דנה ויס מגישה: "אנטי-וירוס". ראיון בריא

מה יש לכתבת משפט לשעבר, בעלת תואר שני במשפטים, מגישת "פגוש את העיתונות" ומנחת "הקבינט" לשעבר לחפש בעולם התרופות והמחלות? כיצד הפכה לגורו תוכניות הרפואה-אינסטנט בישראל? לדבריה, זה לא בגלל שאבא שלה רופא. ולמרות שסבה וסבתה התגוררו בהולנד רוב חייהם, לא זו הסיבה שהיא בחרה דווקא במדינה אירופית זו כדי לחדד את התחלואים בהם לוקה ההתנהלות הישראלית מול מחוללי מחלות. ולא, היא לא מתעניינת בשפעת העופות בגלל שסבתה נולדה באינדונזיה, אז מושבה הולנדית. ובכל זאת ההקשרים האלה מעניינים. בדבר אחד היא מודה: אין ספק שהאימהות (לאיתי ורני, בני כמעט 4 וכמעט 7) הובילה אותה לעניין מוגבר באנטיביוטיקה; ואימהות נוספת (לגל בן 3.5 חודשים) דרבנה אותה להתרוצץ במעבדות ולעבור בין חוקרים ומרפאות בסדרה החדשה שלה: "אנטי וירוס", שתשודר היום (ג') בערוץ 2.

קל לאתר את הקטליזטורים לעיסוק המוגבר שלה בתחומי בריאות הציבור אבל גם לתחקיר שעשתה על תעשיית היופי קדמו משקעים אישיים. "אני חלק מתעשייה שמתפרנסת מיופי ודורשת מראה מסוים", מטעימה ויס בת ה-37. "המראה החיצוני מעסיק כל מי שעובד בטלוויזיה והנושא של דיאטות מאוד קרוב אלי. היה משהו טוב בעובדה שעשיתי את הסדרה כשהייתי בהריון כי זה הקל עלי, אף אחד לא ציפה ממני לעמוד באיזה סטנדרט. לקחתי איתי הרבה דברים הלאה: לא להסתכל על החיצוניות כדבר הכי חשוב בחיי ולא לרכוש קרמים במאות שקלים, אבל זה לא שזרקתי את כל הקרמים שלי".

"הישראלים בהיסטריה". דנה ויס (צילום: יוני המנחם)

מסתבר שהעיסוק בחיצוניות היה אתנחתא וכעת היא ממשיכה במסע הנבירה שלה בגורמי המחלות ובאוחזים במיקרוסקופים שנלחמים ועוקבים אחריהם. ויס טוענת שכל הרעות החולות שגורמת צריכה עודפת של אנטיביוטיקה הן כאין וכאפס לעומת הסכנות שטומנים בחובם הווירוסים. "אם בסדרה ההיא התרענו נגד הסכנות שבחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, אצל וירוסים הדבר הזה כבר קיים: אין נשק שיכול לנצח אותם.

"הסדרה היא מעין פולו אפ ל'אנטי אנטיביוטיקה' שהולך רחוק ועמוק יותר וזה נושא שמאוד מתאים לחורף. אנחנו בודקים אותו ברמה המדעית וברמה הפרקטית ונעים בין שתי הרמות. גילינו שלרצון שלנו, הישראלים, לפתרונות של 'זבנג וגמרנו' אין מענה במחלות שנגרמות על ידי וירוסים. וירוסים מאלצים אותנו לצורת מחשבה שונה.

גם בווירוסים, ההולנדים טובים מאיתנו

"שוב, כמו בסדרה ההיא, אנחנו חוזרים להולנד כמקור להשוואה ומגלים ששם, בניגוד לכאן, פועלים מהשכל. בישראל אנחנו נוטים לחשיבה היסטרית מאוד ומבצעים עקב כך את כל ההחלטות באופן הפוך. ברגע שהילד מעט חולה מייד רצים לרופא, מטלטלים אותו במקום לאפשר לו לנוח.

