שתף קטע נבחר

המכתש הגדול: נשכחות הבריאה

הרפתקנים סימנו אותו בעבר כיעד נחשק, היום הוא דחוק בשולי התודעה. טיול ג׳יפים משולב בהליכה במכתש הגדול, בין ים תולעים, יער מאובנים ושדה חיפושיות-אבן

“המכתש הגדול" קראו לו פעם בסלנג וגם במפות הישנות, והתכוונו לתופעה גיאולוגית נהדרת שאין כמותה בעולם כולו למעט שני אחיו המפורסמים (הקטן ורמון). בכל מקום אחר המקום הזה היה הופך למשאבת תיירים, אבל אצלנו זה סתם שם כמו עוד שכונה בקצה הכביש של ירוחם.

 

בשנות ה-40 של המאה שעברה הניחו הבריטים שהמכתש הוא מקור חיוני למחצבים לאומיים. הם רישתו אותו בדרכי רוחב וביצעו בו קידוחי נפט. הגישה אליו הוגבלה על ידי כוחות צבא וסיירים בדואים מצוידים בכלבים.

 

אצלנו, עוד מימי עלילות חווה והנחש, הופך האיסור לפיתוי, וכך הפך הטיול במכתש למטרה נכספת להוכחת אומץ, ומבחן קבלה ליחידות הסיור של הפלמ"ח. שבילי סתרים הובילו את הטיילים הנועזים אל הפסגות סביבו לתצפית על הארץ האסורה.


המכתש הגדול. תצפית ממעלה אברהם (צילומים: שמעון תמיר)

 

אחר כך, בשנות החמישים, היה המכתש יעד לטיולי רגל אתגריים בתנועות הנוער, וגם מוקד לפנטזיונרים אלכימאים, מחפשי זהב ומחצבים נדירים. בינתיים התרחבה ישראל אל מרחבי סיני והמכתש יצא מהתודעה של הטייל המצוי. אחר כך שוב הצטמקה הארץ, אבל "הגדול" לא חזר לימיו כקדם - אולי בגלל שבינתיים הוא הפך ל"חתירה‭."‬

 

איזה מין שם זה חתירה? על שם ואדי אל-חט'ירה העובר בטבורו. נו, באמת. טוב עשו הרשויות שהחזירו לו את שמו המקורי.

 

למרות שלא רואים בו קופה רושמת, כמו מקומות אחרים שנחסמו לציבור במטרה לחמוס את שקליו, התבשרנו לאחרונה כי המכתש הפך לשמורת טבע מוכרזת. ברכותינו לרשות הטבע והגנים, אנו מאחלים לאנשים שם שיידעו לטפח אותו, ובעיקר לשמור על המבקרים בו מפני בוזזים, פורעי חוק וחמסנים שהנגב עשיר בהם.

 

התיאוריות נותנות למכתש לפחות 15 מיליון שנה, וכך מאפשר הטיול בו לקבל פרופורציה נכונה על מהות המילניום. לא צריך למהר, חבר'ה - שום דבר לא בורח. בתחום האתר טמונים ממצאים ותופעות גיאולוגיות של שרידי חיים, כמו "יער מאובנים‭,"‬ "ריפי אלמוגים‭,"‬ "משטחי תולעים" ו"שדות קונכיות וצדפות" - שילוב נדיר של מינרלים שמקנים למכתש שלל צבעים מרהיב. אכן גן עדן לגיאולוגים ומוזיאון טבעי למטיילים וזואולוגים. תזכרו: אסור לגעת באבנים, אסור להזיז, אסור לקחת מזכרת - רק להסתכל.

 

לפני התנעה

מסלול הג'יפים המוצע כאן ‭32)‬ ק"מ שטח ‭5 +‬ ק"מ הליכה, עבירות בינונית‭,(‬ הוא

 שילוב של ‭4X4‬ עם ניווט רגלי אל נבכי המכתש הגדול - אזור בלתי מטויל ועתיר דרכים פראיות ובלתי מטופלות, היוצרות קשיי עבירות מקומיים. כדי להגיע לנקודות בעלות עניין יש צורך בניווט מדויק מאוד, עד לרמת מטרים בודדים. כדאי להצטייד במכשיר ‭.GPS‬ אל דאגה, קשה לטעות בגדול: בכל מקרה תגיעו לקיר המצוק שלא יאפשר לכם להיפלט החוצה בלי שתרגישו.

 

לא לשכוח מפות טיולים וסימון שבילים ‭") 1:50,000‬הנגב התיכון" ו"צפון הערבה ומזרח הנגב‭("‬ או טורבו ‭.CD‬ חלקים מהמסלול חוצים שטחי אש, יש להקפיד על תיאום לפני כניסה. חובה לנהוג על פי כללי הזהירות, התקנות וההוראות כמפורט במפות.

 

ועוד מילה לפני התנעה: המכתש מרושת בדרכים. אסור לרדת מהדרך המסומנת, פן יושחת נוף בראשיתי.

 

נרקיסים וצבעונים

תחילת המסלול על ציר הנפט, ליד שדה בוקר (נ.צ. ‭.(1‬ מצומת חלוקים, שנמצא על כביש ‭,40‬ פונים שמאלה חצי ק"מ ולוקחים את ציר הנפט דרומה. 3 ק"מ של מישורים על הפלטה הלבנה של שדה צין, ואז פונים מזרחה על הדרך הכחולה עד להר צרור ‭.(2)‬ החנו את הרכבים וטפסו ברגל לתצפית מרהיבה על בקעת צין: מצד דרום מתנוסס מצוק הצינים שבמרכזו החרוט של חוד עקב, ומצד מזרח רכס ארץ בראשית אותו מבקשים מפעלי הפוספטים להשמיד. תופעת נוף בולטת היא עשן סמיך מלא אבק הבוקע מארובות המפעלים באורון.

 

ממשיכים עם הדרך האדומה וחוצים את נחל דרוך עד למפגש עם נחל חצץ ‭,(3)‬ לעצירה וחיפוש אחר נרקיסים הפורחים בימים אלה בערוץ הנחל. נחל חצץ יורד במתינות עוד ק"מ עד בורות חצץ ‭.(4)‬ זהו מתחם נאה של בורות קדומים חצובים בסלע הגיר הרך. מי הגשמים נאספים בתעלות מתוחכמות, ולאחר הגשמים האחרונים הבורות מלאים.

 

מכאן חוזרים לאזור הנרקיסים וממשיכים עם הדרך צפונה דרך נחל מצרים, עד לחיבור עם הדרך האדומה העולה לעבר המכתש ‭.(5)‬ שימו לב, הדרך האדומה המסומנת במפה לא זהה למיקום במציאות: שביל העפר המקביל לגדר מתקן ביטחוני הוא הנתיב הנכון והמסומן.

 

ממשיכים עם האדומה ומטפסים על רכס חתירה בגובה 700 מ' ומעלה. זהו אחד האזורים הקרים בנגב, ולכן גם משופע בפריחת צבעונים. במארס־אפריל תוכלו לצפות כאן במאות צבעוני מדבר אדומים ויפהפיים המגיחים מתוך הסלעים.

 

ים התולעים

מכתש חתירה נגלה באחת ברגע שהדרך חוצה את הרכס. מדובר בתצפית נפלאה אל נוף קדומים: קערה אליפטית סגורה מכל צדדיה באורך 14 ק"מ ורוחב 5 ק"מ. בתוכה הר בולט ו"פירצה" אחת דרכה מתנקז הנחל. בקלות אפשר להבחין בקליפת המכתש - שכבות סלע העולות באלכסון ובונות את קירותיו, כאילו הייתה כיפה שלמה שנשברה ושקעה פנימה.


בורות חצץ. מתחם נאה

 

אנחנו בראש מעלה אברהם ‭,(6)‬ לעצירת קפה והשראה. המעלה תלול ויש בו מספר מדרגות המחייבות מיומנות נהיגה. הנתיב נפרץ ע"י חיילי הצנחנים בשנת 1964 ונקרא על שמו של אברהם קריניצי, בעבר ראש עיריית רמת־גן, שבמשך שנות דור אימצה את אדומי הכומתה.

 

המשך המסלול על הנתיב האדום החוצה את המכתש עד הכביש, ולאורכו מספר נקודות המחייבות עצירה וטיול קטן ברגל. תחנה ראשונה: ממש בחציית ערוץ נחל חתירה ‭,(7)‬ מטר דרומה מכאן תגלו קיר רב שכבות צבעוני בתוך הערוץ - אדום, כתום, סגול, ירוק, חום, ועוד משלל צבעי הקשת. מקום אידיאלי לאוורר את הילדים למילוי בקבוקים בחול הצבעוני.

 

בנקודה ‭(8)‬ יש דרך ישרה החוברת לאדומה וחוצה את המכתש לאורכו. לכו עליה לכיוון צפון ותגלו שהשביל עובר בתוך "ים תולעים ומסמרים אדומים‭."‬ אלה עשויים מסלע בשם הֱמַטיט, שמכיל ‭45%‬ ברזל ושמו ניתן לו מהמונח היווני "המה‭,"‬ שמשמעותו "דם‭."‬ מראה מופלא ונדיר.

 

בנקודה ‭(9)‬ עולה דרך להר מטמור, המתרומם בלב המכתש. מהפסגה מתקבל נוף פנורמי מושלם שלו. בולט מצד מזרח “רכס כרבולת“ המפורסם, המחורץ ככרבולת תרנגול.

 

קו המתח הגבוה החוצה את הציר מוליך אותנו לצלע צפונית של הר מטמור ‭.(10)‬ טיילו על המדרון למעלה ותגלו מראה מפתיע של שדה חיפושיות-אבן כהות וחלודות. אלו הם תצורות אבן קטנות שנוצרו כתוצאה מבלייה לא שווה של שכבות אבן שונות.

 

מצד מזרח ובמקביל לדרך האדומה זורם נחל מטמור. צאו להליכה לאורכו ותגלו מצבורי מאובנים מקסימים של שרכים קדומים, שבלולים ומיני צמחים (אין לגעת בהם‭.(‬ בנחל תוכלו להתרשם שהחיים נמשכים כרגיל - אפשר להיתקל ללא קושי בחיפושיות, עקרבים, נחשים ומיני זוחלים שממלאים את המדבר.

 

זהב של עניים

נחל חתירה שחוצה את המסלול ‭(11)‬ צבעוני ומרשים באינספור גוונים של אבן

 ומינרלים: ירוק, אדום, כתום, שחור וגרניט. פה ושם מבחינים בנצנוץ מפתה - חתיכות חול זכוכיתי וגבישי צור (קוורץ, בלשון העם) המצויים כאן בשפע וקרויים גם “זהב של עניים‭.“‬ לאורך נחל חתירה יש תופעות גיאולוגיות נפלאות כמו ריפי אלמוגים, יערות מאובנים וריכוזי צדפות. צפייה בכל אלה מחייבת מסעות רגליים של ממש.

 

תחנה אחרונה הוא "היער המאובן" (12) שרידים של גזעי עצים מאובנים בקוטר של יותר ממטר. המאובנים נראים כאילו נחתכו במנסרת ענק זה עתה.

 

לסיום הטיול מומלץ לבקר בגבי ימין, המלאים במים בעונה זו של השנה. צאו מזרחה מהמכתש ואז צפונה לכיוון דימונה. אחרי ‭2.5‬ ק"מ פונה הדרך מזרחה למעלה עקרבים. עוד ‭2.5‬ ק"מ, והנה שלט הכוונה חום לנחל ימין. היכנסו דרומה לשטח עד לנקודה ממנה יוצאים לטיול רגלי אל הגבים ‭.(13)‬

 

נחל ימין, מהיפים בנחלי האזור, מציע סדרת מפלים גדולים שבסופם בריכות מלאות מים לצד פינות חמד מקסימות בלב המדבר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גבי ימין. מלאים במים
צילום: שמעון תמיר
הוולוו בדרכים
צילום: שמעון תמיר
מאובנים בנחל מטמור
צילום: שמעון תמיר
מומלצים