שתף קטע נבחר

משקמים את בית יהושע ילין במוצא

משפחת ילין הידועה מירושלים, בסיוע המועצה לשימור אתרים, מבצעת בימים אלה עבודות הצלה במבנה ההיסטורי של המשפחה במושבה מוצא, שעמד בפני סכנת הרס מוחלט. לאחר השיפוץ יתרם הבית לטובת הציבור

בני משפחת ילין והמועצה לשימור אתרים, משקמים את בית המשפחה במושבה מוצא, הסמוכה לירושלים. בימים אלה החל השלב הראשון בעבודות ההצלה של המבנה ההיסטורי והשטח שמסביבו, לאחר שבמשך

שנים נעזב ומצבו הדרדר כמעט עד להרס מוחלט.

 

המבנה, המסמל את ראשית ההתיישבות החקלאית בעת החדשה, נמצא בסמוך ל"בית הכנסת העתיק" של מוצא ומוקף בגן טרסות ועצי פרי.

 

 

נישואים בין עדתיים

בשנת 1860 - עשר שנים לפני הקמת מקווה ישראל - רכשו שני ירושלמים שלמה-יחזקאל יהודה, יליד עיראק ודוד ילין, יליד פולין, שטחי אדמה ומעיין מערביי הכפר "קולוניה" (כיום מוצא).

 

כשנתיים לאחר הקנייה נפטרו הקונים ואבי משפחת יהודה, יחזקאל, שבכספו נקנו האדמות, הטיל על חתנו יהושע ילין (בנו של דוד) לטפל במוצא. נישואי יהושע ילין ובתו של יהודה, שרח שמה, היו מהנישואים הבין עדתיים הראשונים ביישוב. הנין, עזר ישראלי, מספר כי משפחת יהודה עלתה לארץ מבגדד בשנת 1850 והיתה אמידה ביותר.

 

יהושע, אז רק בן 20, נשבה בקסם המקום ונרתם בכל כוחו להתיישבות בקרקע. הוא בנה את החאן שלימים הפך לבית כנסת, ומאחוריו בנה את ביתו.

 

שטחו של הבית הוא כ-100 מ"ר והוא מחולק לשלושה חדרים וחדר על הגג. צמוד לחזיתו הצפונית ולכל אורכה הייתה מרפסת גדולה. לבניין מרתף. צמוד לפינתו הדרום-מערבית של המבנה, על גבי קשת, מטפסות מדרגות אל גג הבית.

 

יהושע שתל מטעי פרי, ניסה כוחו בייצור רעפים ורכש אדמות להמשך ההתיישבות במוצא. הוא התגורר בבית עד לשלהי מלחמת העולם הראשונה, אז נאלץ לעזוב לירושלים. מאוחר יותר חזר להתגורר בבית עד למותו בשנת 1924. בהמשך הושכר הבית וננטש סופית בשנות ה-60' של המאה שעברה.

 

בזזו את הבית

משפחת ילין הינה מהוותיקות והידועות בירושלים ובארץ ישראל. בנו של יהושע, דוד, הפך למורה נודע ולחוקר הלשון העברית, שבין השאר ייסד - יחד עם אליעזר בן יהודה - את "ועד הלשון העברית" (כיום האקדמיה ללשון העברית), והיה ממייסדי הסתדרות המורים.

 

בנו של דוד ילין, אליעזר, היה אדריכל נודע ומראשוני המתכננים והבונים של שכונות הגנים בירושלים. אליעזר נשא לאשה את תלמה לבית בנטוויץ' מזכרון יעקב, שהיתה צ'לנית בעלת שם עולמי, ועל שמה נקרא בית הספר לאמנויות בגבעתיים.

 

בשנים האחרונות נגנבו אבני המבנה והמשקופים והשטח שמסביבו סבל מהזחה. מזה כ-15 שנה נמצאת המועצה לשימור אתרים בקשר עם בני המשפחה, שבחודשים האחרונים, על רקע מצבו הקשה של הבניין, התגייסו ומימנו את עבודות ההצלה.

 

הנין תרם את הכסף לשיקום 

את העבודות מובילים נכדיהם של תלמה ואליעזר ילין (שהיו להן 4 בנות): עזר ישראלי, איש היי-טק, מממן את השלב הראשוני של השיקום. בת דודתו, האדריכלית תלמה ורדי, היא שמתכננת את השימור. בשלב הנוכחי, שאמור להסתיים בתוך כחודש, ייצבו את הבניין וישקמו את המעטפת החיצונים שנותרה, הכוללת שני חדרים. העבודות כוללת גם שיחזור דלתות וחלונות. בשלב הבא ישוחזרו 2 החדרים הנוספים.

 

עזר ישראלי סיפר ל-ynet כי לבית יש כיום 19 יורשים. "הבית הלך והתפורר והחלטתי כי מוכרחים לשקמו", מספר ישראלי. "הגענו להסכמה בין היורשים כי נתרום אותו למען הציבור". ואכן, התוכנית היא להעבירו לרשות המועצה לשימור אתרים ועמותה שתוקם לשם כך תפעיל אותו כמקום לכנסים בנושאי תולדות ארץ ישראל.

 

מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן אומר כי "התגייסותה של המשפחה אמנם אפשרה את ביצוע העבודות ההכרחיות למניעת קריסתו המוחלטת של המבנה, אולם עדיין חסרים משאבים רבים להשלמת השיקום והשימור. אנו קוראים לכל מי שהנושא קרוב ללבו לסייע לנו, על מנת שבניין בעל חשיבות כה רבה ישומר עבורנו ועבור הדורות הבאים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איציק שוויקי
עבודות השימור
צילום: איציק שוויקי
צילום: איציק שוויקי
מטפלים במעטפת
צילום: איציק שוויקי
מומלצים