גמילה מעישון: תרופה תשכנע את המוח שלך להפסיק
לתקווה החדשה של המעשנים קוראים צ'מפיקס. מדובר בתרופה שמדכאת את החשק לניקוטין ולפי מחקרים מסייעת לגמילה יותר מכל תרופה אחרת שקיימת בשוק. אחרי שקיבלה את אישור מינהלי התרופות והמזון באמריקה ובאירופה ממתינים כעת לאישורה גם על ידי משרד הבריאות בארץ
בשורה למעשנים: תרופה חדשה לגמילה מעישון ממתינה לאישור משרד הבריאות בישראל, אחרי שאושרה על ידי מינהלי המזון והתרופות באמריקה ובאירופה. התרופה החדשה, צ'מפיקס, מיוצרת על ידי חברת פייזר. על פי מחקרים, התרופה מסייעת לגמילה מעישון בשיעור כפול מכל הטיפולים האחרים הקיימים היום בשוק, ובהם מדבקות הניקוטין והתרופה זייבן. פייזר מתכוונת לשווק את התרופה בצמוד לתוכנית גמילה ותמיכה צמודה.
מדי שנה מתים כ-5 מיליון בני אדם בעולם כתוצאה מעישון אקטיבי ופסיבי. העישון הורג 560 איש מדי שעה, 13,400 איש מדי יום. לפי התחזיות, אם עד שנת 2020 מספר המעשנים לא יפחת - יגדל מספר המתים כתוצאה מעישון ל-8.4 מיליון בני אדם בשנה. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, עד שנת 2010 עלות הטיפול במחלות הקשורות בעישון תגיע ל-500 מיליארד דולר בשנה.
ומה קורה אצלנו? לפי נתוני משרד הבריאות, 25.5% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנים, מתוכם %32.1 גברים ו-19.3% נשים. בקרב היהודים מעשנים 30.3% מהגברים ו-21.3% מהנשים. שיעור הגברים המעשנים בישראל דומה לשיעורם בשאר המדינות המערביות, ואילו שיעור הנשים המעשנות נמוך בהשוואה למדינות המערב.
מהפה למוח ב-10 שניות
דו"ח אמריקאי שפורסם בחודש יוני האחרון מגלה שרמת הניקוטין שמגיע לריאות של המעשנים עלתה בשש השנים האחרונות ב-10%. על פי הדו"ח, העלייה ברמת הניקוטין היא עקבית, בלי קשר למותגי הסיגריות.
את הדו"ח פירסמה מחלקת הבריאות של מסצ'וסטס, שהיא אחת משלוש המדינות היחידות בארה"ב שהחל מ-1998 מחייבות את חברות הטבק למסור מידע על ערכי הניקוטין שבסיגריות. לפי הדו"ח, שלושת סוגי הסיגריות הפופולריים ביותר בקרב צעירים - מרלבורו, ניופורט וקאמל - מעבירים היום לריאות המעשנים כמות ניקוטין גבוהה משמעותית מבעבר.
ערכי הניקוטין בחפיסות הסיגריות Kool, מותג מנטול שחביב על צעירים, עלו בשיעור של 20%. את מסקנות הדו"ח יש לסייג מעט, שכן השיטות הנקוטות בשנים האחרונות למדידת רמות הניקוטין בגוף שונות משיטות המדידה המסורתיות, שהיו נהוגות במשך שנים רבות.
מהו בעצם ניקוטין? הניקוטין הוא תרכובת שמצויה בצמח הטבק, ובעיקר בעליו. הוא נקרא כך על שם ז'אן ניקוט, שגריר צרפת בפורטוגל, שבשנת 1550 הביא את צמח הטבק לצרפת. רק בשנת 1843 פותח תהליך לזיקוק הניקוטין מעלי הטבק, ובשנת 1904 יוצר לראשונה ניקוטין סינתטי, שמהווה את המרכיב הממכר בסיגריה.
בסיגריה ממוצעת יש כ-9 מ"ג ניקוטין, מתוכם עוברים לגוף בתהליך העישון 3-1 מ"ג. בתוך עשר שניות מרגע השאיפה מגיע הניקוטין מהריאות למוח, שם הוא יוצר שלל תגובות כימיות. בין השאר הניקוטין מגביר את רמות הדופמין במוח - מעביר עצבי שפעילותו גורמת בין השאר למצב רוח טוב יותר, להגברת הקשב והריכוז ולפעילות תקינה יותר של הלב ולחץ הדם.
בין סיגריה לסיגריה צונחות אצל המעשנים רמות הדופאמין, והם חווים תסמיני גמילה כמו דיכאון ועצבנות. התסמינים האלה גורמים להם להשתוקק לסיגריה נוספת, שמעלה את רמות הניקוטין וכתוצאה מכך גם את רמות הדופמין, וחוזר חלילה.
עובדים על הדחף
רוב המעשנים לא ממשיכים לעשן מתוך ברירה, אלא בשל ההתמכרות לניקוטין", מסביר ד"ר מייקל ברלוביץ, המנהל הרפואי של חברת פייזר. "מחקרים קודמים הראו ששילוב של ייעוץ התנהגותי וטיפול תרופתי אפקטיבי יותר מנסיונות הגמילה העצמיים, והטיפול החדש בצ'מפיקס מתוכנן בדיוק לכך".
צ'מפיקס היא התרופה הראשונה בדור החדש של תרופות נגד עישון שתוכננה
אישור התרופה התבסס על תוכנית מחקרית רחבת היקף, שכללה כ-4,000 נבדקים שעישנו בממוצע 21 סיגריות ביום במשך 25 שנים בקירוב. הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות, כשבאחת קיבלו המשתתפים את התרופה צ'מפיקס במינון של 1 מ"ג פעמיים ביום במשך 12 שבועות, בשנייה הם קיבלו את התרופה זייבן (buproprion) במינון של 150 מ"ג פעמיים ביום, והקבוצה השלישית טופלה בפלסבו (תרופה ללא חומר פעיל). כל הנבדקים קיבלו גם ייעוץ לגמילה מעישון וחומר הסברתי.
תוצאות המחקרים הראו ששיעור הגמילה מעישון בקרב אלה שקיבלו צ'מפיקס היה גבוה פי 4 מאשר בקבוצת הבקרה שטופלה בפלסבו ופי 2 מאשר בקבוצה שטופלה בזייבן. החוקרים המשיכו לעקוב אחרי הנבדקים, וכעבור שנה התברר שאחד מכל חמישה מטופלים שקיבלו צ'מפיקס נותר גמול מעישון.
מהמחקר עלה עוד ששיעור ההסתגלות לתרופה היה גבוה גם כן. תופעות הלוואי השכיחות שדווחו כללו בחילה, חלומות חריגים, כאבי ראש, נדודי שינה, עצירות, גזים והקאות.
