבעה חודשים וחמישה קילו פחות, אני חוזרת מחדר הכושר כולי בוערת. אנדורפינים והורמונים מסתחררים בגוף שלי והופכים אותי ליצור רעב לסקס. קרניבורית אני נכנסת לבית, מתרחצת ויוצאת בניבים חשופים אל הסלון, רק כדי למצוא שם את אודי שוכב על הספה בחיקוי של סלט חסה מאתמול.
הילדים כבר ישנים ואני נמרחת עליו, מנסה לעורר אותו. "בוא למיטה".
"שנייה, תני לראות עד הסוף, זה נגמר עוד רבע שעה".
נמאס לי כבר להיות היוזמת. אם אני יוזמת, אז אודי מסכים. אבל אני רוצה להרגיש שהוא רוצה אותי ולא רק שאני רוצה אותו. אודי חכם גדול בלדבר ולהגיד שהוא אוהב, אבל הגוף שלו משדר משהו אחר. הוא חושק בי פחות מכפי שאני חושקת בו. כל האפשרויות עוברות לי במוח, כמו רואת חשבון טובה אני מקטלגת אותן:
יש לו מאהבת - לא סביר, הוא לא מספיק חכם להסתיר.
אני כבר לא מושכת אותו - כנראה.
הוא כבר לא אוהב אותי יותר - סביר מאוד.
כיפופי ידיים ומלחמת חפירות מעצבנת
לא צריך תואר שני בפסיכולוגיה כדי לחשוד שאולי הוא משתמש נגדי במניעת סקס. הוא יודע שאני רוצה את זה, ובכוונה לא נותן. כדי שאזדקק לו. אולי לא במודע, אבל זה בדיוק מה שהוא עושה.
כיפופי ידיים. אני מנסה לחשוב על עוד מקרים ומזהה כמה בקלות. כשחשוב לי שהוא יגיע בזמן, הוא הופך לחילזון אמיתי. אתמול למשל הוא לא ענה לי לשאלה פשוטה בנוגע לאימייל, מפני שקודם לכן התווכחנו על החוג של נעם. אין קשר בין הסיבה לתוצאה. סתם מלחמת חפירות מעצבנת.
זה קורה לנו המון בזמן האחרון. כשצד אחד מרגיש שיש לו נקודת יתרון על השני, הוא לפעמים משתמש בנקודה הזו כדי לנקום, להרגיז, לנצח. אולי חלק מ"כיבוי" המיניות של אודי מגיע כדי להתנקם בי, כדי לגרום לי לרוץ אחריו ולהפגין רצון והזדקקות לגוף שלו.
אני מסתכלת עליו. זה פשוט לא הוגן, הוא יודע שאני צריכה את זה עכשיו, ובכוונה לא מוכן לוותר על התוכנית המטומטמת שלו. אני הולכת למחשב ונכנסת לאינטרנט. בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי קוראת סמויה בפורומים ובקהילות ברשת, בעיקר באלה שעוסקים ביחסים, גרושים, בגידות.
אני רוצה בשר, לא חסה.
הפרקים הקודמים:
(השם בדוי, הרגשות - אמיתיים)
לא משביע את הרעב לסקס
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
