מה לאכול וממה להימנע - להפחתת הסיכון לסרטן

העובדה שלמזון שאנחנו אוכלים יש השפעה מכרעת על בריאותנו ידועה. כך למשל, מומחים טוענים שניתן למנוע כ-65 ממקרי המוות ממחלות הסרטן באמצעות שמירה על אורח חיים בריא ובכלל זה על תזונה נכונה ומאוזנת. עם זאת, קשה מאוד לדעת כיצד מזונות שונים משפיעים על בריאותנו. בתחום הזה רב הגלוי על הנסתר, ושפע המחקרים - שחלקם אף סותרים זה את זה - מותירים את הצרכנים לא פעם מבולבלים ותוהים.

אחת הסיבות לקושי לספק תשובות חותכות בנושא נעוצה בכך שהשפעת התזונה על הבריאות היא תחום מחקר חדש יחסית וקשה לבחינה, בשל השונות הגדולה בין אדם לאדם בהרגלי האכילה, בנתונים התורשתיים, באורח החיים, בגיל, במגדר ובהשפעות סביבתיות שונות.

כשבאים לבחון את השפעת התזונה על התחלואה בסרטן המצב מסובך עוד יותר. כאן אפשר למצוא תוצאות מרעישות בניסויים שנעשו במבחנות או בבעלי חיים, אבל קשה למצוא להן ביסוס בניסויים קליניים בבני אדם. בנוסף, ישנם גידולים סרטניים מסוגים שונים שמגיבים באופן שונה לאותם מזונות, מה שעלול לשדר בסופו של דבר מסר סותר.

למרות כל ההסתייגויות, ננסה בכתבה שלפניכם להציג את הנתונים העדכניים שקיימים בנוגע להשפעתם של רכיבי תזונה שונים על מחלת הסרטן. כאמור, יש לזכור שלא תמיד הצליחו החוקרים לספק תשובות חד משמעיות של "עשה" או "אל תעשה".

אלכוהול

צריכת אלכוהול מתונה יכולה לסייע בהורדת רמות הכולסטרול הרע ובמניעת קרישי דם, ומכאן שיש באפשרותה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. מנגד, צריכה גבוהה של אלכוהול נמצאה קשורה בשכיחות גבוהה יותר למחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, כיבים במערכת העיכול, זיהומים בדרכי הנשימה, הידרדרות בתפקוד הכבד, ייצור של אבני מרה ואבנים בכליות, ירידה בצפיפות העצם ובתפקוד הקוגניטיבי וסרטן מסוגים שונים.

שורה תחתונה: ארגוני הבריאות ממליצים להגביל את צריכת האלכוהול לכוס אחת ביום לנשים ועד שתי כוסות ביום לגברים.

יין אדום

יין אדום מכיל פיטוכימיקלים (פיטו = צמח) - חומרים שידועים כבעלי תכונות בריאותיות, בהן אנטי אוקסידנטיות, אנטי סרטניות ואנטי דלקתיות. מחקרים שנערכו במבחנות ובבעלי חיים הראו שליין אדום יש השפעה מגינה מפני סרטן מסוגים שונים, אך עד כה רק מחקרים מעטים בדקו את הנושא בבני אדם.

בוחרים אלכוהול. מומלץ לא יותר מכוס אחת (צילום: גדי קבלו)

שורה תחתונה: שתייה מוגבלת של יין אדום - עד כוס אחת ביום לנשים ועד שתי כוסות ביום לגברים - נראית היום בטוחה למדי, ואולי אף תוכח כמועילה בעתיד.

תה ירוק

גם בתה ירוק מצויים פיטוכימיקלים, שכאמור יש להם תכונות אנטי סרטניות. קיימות עדויות לתועלת הבריאותית שבשתיית תה ירוק, בין היתר בהתמודדות עם שבץ, מחלות לב וכלי דם, פרקינסון, אלצהיימר וסוכרת. בנוגע לסרטן, מחקרים שנעשו בבעלי חיים העלו שתה ירוק יכול להגן מפני סוגים שונים של סרטן, ובשנים האחרונות התחילו הממצאים האלה להיבדק גם בקרב בני אדם. עם זאת, עד כה הניבו המחקרים תוצאות שאינן אחידות.

כך למשל, שני מחקרים רחבי היקף, שהתפרסמו ב-2006 ובחנו את הקשר בין שתיית תה מסוגים שונים לסרטן מסוגים שונים, לא מצאה ששתיית תה יכולה להוות גורם מגן מפני סרטן. יותר מכך, מחקר נוסף שהתפרסם ב-2006 בירחון "אפידמיולוגיה" מצא ששתייה מוגברת של תה ירוק (יותר מחמש כוסות ביום) קשורה דווקא עם שכיחות גבוהה יותר של סרטן הוושט. עם זאת, הממצא הזה עשוי להיות קשור לממצאים קודמים שקבעו ששתייה חמה מאוד כשלעצמה עלולה להגביר את הסיכון לסרטן מסוג זה.

