סובארו אימפרזה 1.5 - חיים חדשים?

תספרו. שנה נוספת חלפה, וסובארו אימפרזה עוברת מקצה שיפורים נוסף, המי-יודע-כמה מאז הגיעה אלינו לראשונה כגרנד-ליאונה, אי-שם לפני עשור וחצי, וסימנה את הדחת המותג ממעמדו הכל יכול בשוק המקומי, ותחילת עידן מיצובישי. אז נכון, היא אמנם סייעה לימים למהפך תדמיתי מרשים, בעזרת גרסת הטורבו המעולה, מהמכוניות היותר-מדוברות בעולם הרכב. מאידך, רק גרסאות הספורט נותרו אטרקטיביות ממש. ומה לעשות, מעט מאד משפחות מעוניינות ב-WRX מהירה מאד, או ב-STI זריזה עד אימה. בעיקר כאשר הן מתנדנדות בין 200 ל-300 אלף שקל...

שחור מחמיא לקשישה המוכרת (צילומים: אלי שאולי)

אבל בחזרה לגרסת הלחם והחמאה של סובארו, זו עם המנוע הבסיסי, התיבה האוטומטית וארבע הדלתות, נוסחת הקסם המקומית. בעדכון האחרון, שהגיע פחות או יותר במקביל להחלטת סובארו על הפסקת ייצור מנועי 1.6, מקבלת המשפחתית מנוע 1.5 ליטר. ואל תקלו בכך ראש מבחינה שיווקית. השוק המקומי השמרן רואה בכך "מנוע לא מתאים לקטגוריה", ללא קשר להספק או לביצועים. וכאשר המידות, כנגזר מהגיל המתקדם, מלמדות על קרבה לקטגוריה משפחתית-קטנה, החיים לסוכני המכירות לא יכולים להיות קלים. רק כדי לסבר את האוזן, הקליאו החדשה של רנו (עם מנוע 1.6 ליטר...) גדולה משמעותית בכל ממד למעט האורך הכללי (בגלל תא מטען נפרד). האקסנט של יונדאי מציגה מידות כמעט זהות. ואלה שתי מכוניות שנתפסות בקטגוריה נמוכה יותר בבירור.

אז מה עושים?

שחור הוא הצבע

קודם כל מציגים לנו מכונית מבחן בשחור. לא ממש מקובל אצל היבואנים המקומיים בקטגוריה המשפחתית, אבל מחמיא מאד לסובארו. יחד עם החזית האגרסיבית לה זכתה האימפרזה לפני שנה, זה נראה מרשים מאד, ובעיקר מוצלח. ולא רק בגלל ספוילר קדמי ועמוק באופן מוגזם כמעט, או אחורי שיותר ממרמז על דגמי הספורט. "זה טיל זה" שרקו לעברי עמיתים לרמזור, מבלי לדעת שמדובר בגרסה המאד-מאד צנועה של רפליקת הראלי, זו שהפכה בכל העולם למכונית פולחן. וזה גם מוזר במקצת, כי הצללית אינה מסוגלת להסתיר את הגיל, וכך גם חישוקי ה-"14 המאד-קטנים כיום, או צמיגים צרים יחסית בחתך גבוה מהמקובל - 185-70.

לזכות יפנאוטו, היבואן, אפשר לייחס את הניסיון לשפר את האטרקטיביות בכלים שהיצרן לא השכיל לתת. למשל מתן שמות-גרסה בעלי משמעות שמזכירה ספורט (RX ו-RXI, שמזכירים כמובן WRX), או תוספת מסכי DVD ליושבים מאחור בגרסה המהודרת, ואופציה לחישוקים קלים.

אלא שלאחר הכניסה לתא הנוסעים, והתרשמות ראשונית חיובית מעיצוב פנים נעים, הנדסת אנוש טובה ומושבים ספורטיביים למראה, מגיעה ההכרה כי מדובר במכונית מיושנת. אם זו תנוחת נהיגה "של פעם", אם זה הגה קרוב מדי שמתכוון רק לגובה, מנופים ומתגים מוכרים זה שנים ארוכות, ואם בחסרון פריטים מקובלים כיום כמו תאורת מפות או מחשב דרך, מערכת שמע מקורית או סגירה הרמטית לפתחי אוורור. האימפרזה, בגלל בסיס גלגלים קצר (252.5 ס"מ) ותכנון שעבר זמנו, מרגישה קטנה יחסית ממתחרותיה. תא המטען לעומת זאת מציע נפח סביר (401 ליטר) אבל הוא אינו נפתח מבחוץ.

