שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ההשפעות המדהימות של הפלסבו (תרופת דמה)
    מחקרים שנעשו על חולים במחלות שונות הראו השפעות מדהימות של פלסבו, תרופות דמה חסרות מרכיבים כימיים. היום משתמשים בפלסבו בעיקר בניסויים, אבל יש חוקרים שסבורים שיש בפלסבו הרבה יותר משכנוע עצמי, ושהיא למעשה תרופה לכל דבר

    באמצע פברואר, בעקבות תאונת דרכים קשה שעברה, הובהלה ל' ‭(36)‬ לחדר המיון של בית החולים פוריה בטבריה. צילומי רנטגן והדמיות שונות שנעשו לה הראו בבירור שבר בעצם הירך וסדק בשתי חוליות בגב התחתון. בנוסף אובחנו אצלה גם פריקת כתף וסדק בלסת. “הפנים שלי נראו מזעזע‭,“‬ נזכרת ל'. “הן היו עיסה אדומה כחולה עם שטפי דם שהקיפו את העיניים, הלחיים והסנטר וכאבים בכל הגוף‭.“‬

     

    ל' הוכנסה לחדר ניתוח וכבר בהתאוששות חוברה לעירוי מורפיום להקלת הכאבים. למחרת, במחלקה האורתופדית, היא קיבלה בתדירות קבועה פטידין, שהוא חומר חזק להרגעת כאבים. “שכבתי מסטולית וחסרת אונים‭,“‬ היא מתארת, “עם רגל תלויה במתקן מיוחד, כשהצוות הרפואי משנן לי את ההוראה החד משמעית שבתנוחה הזו, כלומר בשכיבה מוחלטת, איאלץ להישאר חודש וחצי".

     

    יומים אחרי הניתוח הגיעה אחותה של ל' לביקור. למרות שהבחינה בכאבים הקשים שגורמת לאחותה כל תזוזה במיטה, היא החליטה לגמול אותה מהתלות במשככי כאבים. “היא הוציאה מהתיק חפיסה כסופה עם כדורים ירוקים קטנים, שנראו כמו כל כדור אחר בצורה ובכיתוב, ואמרה לי שאלה כדורים חזקים שהיעילות שלהם תקפה לשש שעות‭,“‬ מספרת ל׳. “היא גם הזהירה אותי שמרוב שהחומר שממנו הם מופקים חזק, אסור לי לעבור על המינון המומלץ של ארבעה כדורים ביום‭.“‬

     

    בצהריים, כשהגיעה אחות המחלקה עם מגשית התרופות, דחתה אותה ל' ואמרה לה שהיא נוטלת תרופות אחרות, תוצרת חוץ, שהביאה לה אחותה. “חצי שעה אחרי שבלעתי את הגלולה הירוקה הראשונה הכאב פחת‭,“‬ היא נזכרת, “וארבע שעות אחר כך, אחרי בליעת הגלולה השנייה, כבר הרגשתי הקלה ניכרת, עד כדי כך שיכולתי לישון בלי לקבל זריקה‭.“‬

     

    בביקורי הרופאים לא הבינה ל' מדוע מציינים את עמידותה בכאב ללא משככי כאבים. “חשבתי, אלוהים ישמור, בידיים של איזה בורים נפלתי. הם לא מכירים את התרופה שאחותי הביאה לי‭.“?‬

     

    חודשים אחרי שהשתחררה מהאשפוז שאלה ל' את אחותה בדרך אגב את שם התרופה שנתנה לה. האחות חייכה. “זו לא תרופה‭,“‬ ענתה. “אלה סוכריות חסרות טעם ומתיקות שקניתי בספרד ונתתי לבעלי כדי ש'יקלו' עליו בגמילה מעישון. זה עבד עלייך כי האמנת ורצית שזה יעבוד".‬

     

    "תרופה לכל דבר"

    הסוכריות שנטלה ל' מוגדרות כתרופת פלסבו. מדובר בגלולה חסרת רכיבים כימיים כלשהם, שפועלת במישור הסוגסטיבי בלבד. השם פלסבו מקורו בפועל "לרצות" באנגלית ‭,(to please)‬ ולטענת הרופאים אין הצדקה לתרגום העברי שניתן לתרופה - אינבו. “השם אינבו נובע מטעות בהבנה‭,“‬ מתרעם פרופ' יוסי זהר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית והמרפאה לדיכאון וחרדה במרכז הרפואי שיבא. “כי גם אם אין בתרופה חומר פעיל, הרי שיש לה משמעות פעילה בעליל, וזו גדולתה".

