ביקורת מסעדה: צ'יינה לי, סינית כשרה למהדרין

לפני כשנה עברה צ'יינה לי מאזור מתחם המלונות לפאתי נוה צדק. המיקום החדש, בלב הסצינה, בבית מיועד לשימור, הוסיף לה חן רב. בשעתו כשבאנו לבדוק חשנו שהמעבר קצת טלטל את המטבח. מין שפעת קולינרית שכזאת. חלק מהמנות השתעלו קשות, רחוקות מרמת המצוינות שמאפיינת את אבי, הבעלים, שלקח את זה קשה: האיש הרי עוד מעט הופך לאגדה. בתחום שבו אם אתה מחזיק מעמד מעל לארבע שנים אתה הופך להיות זקן מופלג, אבי מפליג עם הסינית שלו כבר למעלה מ-20 שנה.

הסיפור פשוט: הוא מקפיד על הפרטים, לוקח ללב עד כאב כל תגובה של לקוח, וכמעט בלתי אפשרי שלא לראות אותו במקום. התוצאות היו בהתאם. לאחרונה שמענו שהתפריט התחדש ובאנו לבדוק שהשיעול נגמר.

עיון בתפריט מלמד כי הסיפור פונקציונלי וכי אין שמות מפוצצים. צניעות של מסעדן. אני תמיד יותר רגוע במסעדה שמייצגת קולינריה של ארץ זרה, ששפת התפריט שלה צנועה ונושקת להוויית הקולינריה המקומית. החורף שבחוץ והעיצוב כולו מזמינים פתיחה של שני מרקים, אחד אחרי השני, רק בשבילי. היונה, חדשה באזור, מזמינה בזהירות מרק ירקות (18 שקל).

המרקים היו מדויקים, מלאי עושר של טעמים, וסחבו בקלילות את השם הטוב של המסעדה. ואתם יודעים שמבחן של מסעדה מתחיל אצלנו במרקים, שם הכי קל לזייף. מרק הפטריות שלי (23) לווה בעגבניות שרי, סלרי ובצל. ציר המרק היה מושקע ונוטף טעמים וספח אליו את טעמי המרכיבים השונים.

בדרך לעיקריות שמחנו לגלות שההנהלה נפטרה מרעה חולה שמאפיינת את הסיניות בארץ: מגשיות החימום שמונחתות על השולחן לפני העיקריות. המגשיות האלה הפכו לאימת הנגרים בישראל, שנאלצו להגדיל את שטח השולחנות לממדים לא הגיוניים. ארוחה אינטימית לזוג דרשה שולחן בגודל של אסדה. חוץ מזה, עכשיו יש יותר מקום להחזיק ידיים.

הלכנו רק על העיקריות החדשות שבתפריט. מנת בקר פריך (72) היא מעדן מהסוג שמוציא לך "המממ" מתפנק בלי שתרגיש. בשונה מביקורנו הקודם הנתח היה מעולה, ובליווי מרקחת תבלינים (עם אוריינטציה הודית) הפסיק את השיחה בשולחן. כולם התרכזו בו.

למנת בקר מאודה בלימון (72) שהוגשה ליונה יש הקדמה. בקר מאודה זה סכנה להנהלה, מכיוון שהבשר מגיע כמעט נטו לפה של הלקוח. כך שזה בעצם שיקוף רנטגן חומרני לאם אמא של המטבח. אם אתה לא יודע לקנות את הנתח הנכון, לחתוך נכון ולאדות במידה המתאימה אז הלכה המנה, הלך הלקוח והלך על הביקורת. וכגודל הציפיה כך גודל ההמלצה: לכו על זה. רוטב הלימון נוטף השום שמלווה את המנה רק מעצים את טעמיו הרכים של הבשר.

אל תדלגו גם על מנת הדגל, הברווז הפריך (86). שוב, מישהו פה יודע לבחור את הבשר. הקלייה העדינה ומכת הטיגון העדינה מקפיצות קדימה את טעמיו המובחרים. למגינת הלב הוא מוגש עם רוטב מתקתק שממש עושה עוול למנה האיכותית. אתם, קוראי המדור המתוחכמים, בקשו בצד את הרוטב של הבקר המאודה. השילוב מדהים.

כדי לבדוק אם האיכות מקרינה גם על האגפים - דגמנו מנת דגה שנקראת בפונקציונליות דג חריף (72). זה אמנון מפולט שטופל כהלכה. הרוטב הפיקנטי והמתקתק, עם עושר ניחוחי של גפרורי סלרי וג'ינג'ר שנותנים פרצי רעננות טעימים, עשה בו כרצונו.

באחרונות לכו על כדור הגלידה המטוגן - חטא דיאטטי שיסכם לכם שמאוד נהניתם מהארוחה כולה. ספינת צ'יינה לי משייטת שוב עם יד בוטחת על ההגה. שבוע טוב.

• "צ'יינה לי", סינית כשרה למהדרין, מונטיפיורי 7, ת"א. טל': 03-5103140.