שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מאה שערים: מטר מכאן, ועולם אחר
    גם חילונים גמורים יכולים ליהנות מביקור בסמטאות, בתנאי שישמרו על הקודים הנהוגים בין אנשי המקום. תשכחו מה"אומן", בואו לטיש

    שכונת מאה שערים היא שריד חי ונושם לקהילות יהודיות מפוארות שחרבו בארצות מוצאן. חמש דקות ממרכז העיר - ואתם בעולם אחר. זה המקום להרגיש בו את הזרות המתקתקה שמרגשת כל תייר, תוך קריאת הפשקווילים המשמרים את הרחוב היהודי של פעם ומשמשים ערוץ תקשורת להעברת מסרים תוך-קהילתיים.

     

    אפשר לשוטט בסמטאות, להבחין בתוספות בנייה על המבנים המקוריים ולהתענג על אוכל יהודי טוב. לקראת סוף השבוע, במאפיות אביחיל, נחמה ולנדנר, ממתינים למבקרים מאפים משובחים שריחם נישא למרחקים. בשעות הלילה המאוחרות מומלץ להגיע לשטיבעל שבו כל אברך יכול למצוא מניין בכל שעות היממה.

     

    ברחבת השטיבעל המרכזי במאה שערים, "זכרון משה‭,"‬ מתקיים שוק לילי עם דוכני אוכל, ובימי חמישי אפשר למצוא כאן גם קוגל ואפילו טשולנט בכוסות פלסטיק. השוק השכונתי במתחם בתי אונגרין הוא חוויה של מוצרי יודאיקה יד שנייה, שעונים עתיקים ופריטי אספנות.

     

    היסטורית, מאה שערים היא השכונה החמישית במניין השכונות היהודיות שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. את השכונה ייסדו ב-1874 כמה מתושבי העיר העתיקה, בהם מייסדי שכונת נחלת שבעה, יוסף ריבלין ויואל משה סלומון. כיום מקיפות את מאה שערים ההיסטורית שכונות רבות שהסתפחו אליה בשל הריבוי הטבעי של התושבים.

     

    ההתחרדות הגיעה ללא כל סימן מוקדם בשנות הארבעים של המאה שעברה, בהשפעתו של הרב זוננפלד, מרבניה הקיצוניים של התקופה, שייסד את הפלג שסירב לקבל את מרותו של הרב קוק כרב ראשי. ניהול מאה שערים ההיסטורית הופקד בעבר בידי ועד שמנה שבעה חברים ואכף תקנון נוקשה.

     

    לצד הקפדה על הניקיון, דאג הוועד לשמר את אופיה האדוק של השכונה, בתקנות מסוג "אסור להשכיר דירה למי שאינו מוחזק לישראל כשר‭."‬ לימים השתמרה רק התקנה בעניין אדיקות התושבים. בשנים האחרונות מסתמנת תנופת התחדשות במאה שערים. זו מתבטאת בשיפוץ והרחבה של בתים תחת פיקוח עיריית ירושלים והמועצה לשימור אתרים.

     

    כולם יוצאים לטיש

    יום שישי בערב. הגברים במשפחה עוטים את חליפתם החגיגית ביותר ויוצאים לבלות. לא ב"אומן ‭,"17‬ אלא באופן הבילוי הקבוע של משפחה חרדית בימי שישי - עם מנהיגם, האדמו"ר של החסידות. שעתיים לפני חצות הם נוהרים לעבר בית המדרש המרכזי, שרק כמה שעות קודם התנהלה בו תפילת קבלת שבת. כעת המתחם כולו מסודר סביב שולחן מרכזי אחד - שולחן הסעודה הגדולה של משפחת השלטון בחסידות.

     


    מאה שערים. שושלת שעוברת מאב לבן (צילום: גיל יוחנן)

     

    כחמש שעות לאחר כניסת השבת, עם תום הסעודה המשפחתית, מתקיימים ה"טישים" (טיש - שולחן ביידיש) של הקהילות החסידיות. זהו בילוי משותף, אל תוך הלילה, מלווה בשירה נלהבת. בראש השולחן יושב האדמו"ר וסביבו זקני הקהילה החסידית ונכבדיה. "מדובר בהפנינג חסידי, במהלכו נושא האדמו"ר דרשה ביידיש, מאכלים מוגשים לפניו ומהם מקבלים החסידים ברכה, בהתלהבות המשקפת את הערצתם‭,"‬ מספר מורה הדרך הירושלמי אילן שפירא.

     

    למען הסר ספק: האדמו"ר הוא "מלך" החסידות ועל פיו יישק דבר. החסידים מתייעצים איתו בכל דבר ועניין והוא שקובע את אורח חייהם. כמו בכל מסגרת חברתית, גם כאן יש מעמדות. בטיש - מי שקרוב יותר נחשב מכובד יותר, כלומר מקורב יותר לאדמו"ר.

     

    בטיש מקדש הרבי על היין ומחלק ממנו לחסידיו. לאחר מכן הוא מברך את ברכת "המוציא לחם מן הארץ" ומחלק לחסידיו מהחלה. זו מהווה קדימון לגפילטע פיש, לקוגל ירושלמי ולשאר מטעמים.

     

    היכונו לביאת המשיח

    כמו בכל תחום אצלנו, גם החסידויות מתחלקות לשלוש: גדולות, בינוניות, קטנות. מבקרים מתקבלים במאור פנים רק אם הם מקפידים על כיבוד כללי המקום - קדושת השבת, לבוש צנוע, כיסוי ראש והימנעות מהערות מיותרות, גם אם זה מדגדג. כשמדובר בשבת, אפילו טלפון נייד כבוי בחגורה מהווה סימן לזלזול ומקור לעימות חזיתי.