     

    השימוש בפלסבו רווח כמעט אך ורק במחקרים על ניסויים של תרופות חדשות, כשקבוצת המחקר נחלקת לשתיים: הראשונה מקבלת את התרופה הנבדקת, ואילו השנייה מקבלת פלסבו. בכל מחקר כזה גם הרופא לא יודע מי קיבל איזו תרופה.

     

    בניסוי רב משתתפים שנערך בארה“ב בדקו החוקרים קבוצת מנותחים שסבלו מכאבים קשים ונזקקו למורפיום לשם הרגעה. בשעות הראשונות אחרי הניתוח קיבלו כל החולים מורפיום. אבל במנה השנייה החליפו לחלק מהם את החומר הכימי החזק בתמיסת מלח, שהיא חומר חסר משמעות כימית בכל הקשור להרגעת כאבים. התוצאות המפתיעות העלו שאצל שליש מהנבדקים תמיסת המלח "עזרה" לשכך את הכאבים. בהמשך חזרו הרופאים על הניסוי גם עם קבוצות חולים נוספות, וגם אז ראו שתמיסת המלח "הועילה" לשליש מהחולים.

     

    מסקנת החוקרים מהניסוי היתה ש“התגובה לתרופות דמה היא זמנית, מקומית ומתקיימת בזמן ובתנאים נתונים מסוימים‭,“‬ מסביר פרופ' עמוס קורצ'ין, מנהל מרפאת הזיכרון במרכז הרפואי איכילוב, הקתדרה לנוירולוגיה באוניברסיטת תל אביב ויו“ר המועצה המדעית של עמותת האלצהיימר בישראל.

     

    הוכחה נוספת לכך שתרופת הפלסבו עובדת מספק גם פרופ' זהר. “בניסוי שערכתי עם תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ששייכות למשפחת הפרוזאק הסברתי למשתתפים את תופעות הלוואי שעלולות להיגרם כתוצאה מנטילת התרופה‭,“‬ הוא מספר. “במהלך הניסוי פיתחו חלק מהמשתתפים שקיבלו פלסבו את תופעות הלוואי של התרופה המקורית, שהתבטאו בין היתר בבחילות, כאבי ראש, ישנוניות, ירידה בתפקוד המיני וסחרחורות. זוהי הוכחה לכך שהפלסבו מתפקד כתרופה לכל דבר, הן מבחינת ההשפעה החיובית והן מבחינת תופעות הלוואי‭.“‬

     

    תשומת לב במקום זריקה

    במשך שנים, ובעיקר בחמש השנים האחרונות, מנסים חוקרי מוח בעולם לפצח את חידת הפלסבו ולהבין לעומק את השפעתה, מעבר לשכנוע העצמי. לדברי פרופ' קורצ'ין, עד היום טרם נמצא המרכז המדויק במוח שאחראי לתופעה. “הקשר בין הגוף לנפש וביטויו במוח נותר עדיין עלום ומסקרן‭,“‬ הוא אומר. “אנחנו לא מצליחים לאתר ולמקם מרכז מוחי אחד ברור ומדויק שבו מתחילה ומתרחשת השפעת הפלסבו, משום שעל כאב או על יתר לחץ דם מתרחשת ההשפעה בנקודות שונות במוח‭.“‬

     

