פרסום ראשון: קק"ל התירה כריתת עצים עתיקים

אחד מסמליה המובהקים של עתלית בסכנה: היום (ג') נכרתו 6 מהדקלים בשדרת דקלי הוושניגטוניה ההיסטורית שנטע אהרון אהרונסון. העצים נכרתו לצורך הקמת תחנת דלק חדשה של חברת פז והרחבת כביש הכניסה ליישוב.

מלאכת כריתת העצים הופסקה לאחר פניות של גופים ירוקים לקק"ל. על פי החוק כריתת עצים עתיקים היא בהיתר של קק"ל בלבד. דוברת קק"ל מסרה כי בעקבות הפניות הורה מנהל מרחב הצפון, ד"ר עמרי בונה, להפסיק לאלתר את כריתת העצים.

מחברת פז נמסר כי החברה קיבלה אישור מקק"ל לכריתת 15 עצים לצורך בניית התחנה בכניסה לעתלית. לדברי החברה, המשטרה ביקשה לכרות 6 עצים כדי להקל על כניסת המשאיות לשטח התחנה הניבנת, ו-6 עצים נכרתו הבוקר. מאוחר יותר הגיע שוטר עם צו להפסקת העבודה, בהוראת קק"ל.

מנהל מרחב צפון מסר בתגובה: "מתן אישורי הכריתה לדקלים העתיקים בעתלית על ידי מרחב צפון נבע מטעות בשיקול הדעת. אנו מנסים ביום יום לעמוד כחומה בצורה ולמנוע פגיעה בעצים בכלל ובעצים עתיקים בפרט. אנו מוכנים לקבל כל ביקורת שתושמע כלפנו בענין זה‎.

"עם זאת, קל מאד להסתפק בהאשמת הקק"ל ולהתעלם מהלחץ של היזמים, שיתוף הפעולה מצד רשויות מוניציפליות, אדישות גופי התכנון לערך של עצים עתיקים כאשר הן מאשרות תוכניות וטיפול המשטרה בכריתות לא חוקיות שאינו ממש בראש מעיניהם‎. אני מקווה שמעז יצא מתוק". 

עצים בני כ-90 שנה

חוות הניסיונות החקלאית הראשונה בארץ שהקים אהרון אהרונסון בעתלית פעלה בין השנים 1914-1910. היא שימשה במלחמת העולם הראשונה בסיס עיקרי לפעולות ארגון המחתרת ניל"י. לאורך דרך הגישה לחווה שתל אהרונסון שדרת דקלי ושינגטוניה, אחרי שהיה הראשון להביאם לארץ.

היוזמה להקמת החווה באה מהמנהיג הציוני אוטו ורבורג, שהיה מדען בעל שם בינלאומי בנושא הבוטניקה. בזמן ששימש כראש הוועדה הארצישראלית של ההסתדרות הציונית, הוחלט להקים בארץ תחנת מחקר שתבצע ניסיונות חקלאיים ותדריך את המתיישבים החדשים במושבות.

אהרונסון נבחר למשימה כמי שהיה כבר ידוע כמדען, בעיקר בעקבות גילוי "אם החיטה". אהרונסון יצא לארה"ב וגייס תמיכה ממשרד החקלאות האמריקני וכן תרומות מיהדות ארה"ב. בשובו הקים את החווה ובה בין השאר בניין בן שתי קומות ששימש למעבדה ולמשרד. כמו כן הוקמו מבני משק.

במשך ארבע שנות פעולתה, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נבחנו בחווה גידולים שונים ונעשו ניסיונות להתאימם לארץ. כמו כן נוסו בה כלים חקלאיים שונים, פותחה בה משתלה של עצי יער והוקמה ספריה מקצועית.

עם פרוץ המלחמה הפסיקו התרומות להגיע והפעילות המדעית בחווה הצטמצמה מאוד. זמן מה לאחר מכן הפכה התחנה למרכז פעילותה של מחתרת ניל"י. עובדי התחנה הסתובבו ברחבי הארץ, כביכול מטעם החווה, ואספו מידע על ריכוזי הצבאות הגרמני והתורכי והעבירו אותו לבריטים דרך התחנה בעתלית. ספינה בריטית היתה מגיעה ממצרים לחוף עתלית ואוספת את המידע שאספו אנשי ניל"י.

כשהדבר הפך מסוכן העבירו מידע באמצעות יוני דואר. יונה אחת נתפסה ומאז החל מחול שדים נגד אנשי ניל"י. הטורקים הגיעו גם לחווה בעתלית וזרעו בה הרס רב. עשרות שנים עמד המקום שומם. ב-1965 שוקם המקום ונפתח בו מחנה קבע של תנועות הנוער. המקום מוחזק על יד אגף הנוער של משרד החינוך.

בסמוך לו מצוי מחנה המעפילים ששוקם על ידי המועצה לשימור אתרים ופתוח לציבור.