"בהולנד פגשתי אמא עם ילד שבאה לבית חולים אחרי שמונה ימים שהילד שלה היה חולה. אני לא הייתי מחזיקה יומיים. כששאלתי אותה למה לא באה לפני שבוע, השיבה 'למה? מה כבר הרופא יכול לעשות נגד וירוס?' ולמה באה עכשיו? כדי לוודא שהמצב לא החמיר. ומה היא מצפה שהרופא יתן לה? 'כלום'. לבסוף הוא ענה שעל הילד להמשיך לנוח ושאם המצב ימשיך כך יתעורר חשד לדלקת ריאות. ומה עשתה האמא? העלתה את הילד על אופניים ונסעה משם בקור מקפיא. אז אצלנו מקפידים יותר מדי עם הילדים ומזלזלים בעצמנו. את באה לעבודה חולה?"

- ואת?

"אני כן. אנחנו חושבים שאין לנו תחליף, מגיעים לעבודה חולים ובדרך לא רק שנעשים חולים יותר אלא גם מדביקים אנשים אחרים. בפרק הראשון אנחנו מגיעים לחברת הייטק בשם 'קומסק' שמתעסקת באבטחות מידע ובודקים איך אנשיה מתמודדים עם וירוסים לא וירטואליים. מסתבר שכולנו עופות נודדים היום, מסתובבים בעולם ואוספים וירוסים. ובארץ לא רק שלא לוקחים ימי מחלה, אלא גם עובדים בסביבת עבודה לא מאווררת, מפיצים טישואים בכל מקום ונשארים בה עד הלילה. בהולנד מסיימים לעבוד ב-17:30 כי עובד בריא שנח מספיק לא יחלה והוא גם פרודוקטיבי יותר. פה יש אווירה מאצ'ואית: 'אני נשאר בעבודה שעות נוספות, לא רואה את המשפחה ומספיק יותר. שאני אתן למחלה להשפיע עלי?' אבל זה לא משתקף בשורה התחתונה: במאזנים. בהולנד הם רווחיים יותר. בקומסק אמרו לי 'אני לא יכול לבטל פגישה עם לקוח כי אני חולה. הוא יחשוב שאני מזלזל בו'. ובהולנד אמרו לי: 'אני לא יכול לבוא לפגישה עם לקוח כשאני חולה, הוא יחשוב שאני מזלזל בו'.

יהיה בסדר, יש לי בקבוק קוניאק

"בפרק השני אנחנו מגלים שבארץ מתחסנים מעט מאוד נגד שפעת, במיוחד בקבוצות הסיכון. מקרי המוות בקריית גת השפיעו על אנשים שלא להתחסן, למרות שבדקנו ונמצא שהחיסון לא היה הגורם לכך. צופים שהשנה השפעת תהיה קשה יותר בגלל זה. בהולנד 95% מהקשישים מחוסנים וכאן הפוך: 'יהיה בסדר, יש לי בקבוק קוניאק', אמרו לנו קשישים. ניהול הסיכונים שלנו לגמרי לא נכון.

- אם לא בגלל מוצאך, למה שוב פעם הולנד כמקור להשוואה?

"בגלל הגישה השכלתנית. הולנד עברה תהליך גמילה מאנטיביוטיקה בשנות השבעים והשמונים ויש בה את הכמות הנמוכה בעולם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה וגם שיעור וירוסים נמוך. אבל צחוק הגורל ודווקא שם וירוס שעבר

טרנפורמציה גרם למותו של וטרינר. שם, בודדו את הנגיף מייד והבינו שזה מקרה יחיד. בארץ ההיגיון מתהפך. מצד אחד, היתה כאן בהלה של שפעת העופות וכולם היו מוכנים להתחסן. מצד שני על שפעת רגילה אומרים 'כולה שפעת'. אין רציונל שעומד מאחורי זה. אלף בני אדם מתו השנה בארץ משפעת, פי 2.5 מבתאונות דרכים. שפעת הורגת יותר מאיידס, אבל בגלל שבין הקורבנות של איידס היו אנשים שחיים בהוליווד, אנשים שקובעים את סדר היום בעולם, יש לה יותר יחסי ציבור".