    לדברי פרופ' קורצ'ין, השפעת הפלסבו ניכרת בעיקר בדברים דינמיים בני שינוי, כמו יתר לחץ דם וכאב, אבל לא רק. “יכולת ההשפעה של הפלסבו היא רחבת טווח ומדורגת‭,“‬ הוא אומר. “זה מתחיל מנקודה חלשה, כשההשפעה בלתי מורגשת או מועטה, ומגיע עד סכנת מוות כתוצאה מנטילתה. זה קורה בדרך כלל כשהנוטל נבהל או מגיב בחריפות יתר לתופעות הלוואי שמיוחסות לתרופה המקורית‭.“‬

     

    המומחים מנסים לבדוק את השפעת הפלסבו על חולים במחלות שונות. כך למשל בסדרת מחקרים שכללה מאות אלפי חולים מרחבי העולם נבדקה השפעת הפלסבו על חולי סוכרת. “במסגרת המחקרים התבקשו החולים נוטלי האינסולין ונוטלי הפלסבו להגיע שלוש פעמים בשבוע למרפאה‭,“‬ מתאר ד“ר חוליו ויינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים וולפסון ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת. “החולים נשקלו, שוחחו ממושכות עם האחות ואחר כך עם הרופא והתחייבו על שמירה מסודרת של משקל גופם, תוך הקפדה על דיאטה חמורה ועל פעילות גופנית יומיומית.

     

    “מניתוח התוצאות עלה שבשתי הקבוצות - אלה שקיבלו אינסולין ואלה שקיבלו פלסבו - חל שיפור מדהים בערכי הסוכר בדם. למה? כי עצם ההתעסקות האינטנסיבית עם החולה, תוך הענקת מסגרת קבועה ומחייבת, ייתרה בלא מעט מקרים את הצורך באינסולין. המסקנה היא שאצל חלק לא קטן מהחולים אפשר לפעמים לוותר לגמרי על האינסולין, כי התחושה שדואגים להם ושהם שותפים מלאים ואחראים לטיפול היא שוות ערך לטיפול עצמו".

     

    גם בקרב חולי טרשת נפוצה נמצאה השפעה מדהימה של הפלסבו. ‭30%“‬ ממשתתפי קבוצת הניסוי שנטלו פלסבו הגיבו אליה בחיוב‭,“‬ אומר פרופ' דימיטרי קרוסיס, מנהל המחקר לטרשת נפוצה במרכז הרפואי הדסה עין כרם. “כלומר, אצל שליש ממשתתפי המחקר שקיבלו פלסבו הופחתה כמות ההתקפים, ועוצמתם ירדה‭.“‬

     

    לדברי פרופ' קרוסיס, “אצל אותם חולים שקיבלו פלסבו ולא תרופות מוכחות לטיפול בטרשת כמו אינטרפרון או קופקסון נצפו בהדמיות MRI שינויים חיוביים בסימני המחלה, ומדובר במדד אובייקטיבי בעליל‭.“‬

     

    פרופ' קרוסיס מציע הסבר לתופעה שמתמקד ביכולת הריפוי העצמית של הגוף, ולאו דווקא בחשיבות תשומת הלב שמקבל החולה. “לגוף יש יכולת מסוימת אך ברורה ומובהקת להביא את עצמו להחלמה עצמית‭,“‬ הוא אומר. “כשלתכונה הזו מתחבר הפלסבו, הוא מאיץ את תהליך הריפוי העצמי ואת ההחלמה. לכן עצם ההשתתפות במחקר יכול להשתלם לחולים, כולל או בעיקר למקבלי הפלסבו שביניהם".

     

    אפילו בתחום רפואת העור יש לפלסבו השפעה טובה על מטופלים שסובלים מנגעים שונים. “יבלות ויראליות, פסוריאזיס, גרד מסיבה לא אורגנית, ויטליגו ועוד - כולם מושפעים היטב מטיפול בפלסבו‭,“‬ אומר ד“ר משה לפידות, מנהל יחידת הלייזר במרכז הרפואי בילינסון. “במחקרים אחרונים הוכח מעל לכל ספק ש-9 מתוך 17 חולים הגיבו טוב למשחות פלסבו, כמו גם לחבישת הנגעים בפלסטר ללא חומר‭.“‬ ד“ר לפידות, בדומה לד“ר ויינשטיין, מייחס את התוצאות לעצם תשומת הלב שלה זכה החולה במהלך המחקר והערך התרפויטי שייחס לה.

