"סלע מאחורי סורגים, אבל מוקדם מדי להירגע"

עם לכידתו של האנס הסדרתי, בני סלע, אמש בנהריה, הכריזו במשטרה כי "אפשר להירגע". אבל לא בטוח שבאמת אפשר. טל קרמר, מארגון הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, אומרת היום (שבת) ל-ynet כי עדיין מוקדם מדי לחשוב שנשות ישראל מוגנות.

עוד על לכידתו של האנס:

• האנס נלכד: בני סלע נתפס בנהריה
• בני סלע ל-ynet: ברחתי כי התעללו בי
• שלב אחר שלב: כך נלכד בני סלע
• המפכ"ל נפגש עם האנס בתחנה בנהריה
• סלע הולבש במדי אסיר וביקש: רוצה לאכול
• בדרך לכלא: נגמרו החיים הטובים 

"כמובן שזה מאוד משמח שהוא נתפס", אומרת קרמר, "אבל אין לנו מה להירגע. אסור לנו לשכוח ש-90 אחוזים ממקרי האונס מבוצעים על ידי הבוס, השכן או קרוב משפחה של הנאנסת. המקרים האלו מאוד מורכבים, והיחס של החברה אליהם הוא מאוד ביקורתי. אפשר לראות את זה בשאלות שמציגים במקרים כאלו כמו 'למה היא הלכה איתו? למה היא שתתה? למה היא התלבשה כך?'. המקרה של בני סלע, שהוא האונס הקלאסי כמו שרואים בסרטים הוליוודים, נופל רק בעשרת האחוזים הנותרים".

וגם רוב נשות תל אביב עדיין לא מרגישות שהן יכולות להשאיר את הגז המדמיע בבית. אחת מהן היא חגית שאמרה היום כי "אנחנו יודעות שאסיר כזה מסוכן מסוגל לברוח מהמשטרה, וזה מאוד מפחיד אותי. אני מאוד שמחה על זה שהוא נתפס, אבל למה הוא היה צריך לברוח? הסיפור הזה גילה איך המשטרה מתייחסת לפושעים".

רינת, המתגוררת בעיר, מתקשה אף היא להתגבר על החרדה. "אחרי שהבנו שאין צבא במדינה, מפחיד לחשוב שגם אין משטרה", אמרה, "למרות זאת, כמובן שהרבה יותר קל עכשיו להסתובב בערב בלי הג'וק הזה בראש שחייבים כל הזמן להסתכל מסביב. לדעתי גם השוטרים, שהתחילו את כל הבלאגן, הגיעו לשיאים חדשים עם לכידתו של סלע. התפיסה שלו הייתה מאוד משפילה והיה צריך לנהוג בו אחרת".

לעומתן, נשמעים גם קולות אחרים שמעדיפים לשים את כל החוויה המטרידה בעבר. "החיוך לא יורד לי מהפרצוף מאז אתמול בערב", אומרת סיגל, צעירה תושבת העיר, "אני מרגישה כאילו עול כבד ירד ממני. אני מרגישה שאני יכולה להסתובב שוב ברחוב בלי להחזיק ביד את הגז המדמיע שלי".