לעומת זאת, מחקר אחר שבדק את הקשר בין שתיית תה ירוק לסרטן השחלות מצא שכל כוס נוספת של תה, מעבר לשתי כוסות ביום, מורידה את הסיכון של נשים לחלות בסרטן השחלות ב-‭.18‬ המחקר העלה עוד ששתייה של חמש כוסות תה ירוק ויותר ביום קשורה בסיכון מופחת לסרטן השד ואף יכולה לסייע במניעה של הישנות המחלה אם זו אותרה בשלביה המוקדמים.

שורה תחתונה: בשל מיעוט המחקרים ובשל מחסור במידע עקבי אין מסקנות חד משמעיות בנוגע לשתיית תה ירוק והשפעתה על סרטן.

קפה

צריכה מתונה של קפה יכולה לסייע במניעת מחלות כרוניות שונות כמו סוכרת מסוג‭,2 ‬ אבנים בכיס המרה, מחלות כבד, אלצהיימר ופרקינסון. מנגד, שתיית קפה נמצאה קשור גם לעלייה בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, ובכלל זה יתר לחץ דם ועלייה ברמות ההומוציסטאין בדם. בשלב זה מעטות העדויות שמצביעות על קשר כלשהו בין צריכת קפה לסרטן.

קפה. שמרו על צריכה מתונה (צילום: שי רוזנצוויג)

שורה תחתונה: לגבי מבוגרים, צריכה מתונה של קפה- 3-4 כוסות ביום שהן 300-400 מ"ג של קפאין - אינה קשורה כנראה בהגברת הסיכון הבריאותי, בכלל זה לסרטן, ואף עשויה להועיל (פרט לאנשים שסובלים מיתר לחץ דם, ילדים, מתבגרים וקשישים).

‬בשר מעובד

מחקרים רבים מצאו קשר בין צריכה של בשר מעובד לסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס, הרקטום והקיבה. ייתכן שהקשר הזה נוגע לסוג השומן שבבשר או לניטריטים שמוספים לו - נושא שעדיין נמצא בבדיקה.

ניטרטים וניטריטים מצויים באופן טבעי במזונות שונים ובמי השתייה, והם מוספים לבשרים מעובדים כדי להאריך את חיי המדף שלהם ולהקנות להם צבע אופייני. הניטרטים הופכים בגוף לתרכובות שידועות בפוטנציאל הסרטני שלהן. ידוע גם שתהליך ההפיכה של הניטרט לניטריט מעוכב על ידי הוויטמינים E ו-Cוקרטנואידים (פיגמנטים שמצויים בפירות וירקות‭,(‬ ואילו עישון דווקא מגביר את התהליך. מחקרים אחרים המליצו להימנע מצריכה של בשרים מעושנים או משומרים במלח בשל היותם בעלי פוטנציאל פרו-סרטני.

שורה תחתונה: רוב המחקרים מצביעים על כך שצריכה של בשר מעובד אכן מגבירה את הסיכון לסרטן, ובמיוחד לסרטן המעי הגס, הרקטום והקיבה.

מוצרי חלב וסידן

חלב ומוצריו הם בין המזונות העיקריים השנויים במחלוקת בכל הנוגע להשפעותיהם הבריאותיות בכלל ואלה שקשורות לסרטן בפרט. מצד אחד, לחלב ולמוצריו נמצאו יתרונות בריאותיים רבים, ביניהם בהפחתת הסיכון לאוסטאופורוזיס, בהגברת צפיפות העצם בזמן הגדילה, בהפחתת הסיכון ליתר לחץ דם, בתמיכה בתהליך הירידה במשקל ובעידוד פירוק השומן בגוף, וכן בהורדת הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום. בנוסף, סידן וויטמין D שמצויים בחלב ובמוצריו נמצאו כמפחיתי סיכון לסרטן השד.

מצד שני, מוצרי חלב שונים, כמו חלב מלא וגבינות שמנות, מכילים כמויות גדולות יחסית של שומן רווי, שיכול להגביר את הסיכון למחלות ובהן סוגי סרטן שונים. מעבר לכך, מוצרי חלב יכולים להכיל מזהמים בעלי פוטנציאל סרטני, כמו חומרי הדברה, והורמונים שהוצגו כמעודדי שגשוג תאים סרטניים ברקמת השד והשחלות.