     

    ניסוי נוסף בפלסבו נערך במחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי שיבא על חולי סרטן מאושפזים. החולים סבלו מהתקדמות המחלה ומכאבים קשים וטופלו במורפיום ובסמי הרגעה אחרים. חלקם סיימו לפני הזמן את הקצבת החומר משכך הכאב שניתן להם, ואז ניגש אליהם אח שאחז בידו הימנית כוס מים ובשמאלית צלוחית תרופות ריקה. האח התקרב לחולים, הגיש להם את כוס המים ואמר להם בקול שקט ובוטח “בואו נראה אם זה יעזור. נראה לי שכן".‬

     

    החולים שתו את המים, וחלקם דיווחו על הקלה משמעותית בכאב. “הם נרגעו, וזה השפיע על עוצמת הכאב שחשו‭,“‬ מסביר פרופ׳ זהר. “התקווה המיידית שניתנה להם עודדה אותם. מבחינה מדעית ברור שהם סבלו מכאבים קשים. ברור גם שהם טופלו במים, בצלוחית ריקה ובמילים מעודדות, וברור גם שהם הגיבו כשם שהיו מגיבים למנת מורפיום נוספת‭.“‬

     

    גם עכברים הגיבו

    מחקרים שונים מעלים ש-‭30%‬-‭40%‬ מכל משתתפי הניסויים הרפואיים בכל תחום שהוא מגיבים היטב לפלסבו. “לא פלא‭,“‬ אומר פרופ' זהר, “כי הפלסבו היא התרופה לכל דבר ועניין. משום כך האמירה שאם החולה הגיב לפלסבו הוא לא היה חולה - היא מקוממת, מיותרת ולא נכונה‭.“‬

     

    גם מניסויים שנערכו בבעלי חיים למדו החוקרים על השפעתה המיטיבה של הפלסבו, מה שלדברי פרופ' קורצ'ין פוסל את הטענה שהפלסבו פועלת רק על שכנוע

    עצמי. במהלך ניסוי הריצו חוקרים עכברים במבוך לפי סימון שהתוו מראש. בסוף המבוך, לשם הגברת המוטיבציה שלהם, קיבלו העכברים גרגרי חיטה. העכברים למדו את רזי המבוך, סיימו אותו וזכו בחיטה. בהמשך הם קיבלו בהזרקה חומר מטשטש שגרם להם לטעות במבוך. כשהשפעת החומר פגה, הם שבו לרוץ בבקיאות במבוך והגיעו לסיומו. ההתניה גירתה את החוקרים, והם החליטו "לטשטש" את העכברים בפלסבו בדמות תמיסת מלח. למרבה הפלא, העכברים הגיבו בבלבול בדיוק כשם שהגיבו לחומר המטשטש המקורי. הם התבלבלו במבוך ולא הגיעו לסיומו.

     

    תוצאות הניסויים לא מותירות מקום לספק, אבל הוויכוח אם לכלול את הפלסבו כחלק אינטגרלי מהטיפול בחולים שונים שריר וקיים. “אם מערכות הבריאות והפציינטים יבינו שפלסבו היא עוד תרופה, הגם שהיא לא מכילה חומר אקטיבי, אז בהחלט ניתן יהיה להרחיב את אפשרויות השימוש והטיפול בתרופה בעלת הערך הרפואי רב החשיבות הזו‭,“‬ אומר פרופ' זהר.

     

    מצד שני, חוק זכויות החולה מחייב את הרופאים לפרט בפני החולה את יעילות התרופה שניתנת לו. מובן שפירוט כזה יכשיל כל שימוש בפלסבו. “זו בהחלט מכשלה אתית‭,“‬ מסכים פרופ' זהר, “שהרי לא יעלה על הדעת שרופא ישקר לחולה. לכן יש למצוא את שביל הביניים שיאפשר שימוש גורף יותר בנפלאות הפלסבו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    אילוסטרציה. נפלאות הפלסבו
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים