ביקורת: גבריאל - צרפתית כשרה בבירה

ירושלים הפכה להיות חיית תרבות של ממש. ובניגוד לערים רבות בארץ שפיתוח חיי הלילה שלהן הולך עם קורטוב התערטלות, באה ירושלים ועושה זאת בחן. מגוון אירועי התרבות של הקיץ האחרון - ובראשם פסטיבל חוצות היוצר - הביא רבים מגוש דן לבלות בין חמודותיה של העיר שלדעתי אין יפה ממנה. ובחורף המציאו לנו פרנסי העיר את "חמשושלים" (הקופירייטר חייב להיות תל אביבי): שלושה סופי שבוע שכללו מופעים ואירועים מוזיקליים - רובם ללא תשלום. המסעדות ובתי הקפה הציעו תפריטים מיוחדים והעיריה ארגנה הסעות ללא תשלום בין מתחמי האירועים השונים.

אין כמו לקנח ביקור בירושלים במסעדה איכותית עם ערך מוסף. גבריאל היא אחת מהן, חבויה בינות לקירות האבן העתיקים של רח' שמעון בן שטח, במתחם נחלת שבעה הרומנטי. מעצבי המקום שילבו אותו בחוכמה רבה עם בית האבן, מה שמקנה תוצאה סופית של אינטימיות ומכובדות מרגיעה. הבעלים, דדי וזוהר, הם צעירים חייכניים, עם כמויות של תשומת לב לאורחים שיכולות למלא את ירושלים כולה. נראה שדדי וזוהר תפסו את ליבה הפועם של נוסחת ההצלחה במסעדנות הישראלית, ולכן אני צופה שעוד נשמע על הזוג המתוק הזה. הישראלי מעולם לא העניש מסעדן שעקב השתדלות יתר פספס בפינות, אבל הוא תמיד העניש את מי שמכר לו פרודוקטים לא מושקעים במסווה של אוכל גורמה.

בגבריאל הפרודוקטים הם מהמיטב של תוצרת הארץ, ונתחי הבשר מעולים. הרכב המנות משדר שילובים מעניינים, אבל לא מספיק העזה. חלק גדול מהמנות הוא הנחתת גב יד למרכז הלשון, שתפתח לכם חגיגת טעמים.

אבל בחלק אחר, למרות הפרודוקטים הטובים, השתדלות היתר של השף הרגה את המנה. קחו למשל את סלט גבריאל (44 שקל) - מיטב עלי הבייבי, פריכים וטעימים כולם. סלט הבייבי הוא צרה צרורה למסעדנים: יש מסעדות שיגישו עלים שהשחירו בקצה בתקווה שהלקוח לא יראה. בגבריאל תקבלו את המיטב, אלא שהוא חנוט ברוטב איולי, אמנם משובח, אך לא מתאים כלל לפריכות ולרעננות של העלים, שעלו הון להנהלה והוצאו להורג על ידי שף משתדל מדי.

כבד אווז גבריאל (75) יביא אתכם לעולם שכולו טוב. הכבד מוקפץ ברוטב וורמוט בשילוב נתחי מנגו וקילוח דקיק של כורכום. מנעד הטעמים הזה, שבסופו גוון אוריינטלי, יביא לכם הזיות קולינריות - טעימות ויוצאות דופן. ממול, מוח העגל ברוטב פסטיס וכרישה (65) היה עשוי למופת, אך שוב סיבוב יתר הביא לשילוב פרודוקט חמציצי משהו - שקלקל.

בעיקריות - לכו בעיקר על הבשרים. לא בדקנו את הכל, אך נפקיד אתכם בשקט בידיו של מי שיודע להגיש שאטובריאן (140 ליחיד, 289 לזוג) ברמה שקיבלנו. הנתח היה עשוי היטב, מיושן בדייקנות של מילימטר, צריבה נשכנית שלא פגמה בבשר הטוב - והטעם מעולה. את הרוטב תבקשו בצד, ולא חלילה על הנתח. ממול נהנו מתבשיל חורף (115) - נתח מעולה של צוואר טלה בשעועית שחורה וסלרי. אהבנו.

חתמנו בנשיקה. כן, זה מה שתקבלו מהיונה - אם תזמינו את המרקיז שוקולד (36), מפל שוקולד בלגי חבוי במעטפת הכי פריכה שאכלתם. כשתצאו אל הצינה החורפית הירושלמית, עם ריח האורנים המיוחד, מדדים כמו אפרוחים מדושנים, תבינו את הסוד. גבריאל היא סיפור של שני צעירים מבטיחים, נתחים מעולים ושף אחד שמשתדל לעיתים יותר מדי. אל תחמיצו. שבוע טוב.

• "גבריאל". שמעון בן שטח 7, ירושלים. טל': 02-6246444