     

    בחסידויות הגדולות מככבות "גור" ו"בעלזא‭."‬ ההיכל העצום והמפואר של בעלזא ניצב בלב אזור המגורים של אברכי החסידות, במורד הגולש מרחוב שמגר שבשולי שכונת רוממה (בין הרחובות דובר שלום ודברי חיים). לפני כשש שנים הושלם בית המדרש הענקי של החסידות, שהוקם על פי הדגם של בית המדרש הראשון של החסידות, בעיירה בעלזא בגליציה.

     

    התוכנית הארכיטקטונית, היורדת לכל פרט (עד למספר הקנים בנברשות הענק המרהיבות או מיקום הספסלים)‬ היא חלק מתפיסה קבלית של החסידות, המכשירה את המקום לבוא המשיח. במזרח אולם בית הכנסת, סמוך למקום בעל התפילה, מוצב בתוך כלוב זכוכית כיסא עץ פשוט, ששימש את האדמו"ר הזקן בעיירה בעלזא. בבית הכנסת ‭5,000‬ מקומות ישיבה והטישים מתקיימים באולם שמתחת לבית המדרש.

     

    חסידות גור היא הגדולה בעולם ומונה יותר מ-‭13,000‬ משפחות, שמתוכן כ-‭10,000‬ גרות בישראל. באירועים מיוחדים ובחגים מגיעים החסידים מכל רחבי הארץ והעולם ומשתכנים בדירות בירושלים. בזמנים אלה מחולקים כרטיסים שקובעים באופן מופתי את מיקומו של כל אחד מאלפי החסידים על גבי דרגשי הברזל באולם.

     

    מדובר בשושלת של שבעה אדמו"רים, שעוברת בירושה מאב לבן ונמשכת על פני למעלה מ-200 שנה. חסידות גור נחשבת לאחת הוותיקות ושורשיה בפולין, בעיר גורא. בית המדרש המרכזי של חסידי גור נבנה בימים אלה במתחם שנלר, כשבמרכזו מתוכנן בית הכנסת הגדול ביותר בעולם.

     

    בחסידות גור, המקפידה הקפדה יתרה בנושא צניעות, ישנה עזרת נשים המשמשת רק לתפילות. הטיש מיועד אך ורק לגברים, ושלא כמו בחסידויות האחרות הוא נערך בסעודה שלישית, בסמוך ליציאת השבת.

     

    שמים פסים

    חסידות קרלין-סטולין, שמרכזה במאה שערים, ניכרת בפתיחותה לקירוב לבבות

     ולקיום דיאלוג עם כל המתעניין. חסידיה ידועים כ"בעלי ניגון‭,"‬ ובטיש ניכר הדבר כשהם שרים ברצף במשך שעות. בימי חול המועד סוכות ובפורים מצטרפים כליזמרים וכלי נגינה שונים לשירה, והחסידים מרקדים לאורך כל הלילה.

     

    חסידות קרלין-סטולין מקיימת פנימייה לבנות במתחם אחר שלה, הנמצא ברחוב עובדיה 24 בשכונת גאולה. כאן בולט מבנה ישן ומשומר, שנבנה כבר ב-1855 והיה אחד משלושת הבתים הראשונים בירושלים שמחוץ לחומות העיר העתיקה. הוא היה שייך לקונסול הבריטי ג'יימס פין, שהקים סביבו את “כרם אברהם‭.“‬ מתחת ליסודות הבית התגלה קולומבריום מהתקופה הרומאית שניתן לראות אותו גם היום.

     

    עם החסידויות הקטנות בעיר נמנית “תולדות אהרון‭,“‬ שהישיבה שלה נטועה בלב "בתי נייטין‭,"‬ מול שכונת מאה שערים ההיסטורית. אנשי החסידות נחשבים למחמירים ביותר, וקל לזהותם לפי המעיל הארוך והמפוספס בצהוב-חום והשטריימל העשוי פרווה. חסידי תולדות אהרון מקבלים בברכה אורחים, כך שזרים בחצר, המתרשמים מהאווירה המחשמלת, מהשירה ומהניגונים, הם לא מחזה נדיר.

     

    ליד בית המדרש של תולדות אהרון נמצאת חסידות "תולדות אברהם יצחק‭."‬ הלבוש המיוחד של החסידים כאן עוצב בארץ ישראל והוא מבוסס על הגלביות שנהגו ללבוש יהודי ספרד שחיו בארץ בתקופת היישוב הישן.

     

    “סלונים‭,“‬ שמקורה בליטא, היא עוד חסידות קטנה. מנהגיה ייחודיים בכך שהם קרובים באופיים דווקא למנהגי הליטאים, מתנגדי החסידות. זה בא לידי ביטוי גם בתפילה, שנאמרת בהברה ליטאית ולא חסידית.

     

    איך מגיעים

    למאה שערים ניתן להגיע מכיוון כיכר השבת או מרחוב שבטי ישראל. שימוש ברכב בשבת ובחגים - אסור כמובן. כשמסיירים בשכונה (בלבוש הולם) חשוב מאוד לגלות התחשבות במארחים ובמנהגיהם.

     

    • סיורים בשכונות החרדיות מאורגנים על ידי גופי תרבות שונים בעיר, כמו יד בן צבי ובית שמואל. סיורי טיש מיוחדים: אילן שפירא, טל׳ 6289313-‭7540939 ,02‬־‭ .050‬

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    פשקווילים. מוזיאון חוצות
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: גיל יוחנן
    תושבים הדוקים ומבקרים סקרנים
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים