וויסקי דבש וברנדי מנדרינה - ליקרים מבוססי משקאות

רשימת הליקרים הפופולריים, למשל על בסיס וויסקי, וזאת לא רשימה מלאה, תכיל דרמבוי – על בסיס וויסקי סקוטי, אייריש קרים – על בסיס וויסקי אירי, סאות'רן קומפורט – על בסיס וויסקי אמריקאי ועוד. על בסיס רום אפשר למצוא משקאות כמו ליקור 43 – ליקר ספרדי פופולרי מאוד ומשקאות שונים שבאים מאזור הקריביים. אגוורו – ליקר מבוסס טקילה – הוא נציג מוכר בארץ על בסיס המשקה הזה, אבל קיימים אחרים, בינהם ה- Almendrado, מבוסס השקדים, שהוא משקה מאוד מעניין.

ניחוח אשה

כמו שמשקאות אלה הם עניין ותיק, כך גם הדברים שמכתיבים את יצירתם: אופנה, ראפרים שמאמצים לעצמם מותגי על ודרישה למשקאות חריפים – אבל לא מתוחכמים מדי – בקרב מעמד הביניים בארצות הברית והצעירים שם, הם העומדים מאחורי הרבה מהמשקאות האלה (כמו גם חידושים אחרים). בתקופה האחרונה אנחנו רואים הרבה משקאות שפונים לנשים, למשל:

מק'קאלן, יצרני הוויסקי הסקוטי, יצאו לא מזמן עם ליקר חדש שמבוסס על הוויסקי שלהם ונראה כמו משהו שפונה בעיקר לנשים: אמבר מק'קאלן ליקר מבוסס על סינגל מאלט, בתוספת פקאנים ומייפל. צרוף בהחלט לא שגרתי. גם הטעמים המתקתקים יותר וגם צורת הבקבוק והאריזה הכללית, פונים לנשים. לבקבוק האמבר יש צורה של בקבוק בושם, יותר מאשר צורה של בקבוק משקה חריף: הוא מעט שטוח, שמנמן, עם תחתית זכוכית עבה, כמעט בגובה שליש מהבקבוק עצמו. הפקק הוא פקק דמוי עץ, חלק ועגלגל; לא פקק הברגה עשוי פח.

נשים או לא, זה לא משקה לשותי וויסקי ותיקים, אומרים במק'קאלן. הסקוטסמן, העיתון הסקוטי, ציטט את מייקל ג'קסון (מבקר הבירה והוויסקי, שום קשר לזמר מארץ לעולם לא) כאומר ש"זה טרוף... מק'קאלן זה ממש לא הוויסקי לעשות איתו דברים כאלה. למשקה יש צליל של אלכופופ". טרוף או לא, הנסיון הראשון בבוסטון נחל הצלחה מרובה, והמשקה עזב את המדפים בקצב שבו הוא הוצב עליהם.

ניחוח הדרים

אם דבש, עשבים שונים, פירות מתוקים ובתוכם אפרסקים הם תוספים פופולריים לוויסקי ורום, הרי שמשפחה שמסתדרת היטב עם משקאות מבוססי ברנדי (או קוניאק) היא משפחת ההדרים. תוצרת הארץ אנחנו מכירים היטב את הסברה המבוסס על ברנדי תפוזים, ומחו"ל – את הגראנד מרנייה. אסור לשכוח את המיוקוב וניל – קוניאק בניחוח וניל שהצליח כאן היטב – אבל הוא יחסית נדיר בנוף הליקרים מבוססי הקוניאק.

דוגמא לליקר קוניאק ותיק שהתפתח מאופנה הוא ליקר מנדרין נפוליאון. זהו מוצר מאוד ותיק, שמבוסס על מתכון מימיו של בונפארטה, וחברת "הכרם" מחדשת את היבוא שלו לישראל.

הסיפור כאן הוא על משקה שרקח הכימאי דה פורקרואה, שלא מעט מפרסומו בא לו מפעילותו "לצד" לבואזייה, כימאי צרפתי חשוב הרבה יותר. כמי שדווקא תמך בתאוריות של לבואזייה, פורקרואה הואשם לא פעם שלא טרח לנסות ולמנוע את הוצאתו להורג של מי שנחשב אבי הכימיה המודרנית: הטריבונל העממי של המהפכה הצרפתית לא מחל ללבואזייה על מעמדו כאחד מגובי המיסים של המלך.

כך או אחרת, פורקרואה לא רק ששרד את המהפכה הצרפתית, אלא התקדם והפך לדמות חשובה בימי נפוליאון ואף היה איתו בקשר קבוע למדי (פורקואה היה אחראי על חינוך העם להגיינה, בין השאר). בין רשימותיו נמצא איזכור לכך שהוא הגה ויצר ליקר מבוסס על תזקיק מנדרינות וקוניאק.

השילוב של קוניאק ומנדרינות – פרי נדיר למדי שאך החל להגיע לאירופה מסין, ולגדול גם בדרום אירופה – הפך למשהו של "בון טון" בקרב האריסטוקרטיה הצרפתית של ימי נפוליאון. זה הפך להיות אופנתי לטבול פלחי מנדרינות בקוניאק ולתבל כך את המשקה, ולכן לא מפתיע שפורקרואה חשב על משקה מסוג זה, ואף הטעים אותו לקיסר, שחיבב אותו למדי.

תהליך היצור המודרני, שמבוסס על מתכון שנמצא בסוף המאה ה- 19, כולל השריה באלכוהול ומיצוי של קליפות מנדרינה מיובשות. לאחר ההשריה, נלקח האלכוהול ומזוקק שוב. במקביל נעשה תהליך דומה על עשבי תיבול ותבלינים שונים. התזקיקים האלה מיושנים שנתיים – במכלים, לא בעץ – ואז מעורבבים עם קוניאק ברמת XO. נעשה דילול עם מים, סינון ואז ביקבוק.

המשקה עצמו כבר לא מיוצר יותר בצרפת, אלא בא מבלגיה. האחוזה המקורית – שנמצאת לא הרחק מהגבול עם בלגיה – מציעה היום מקום לארוח מפגשים וסמינרים, השקות של מכוניות יוקרה ועוד. יש בה גם מוזיאון – אחד מארבעת המובילים בצרפת – שמציג אוסף של מוצגים מימיו של הקיסר.

אולי זה צחוק הגורל שהליקר שנולד מאופנה בימיו של הקיסר, מבוסס היום על שמו ואהבותיו, מיוצר דווקא בבלגיה, מקום בו נחתמה למעשה הקריירה של נפוליאון ואילו בצרפת נשארו רק הזכרונות.

קורסיקן

מה מתאים יותר?

מנה וחצי מנדרין נפוליאון

1/2 מנה מיץ לימונית

5 מנות סודה או ספרייט – אם אתם מעדיפים מתקתק יותר

אופן ההכנה:

1. ממלאים כוס הייבול בקרח, עד ל- 3/4 גובה.
2. מוזגים את הליים, מעליו הנפוליאון ואז את הספרייט. מגישים עם קש, מקושט בטוויסט של מנדרינה או ליים.