חלב. תשלימו את הסידן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

רוב המחקרים שנערכו עד כה לא הראו שלצריכה של חלב ומוצריו יש השפעה כלשהי, מעודדת או מדכאת, על הסיכון לחלות בסרטן השד. לגבי סרטן השחלות, מחקרים מראים עדויות סותרות לגבי הקשר בין צריכת חלב ולקטוז (סוכר החלב) והסיכון למחלה. מחקר שנערך בחסות ארגון הסרטן האמריקאי ופורסם בפברואר 2006 סיכם 12 מחקרים בנושא ולא מצא קשר מובהק בין צריכה של חלב וסידן לסרטן השחלות, אך מצא קשר חיובי חלש בין צריכה של לקטוז לסיכון מוגבר למחלה - קשר שלא נמצא במחקרים רבים אחרים.

באשר לקשר שבין צריכת חלב ומוצריו לס־ רטן הערמונית, הולכות ומתגבשות יותר עדויות שצריכה גבוהה של סידן קשורה לסיכון מוגבר למחלה. המכניזם שבבסיס הקשר הזה נמצא עדיין בבדיקה, עם דגש על סוג השומן שבחלב, תכולת הסידן, ההורמונים ופקטורים נוספים.

שורה תחתונה: לגברים ונשים כאחד מומלץ לשאוף להשלים את ההמלצות התזונתיות לצריכת סידן ממקורות במזון. הכמות המומלצת היא ‭1,000‬ מ"ג סידן למבוגרים בגיל ‭,50-19‬ ו־‭1,200‬ מ"ג למבוגרים מעל גיל ‭.50‬ לגברים מומלץ לא לצרוך יותר מ־‭1,500‬ מ"ג סידן ביום. את כמות הסידן המומלצת ניתן להשיג בצריכה של ‭4-3‬ מנות חלב ביום.

סויה

לסויה ומוצריה יש יתרונות תזונתיים רבים, בין השאר היותם מקור צמחי טוב לחלבון ומכאן יכולתם לשמש תחליף אפשרי למוצרי בשר בקרב אנשים שממעטים בצריכתו. בנוסף, מוצרי הסויה עשירים בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. הסויה התחילה לעורר עניין בהקשר של מניעת סרטן כשעלתה ההשערה שהיא הסיבה לשכיחות הנמוכה של סרטן השד בקרב נשים אסיאתיות, שכיחות שעולה בצורה מהירה עם הגירתן לארה"ב.

ואכן, בסויה קיימים סוגים שונים של פיטוכימיקלים שפעילים מבחינה ביולוגית וחלקם פועלים בדומה לאסטרוגן האנושי. ברוב הניסויים שנערכו בבעלי חיים נמצא שהסויה היא גורם מגן מפני סרטן השד. עם זאת, מחקרים שנערכו בבני אדם לא הניבו מסקנות אחידות. יתרה מכך, מחקרים קליניים אף הצביעו על הפיטואסטרוגנים שמצויים בסויה כמגבירי סיכון לסרטן השד.

באפריל 2006 פורסם בירחון של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב מחקר שבחן 18 מחקרים שונים בנושא. במאמר נכתב שייתכן שלצריכה של סויה ומוצריה יש קשר עם הפחתה קלה בסיכון לסרטן השד, אך יש להתייחס לתוצאות האלה בזהירות בשל מגבלות המחקרים השונים והקשיים להשוות ביניהם ולהסיק מהם מסקנות. באותו מאמר נכתב עוד שלגבי חולות שהחלימו מסרטן השד לא קיימת השפעה חיובית או שלילית של צריכת סויה מתונה. מחברי המאמר קבעו שבשל מחסור בידע וממצאים שאינם עקביים לא ניתן להמליץ על שימוש נרחב בכמויות גדולות של תוספת פיטואסטרוגנים בקרב נשים עם סיכון מוגבר לסרטן השד, אך יחד עם זאת אין מידע על כך שצריכה של סויה ומוצריה בכמויות דומות לאלה שמקובלת באסיה (לא יותר משלוש מנות ביום) יכולה להזיק לבריאות, ואפילו להיפך, בכמה היבטים בריאותיים היא גם יכולה להועיל.

בדצמבר 2006 פירסמה האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן את המלצותיה, ולפיהן מאחר שלסויה ייתכנו השפעות אסטרוגניות, ומאחר שרמות גבוהות של אסטרוגן מגבירות באופן ודאי את הסיכון לסרטן השד, הכרחי שנשים שהחלימו מסרטן השד יימנעו מרמות גבוהות של סויה ומוצריה וממוצרים אחרים שעשירים בפיטואסטרוגנים, כמו קמח סויה.

שורה תחתונה: לגבי כלל האוכלוסייה, צריכה מתונה של מוצרי סויה (עד שלוש מנות ביום) אינה קשורה לסיכון מוגבר לסרטן. לגבי נשים עם סיכון מוגבר לסרטן השד או השחלות, מוקדם עדיין להסיק מסקנות חד משמעיות, אך רוב ארגוני הבריאות ממליצים לנשים האלה להימנע מצריכה גבוהה של סויה ומוצריה.

צמחונות

נכון להיום לא קיימות עדויות לעדיפות של צמחונות על פני תזונה שמכילה מזונות מהחי, בתנאי שהיא דלה בשומן, עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים ודלה בבשר אדום ובבשר מעובד. עם זאת, תזונה צמחונית מתאפיינת בהיבטים כלליים שמעודדים בריאות, כמו צריכה גבוהה של סיבים, ויטמינים ופיטוכי־ מיקלים ומיעוט בשומן רווי.

שורה תחתונה: אין הוכחה שעדיף להיות צמחוני.

סלט. ומה הרוויחו הצימחונים? (צילום: איריס ז'ורלט)

מזון אורגני

מקובל לחשוב שמזון אורגני בריא יותר, גם בשל חשיפתו המופחתת לחומרים כימיים שמשמשים בחקלאות המודרנית וגם בשל הרכב רכיבי המזון שבו. נכון להיום לא קיימים מחקרים שנערכו בבני אדם שמוכיחים שלמזון אורגני יש יתרון בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן, למנוע את התקדמותו או להגביר את סיכויי ההחלמה ממנו. לעומת זאת, ישנן עדויות חותכות וחד משמעיות שצריכה של פירות וירקות, גם אם הם מכילים כמויות קטנות של חומרי חיטוי והדברה, מגינה מפני סרטן.

שורה תחתונה: אין עדויות לכך ששאריות קטנות של חומרי הדברה במזון מגבירות את הסיכון לסרטן, אבל מומלץ לשטוף היטב את הפירות והירקות לפני האכילה.

סוכר

ישנן עדויות לכך שתזונה עתירה בסוכרים עלולה להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב, בכך שהיא גורמת לירידה ברגישות התאים לאינסולין ולייצור מוגבר שלו על ידי הלבלב. חלק מהמחקרים מציגים השפעה של תזונה כזו גם על סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס, קשר שלא הוכח במחקרים אחרים שנעשו בנשים.

אם כן, השפעתו של הסוכר על הסיכון לחלות בסרטן עדיין נבדקת, אך השפעתו העקיפה אינה מוטלת בספק: מזון ושתייה עתירים בסוכר מעלים את צריכת הקלוריות היומית ובכך עלולים להביא לעלייה במשקל ובעקיפין גם להגברת הסיכון לח־ לות בסרטן מסוגים שונים. בנוסף, רוב המאכלים העתירים בסוכר הם דלים ברכיבי תזונה ובאים כתחליף למאכלים מזינים אחרים.

ממתיקים מלאכותיים

מחקרים שנערכו בבני אדם מצביעים על סיכון מוגבר בצריכה גבוהה של ממתיקים מלאכותיים מכל הסוגים. החוקרים מסבירים שככל שגובר השימוש בממתיקים מלאכותיים במזונות השונים כך קשה יותר לבודד ממתיק מסוים ולקבוע את בטיחותו, אך סיכום הספרות שנאספה בנושא עד היום מלמד שהקשר בין ממתיקים מלאכותיים לסרטן הוא זניח.

שורה תחתונה: לא כדאי לצרוך יותר מ-‭1.7‬ גרם של ממתיקים מלאכותיים ביום.

שום

בשום קיימים רכיבים רבים שמיוחסים להם תכונות בריאותיות שונות, אך צריכה גבוהה של שום אינה מומלצת ונמצאה קשורה לאלרגיות, מיחושים בבטן, שלשולים ועוד.

שום. מסריח אבל בריא (צילום: נועם לוי)

מתוך סקירה של 37 מחקרים שבדקו השפעה של צריכת שום, טרי או מבושל, על סרטן, 28 הראו מידה כלשהי של ירידה בשכיחות הסרטן. עם זאת, יש לציין שרוב הממצאים טרם אומתו במחקרים קליניים על בני אדם. בימים אלה נערכים מחקרים רבים שנועדו לבחון את השפעתו של השום על סרטן מסוגים שונים.

שורה תחתונה: הוספת שום למזון עשויה להפחית את הסיכון לסרטן, ובמיוחד סרטן הערמונית, המעי הגס והקיבה, אך מוקדם עדיין לקבוע את זה בצורה חד משמעית. בכל מקרה, לא כדאי לצרוך כמויות גדולות מדי.

אומגה 3

מחקרים שנערכו בבעלי חיים הראו שחומצות שומן מסוג אומגה 3 עשויות לדכא יצירת גידולים סרטניים או להאט את התקדמותם.

בינואר 2006 התפרסמה בירחון של איגוד הרופאים האמריקאי עבודה מקיפה שכללה 20  מחקרים שנערכו בקרב בני אדם בשבע מדינות, שבחנו השפעה של אכילת דגים עשירים באומגה ‭,3‬ או של נטי לת תוסף או של שניהם ביחד, על שכיחותם של 11 סוגי סרטן. רק במיעוט המחקרים נמצא קשר כלשהו בין צריכת אומגה 3 לסרטן השד, הערמונית, הלשון, העור, המעי הגס והרקטום, כשלעיתים הקשר הצביע על ירידה בסיכון ולעיתים דווקא על עלייה בו. לגבי סוגי הסרטן האחרים שנבדקו (שלפוחית השתן, לימפומה, השחלות, הלבלב והקיבה) לא נמצא קשר מובהק כלשהו בין אומגה 3 לסיכון לתחלואה.

חשוב לציין שצריכת דגים עשירים באומגה 3 (‬סלמון, טונה, מקרל, הליבוט ועוד) אכן נמצאה קשורה להקטנת הסיכון למחלות לב, אך יחד עם זאת הדגים האלה יכולים להכיל כמויות גדולות של כספית ומזהמים אחרים.

שורה תחתונה: לאור המחקרים נראה שאין ביכולתה של תוספת אומגה 3 למנוע סרטן. ההמלצה היא לצרוך דגים בתדירות של ‭3-2‬ פעמים בשבוע ולגוון בין סוגי הדגים. 

אנטיאוקסידנטים

אנטיאוקסידנטים הם חומרים שמצויים באופן טבעי במזונות רבים, וכשמם כן הם - מסייעים במניעת נזקי חמ־צון ברקמות הגוף. רובם המכריע של המחקרים שנערכו בנושא בקרב בני אדם הראו תוצאה אחידה ולפיה תזונה עשירה בפירות וירקות שמכילים אנטיאוקסידנטים מורידה את הסיכון לפתח סוגים שונים של סרטן.

לאור יתרונם הבולט של אנטיאוקסידנטים התחילו מחקרים רבים לבדוק את השפעתם המבודדת או בהרכבים מסוימים (ולא ישירות מהמזון) על מחלות שונות. מחקרים שנעשו בחיות מעבדה העלו עד כה שאנטיאוקסידנטים יכולים להאט או אפילו למנוע התפתחות של סרטן. עם זאת, מחקרים קליניים בבני אדם מצביעים על חוסר בהירות בנושא.

כך למשל, מחקר שנערך בסין ופורסם בשנת 1993 מצא שתוספת של בטא קרוטן, ויטמין E וסלניום במינונים של עד פי 2 מה־ קצובה היומית המומלצת הורידה את הסיכון לסרטן מסוגים שונים, ובמיוחד סרטן הקיבה. הממצאים האלה נראו אז כהבטחה גדולה, אך שנה מאוחר יותר הת־ פרסמו שני מחקרים שהעלו שתוספת של בטא קרוטן דווקא מעלה שכיחות של סרטן ריאות בקרב מעשנים.

בימים אלה נערכים מחקרים רחבי היקף בנושא, בתקווה שייאספו עדויות עדכניות ואחידות בתחום ויאפשרו לגבש המלצות לקהל הרחב.

שורה תחתונה: מומלץ לצרוך מדי יום מגוון של פירות וירקות כתומים, אדומים וירוקים, ירקות עליים ואגוזים שונים. עד שיושלמו המחקרים בנושא מומלץ להימנע מלקיחת תוספים של אנטיאוקסידנטים שמכי־ לים מעל ‭100%‬ מהצריכה היומית המומלצת. 

כאמור, סימני השאלה באשר להשפעת המזונות השונים על מחלת הסרטן עדיין רבים. עם זאת, ברור ששמירה על אורח חיים בריא ופעיל ועל תזונה מגוונת, שמכילה את כל אבות המזון במינונים ובהרכבים הרצויים, יכולה להשפיע לטובה.

• הכותבת היא דיאטנית קלינית, המרכז הרפואי רבין, בית החולים בילינסון, חברת עמותת הדיאטנים הקלינים - "עתיד "