אז יש חיים, או אין?

כאמור, אחרי שנים ארוכות החליטו היפנים לחסל את מנוע ה-1.6, ולהציב בחרטום האימפרזה יחידה בנפח שחביב על השוק היפני - 1.5 ליטר. מדובר ביחידה מודרנית יותר, שגם משחררת הספק מרבי עדיף ב-10 כ"ס - 105 כ"ס בסך הכל. והחדשות הטובות הן שבמציאות ההבדל אפילו גדול מהנתון היבש. המנוע הזה אינו שקט בהרבה, אך הוא חלק ו"חי" יותר, מטפס בקלות ולרגע לא מרגיש חנוק.

עם זינוק מ-0 ל-100 ב-14.8 שניות ומהירות מרבית של 170 קמ"ש, הדבר האחרון שאפשר לייחס לה הוא זריזות נדירה, אבל האימפרזה עדיין נמרצת דיה, בעיקר באזורים השימושיים, יומיומיים. נראה כי גם תיבת ההילוכים יצאה נשכרת מהשידוך החדש, ופועלת כעת באופן חלק וזורם יותר. צריכת הדלק טובה ומסתכמת ב-10 ק"מ לליטר בממוצע, וכך לא סובל הנהג ממיכל הדלק בעל התכולה הממוצעת בלבד - 50 ליטר.

ומה עם התחום הדינמי? אילן היוחסין מרשים כמובן, וגם הגרסה הנוכחית יוצאת נשכרת מהידע שצברו בסובארו עם שנים. למעט הגה שמרגיש קל מדי ופחות מדויק מהרצוי, מציגה האימפרזה יכולת טובה והתנהגות מרשימה. כל פעולה בה ברורה וצפויה, השליטה בתנודות הגוף טובה ומעוררת ביטחון, וכל זאת למרות הגומי הצנוע על החישוקים. יתרה מכך, מדובר גם במכונית נוחה למדי, הן בתנועה עירונית והן מחוץ לה. חבל רק שמערכת הבלימה סבלה מתופים מיושנים מאחור, עם פחות מדי עוצמה ודעיכה מהירה מדי תחת עומס.

יש חיים חדשים

תשכחו מהפנים האגרסיביות וההילה הספורטיבית. האימפרזה 1.5 תחרוך את האספלט רק אם תשימו מתחת לחרטומה לפיד בוער. היא מציגה אמנם איכויות ניהוג טובות, אך ביותר מדי בחינות היא פשוט לא מסוגלת להתמודד מול שפע יריבות צעירות ומודרניות.

המחיר? ב-114,000 שקל (120,000 עם DVD) מציעה סובארו עסקה שנראית לא רעה, אך למעשה היא מעט יקרה מדי. לטעמנו, טוב היה עושה היבואן אם היה הולך צעד אחד רחוק יותר, משחרר אותה מכמה שיותר אקסטרות יקרות, ומודיע כי היא מתנתקת לחלוטין מהמשפחתיות 1.6 ליטר. מולן, היא פשוט חסרת סיכוי. להזכירכם, ב-114,000 שקל ניתן לרכוש מאזדה 3 מצוידת בהרבה.

במקום זאת צריכה האימפרזה להתמודד מול יונדאי אקסנט למשל (הזולה ממנה ב-5,000 שקל לפחות). בליגה הזו, יש לאימפרזה הוותיקה בהחלט מה להציע, אלא ששם היא הופכת יקרה מדי, כאמור. זה יהיה הימור לא נועז במיוחד להניח כי המהלך הזה בדיוק מתבצע כבר זמן מה בציי הרכב הגדולים, והגיע הזמן לבצע את הצעד האמיץ גם עבור הלקוח הפרטי.