שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מערכות יחסים הרסניות של התמכרות הדדית

    כ-80 אחוז מהמערכות הזוגיות מבוססות על יסודות שליליים אלה. זה מודל נפוץ שידעו הדורות הקודמים, בעידן בו לא יכולת פשוט לקום ולעזוב רק בגלל שסבלת. הזמנים השתנו, אבל המודל הוטמע בנו כתבנית שמשכפלת את עצמה וגורמת לנו לשחזר את מה שספגנו, עד שנתעורר

    "אני אומללה. אני יודעת שהזוגיות הזו לא טובה, אבל אני לא מסוגלת לעזוב אותו. הוא לא מעריך אותי, אבל אני יודעת שהוא צריך אותי. אני אוהבת אותו ואני מאמינה שהוא אוהב אותי, אבל רוב הזמן לא טוב לנו ביחד", אומרת דורית, בת 32. "לפעמים נדמה לי שכל אחד מאיתנו מנסה לראות עד כמה אפשר לאמלל את השני כדי לגרום לו לעזוב, כי אף אחד מאתנו לא מסוגל לזה".

     

    מערכות יחסים הרסניות ידועות כבר שנים בחו"ל בשם "תלות-הדדית" (Co-dependence)ונחשבות סוג של התמכרות, על כל הנובע מכך. המכור נמצא לרוב בתחושה שהוא שולט במצב, אבל במציאות אין לו כל שליטה על "הסם". הוא נמשך ל"סם" הזה, סובל תופעות לוואי קשות, מנסה להיגמל, וחוזר חלילה.

     

    מערכות יחסים הרסניות הן "מערכות רעילות". מכל הבחינות הן מסוכנות לבריאות ומשפיעות לרעה על כל הסובבים (ילדים, בני משפחה חברים קרובים). מערכות של תלות-הדדית נפוצות יותר משנראה. מעריכים שבערך 80 אחוז מהמערכות הזוגיות מבוססות על יסודות שליליים אלה. כמו כן, נאמר שזה המודל הנפוץ שידעו הדורות הקודמים, בעידן בו לא יכולת פשוט לקום ולעזוב רק בגלל שסבלת. היום אמנם הזמנים השתנו, אבל המודל שהועבר אלינו במשך דורות הוטמע בנו כתבנית שמשכפלת את עצמה וגורמת לנו לשחזר את מה שספגנו, עד שנתעורר. וזה המפתח הלא פשוט בעליל - התעוררות.

     

    הסימנים של מערכת הרסנית

    אלה כוללים: משקעים שלא נעלמים, אלא רק מצטברים ונערמים. פצעים שעולים ו"מדממים" שוב ושוב. האשמות חוזרות. דרמות. חרדה. ניסיון לשלוט בבן/בת הזוג. פרפקציוניזם. חוסר אמון. בעיות עם אינטימיות. ריצוי-יתר או טיפול-יתר באחר. התעלמות מהרגשות והצרכים של העצמי. אלימות מסוג כלשהו. תוקפנות אצל בן זוג אחד והתרפסות אצל האחר. מחלה פיזית כתוצאה ממתח. דיכאון, תסכול וחוסר אונים. התמכרויות נוספות או התנהגות כפייתית אפשריות. לפעמים יש סודות שהשניים מגוננים עליהם מפני חשיפה. פחד עצום מדחייה. התנגדות חריפה לשינוי, משום שכל שינוי נתפס כדחייה.

     

    אחד הסימנים הבולטים שצריך להבהב כאזעקה הוא דווקא תקווה אינסופית לשינוי. השינוי לא מגיע, אבל התקווה ממארת! אכן, תלות-הדדית יכולה להרוג, ואם לא פיזית, בוודאי שהיא הורגת את איכות החיים.

     

    התעללות מינית בעבר כילדים נפוצה בין בני זוג במערכת של תלות-הדדית. לחילופין נפוצה ילדות בבית נוקשה בעל שליטה חזקה, שם היו אישורים רק על ציות לכללים והאווירה היתה תלויה במצב הרוח של ההורה. חוויה זו יצרה "ילד/ה טוב/ה", המנסה לרַצות גם במערכת זוגית בה הוא או היא ממשיכים "לטפל" באחר ולהזניח את צרכיהם האישיים.