ויס נמצאת בחופשת לידה אבל לא ממש בחופשת לידה. בימים אלה עדיין לא הסתיימה עבודת העריכה על הפרק השני בסדרה החדשה שלה. למרות שהיא קוראת לרציונליזם טהור היא עצמה לא נקייה מהשפעותיה של התרבות שבה גדלה. "יש לי תינוק בן 3.5 חודשים וזה בהחלט היה מפחיד לצאת ולהיכנס לבתי חולים במהלך העבודה על הסדרה. כל פעם שהגעתי הביתה זרקתי מיד את הבגדים לכביסה ושטפתי את עצמי לפני שהתקרבתי לילד".

- מה לגבי אותם הורים שלא מעוניינים לחסן את ילדיהם?

"דיברנו בסדרה עם יו"ר אגודת ההומאופתיים הקלאסיים. אני חושבת שכל הורה יכול לעשות מה שהוא רוצה בשם המושג שנקרא 'טובת הילד'. זו החלטה מאוד משמעותית שאני לא הייתי מקבלת אותה בשום פנים ואופן. אני חושבת שזו פריבילגיה שיש לאותם הורים בגלל הערבות החברתית הקיימת לפיה רוב ההורים כן מחסנים את ילדיהם. יש תיאוריה שאומרת שבגלל שרוב האוכלוסייה מחוסנת, המיעוט שלא מתחסן יכול להיות מוגן כי אחוז הווירוסים קטן. בכל מקרה ישנו סיכון למגיפה עולמית, כמו שקרה שלוש פעמים במאה הקודמת ועד שהיא תפרוץ זה רק עניין של זמן. ברור שאנחנו לא ערוכים בארץ. גם במישור העונתי אנחנו לא מתנהלים כמו שצריך".

- את לא חוששת לעורר היסטריה?

"בארץ חיים מהיסטריה אחת לבאה. ומצד שני יש מין אדישות כזאת, כמו שאומרים 'לא נצביע כי ממילא כולם מושחתים'. אז אין צורך להיכנס למקלטים, אבל צריך להיות ערוכים, ליישם דו"חות שנכתבו להתייעץ במומחים ולהתנהל נכון מול מחלות, אבל נורא קשה לשנות תרבות. גם אני עדיין באה לעבודה חולה למרות שאני נורא רוצה לא לבוא וגם התחסנתי נגד שפעת".

- לאחרונה נטען נגד תוכניות בריאות שונות שחברות תרופות וקופות חולים פורשות עליהן את חסותן כדי לקדם באמצעותן את מוצריהן והשירותים שהן מספקות.

"יש מי שלקח חסות על התוכנית, אבל אין בה תכנים שיווקיים. זו תוכנית תחקירים ויש לנו חופש עיתונאי מלא כך שההחלטות שלנו הן עיתונאיות ומערכתיות. המומחים שאנחנו נועצים בהם באים מכמה מרכזים רפואיים. כמו כל עיתונאי, אני רק מחכה לסיפור עסיסי לנעוץ בו שיניים".

- ומה הלאה, תמשיכי לתחקר?

"יש לנו עוד שתי תוכניות תחקירים בקנה, שאני עדיין מנועה מלדבר עליהן. חופשת הלידה הקצרה מדי שלי מסתיימת ולמרות שנעים לי החופש, אני כבר מחכה בקוצר רוח לחזור לחדשות. טוב לי לעשות תוכניות תחקירים ב'רשת' לצד העבודה שלי בחברת החדשות כי זה שילוב מעניין: מצד אחד החדשות שדורשות ממני להישאר כל הזמן עם אצבע על הדופק, ובצד זה יש לי את האפשרות לקחת נושא ולבדוק אותו באופן תחקירי ולספק תמונה מלאה שיש לה גם נגיעה אישית".

• פרק ראשון בסדרה "אנטי-וירוס" של "רשת" ישודר הערב (ג') בשעה 21:00 בערוץ 2