     

    הקריז מפחיד

    בתלות-ההדדית השניים "מעורבבים" זה בזה ללא גבול ברור. לרוב האחד הוא ה"מרַצה" והאחר הוא "הזקוק". הזקוק יחוש שאינו מקבל מספיק ויבקר ללא הרף, והמרצה יחוש בלתי מוערך וישתדל לתת עוד במחשבה שאם רק יצליח, הכל יסתדר. הדימוי שניתן לתלות-הדדית הוא של חובש התקוע לנצח בשדה הקרב בניסיון להציל את הפצוע. אף אחד מהם לא יכול לזוז לשום מקום. לפַצוע יש אשליה שמצילים אותו, ולחובש יש אשליה שזקוקים לו. דימוי אחר של מערכת זו היא של תאומים סיאמים המחוברים בגוף אך אינם יכולים לסבול זה את זה, ורק הסכין החותכת תוכל להביא לשינוי.

     

    התמונה הקלאסית של תלות-הדדית התגלתה במערכת בה בן הזוג אלכוהוליסט ואילו בת הזוג משתפת פעולה עם ההתמכרות ההרסנית שלו בניסיון לגונן עליו. למשל, היא מתקשרת למקום העבודה שלו, או לפגישה שלא הגיע אליה בתירוצים שונים, ובכך מאפשרת לו להמשיך את ההרס. היא חשה שהוא זקוק לה ושהיא פועלת לטובתו. אבל כל זה מונע ממנה לראות את הצורך שלה לשלוט במערכת.

     

    כמו בכל התמכרות גם בתלות-הדדית שורש הבעיה מיוחס למחלת השליטה. כל אחד מבני הזוג מנסה לשלוט (ומאבד שליטה) בדרכו. במקרה זה, הוא מנסה לשלוט בחייו בעזרת האלכוהול, הסמים או כל התמכרות אחרת. והיא מנסה לשלוט בחייה דרכו ("אם הוא רק ישתנה, הכל יהיה בסדר"). במציאות, היא פוחדת שהוא באמת ישתנה וחשה מאוימת אם, למשל, בן הזוג האלכוהוליסט נגמל לפתע, מחשש שלא יזדקק לה יותר.

     

    כמובן, קיימות אינספור גרסאות לתלות-הדדית, והיא לא בהכרח סובבת סביב התמכרות לחומר, למחשב, וכדומה. בכל מקרה זהו מעגל קסמים אומלל ומאמלל, ובני הזוג זקוקים לעזרה אינטנסיבית. זה נדיר שבני הזוג מצליחים לצאת מהמצב ביחד, ולרוב די באחד מהם שקם ומתנתק כדי לזרז את הריפוי של שניהם. הבעיה היא שהם לא מצליחים להתנתק יותר משהמכור להרואין מצליח להתנקות לעד. גם כשהם כבר מגיעים לסף הפרידה, הם יכולים למשוך אותה שנים כשהם חוזרים ונפרדים ושוב חוזרים וכן הלאה.

     

    אז מה עושים

    כשכל אחד מבני הזוג שלם בפני עצמו, הוא מביא צמיחה במקום הרסנות, ואז ניתן להיתרם ולחוות סיפוק – דבר שאינו אפשרי בתלות-הדדית. אז מה עושים? הצעד הראשון כאמור הוא ההתעוררות. לגלות ולהבין את הבעיה ואת העובדה שהיא נמצאת אצלך ולא אצל הפרטנר. חשוב לקרוא ספרים וחומר על הנושא, שלצערי דל עדיין בשפה העברית. חשוב לקבל תמיכה טיפולית ממטפל שמתמחה בהתמכרויות בכלל ובתלות-הדדית בפרט. ברחבי העולם קיימות קבוצות תמיכה לתלויים-הדדית אנונימיים (Co-DA) הנעזרים בתכנית של 12 הצעדים.

     

    חשוב מכל לקחת את העניין ברצינות, להתעורר ו"להריח את הקפה" – הוא/היא לא עומדים להשתנות. רק אתם יכולים להציל את עצמכם, ולא פעם צעד אמיץ זה יציל גם אותם – אך לא לפני שתשחררו אותם באמת.

     

    • ד"ר טובי בראונינג היא מפתחת השיטה הבינלאומית ''עוצמת הרכות'' (Holistic Pulsing), ומחברת הספרים ''עוצמת הרכות'' ו''איך הפכה האישה לגבר''.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    אני יודעת שהזוגיות הזו לא טובה, אבל אני לא מסוגלת לעזוב אותו
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים