שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קניה: טיולי "ספארי עוני" בסְלַאמס של ניירובי
    בדומה לתיירות העוני המשגשגת בברזיל, סוכנויות נסיעות בבירת קניה מזמינות תיירים מערביים לשכשך בסחי ובדלות של שכונת הפחונים קיברה, בה חיים כ-800,000 איש. "הם רואים בנו רק בובות", מתקוממים התושבים. "מצלמים, עושים סיבוב מודרך ומספרים לחברים שהיו בשכונת העוני הנוראית ביותר באפריקה"

    הסיורים בשכונות העוני עצומות הממדים של ריו דה ז'נרו (ה"פאבלות") שהיו לתופעה מוכרת, הופכים בשנים האחרונות לטרנד תיירותי משגשג גם בניירובי בירת קניה . אלפי תיירים מבקרים מדי שנה בשכונת הפחונים קיברה, הממוקמת בפאתי ניירובי ומאוכלסת בכ-800,000 תושבים. הסיבות? לא רק שהיא נחשבת לאזור העוני הגדול ביותר באפריקה, אלא שהיא גם הונצחה בסרט העלילתי הפופולרי "הגנן המסור". המחיר? מתרומה של 25 דולר למרכז הנוער המקומי, שתזכה אתכם גם בסיור מקיף - ועד כמה עשרות דולרים בסוכנויות התיירות הפועלות בעיר.  

     

    "נמאס לאנשים מטיולי ספארי באזור מסאי-מרה ונמאס להם לצלם בעלי-חיים, לכן חשבתי על סיורים בשכונת העוני", מסביר מנהל סוכנות טיולים קנייתית. כך למשל סוכנות הנסיעות ויקטוריה ספאריס, המוקמת בניירובי ומתפארת בשלל טיולים לא

    שגרתיים, מציעה לללקוחותיה חבילות ספארי, סיורי אופניים וגם ביקור חוויתי בשכונות העוני, "שחלק מרווחיה נתרם לפעילות חברתית בסביבה".

     

    בניגוד לסוכני הנסיעות שעסקיהם פורחים, רבים בקניה מתנגדים לטרנד המשגר תיירים מערביים אמידים לשכשך בדלות ובלכלוך. "מה הענין הגדול בקיברה אצל אנשים שאינם יודעים מהו עוני אמיתי?", התקוממה כותרת באחד העיתונים המקומיים. "ומה שיותר חשוב, כיצד מרגישים הקנייתים עצמם לגבי הנושא?". מרביתם, מתברר, מתקשים להתפעל מהתופעה. "אנחנו בהחלט מזהים את הפוטנציאל הכלכלי של 'ספארי העוני' ואת הלחץ המופעל בעקבותיו על הממשלה לעזור לתושבים", אומרים פעילים בשכונה, "אבל בפועל מעט מאוד מהרווחים אכן מגיע אלינו - והבושה הלאומית רק צומחת".

     

    "הם רואים בנו רק בובות", מוסיף צעיר המתגורר בקיברה. "באים לצלם, לעשות סיבוב קטן ואז לחזור הביתה ולספר לחברים שהיו בשכונת העוני הנוראית ביותר באפריקה. אבל אם מישהו רוצה לעזור באמת, שיבוא ליום או ללילה שלם, ויראה וישמע איך אנחנו מרגישים וחושבים".  


    "אם רוצים לעזור באמת, שיבואו ליום או ללילה שלם". קיברה (צילום: איי.פי)

     

     

    זונות ואיידס בכרטיס אחד 

    "טיולי רחמים", כך מכנים ארגוני הסיוע הפועלים בקניה את תעשיית העוני, ומתריעים כי היא יצאה מכלל שליטה ומביישת את תושבי השכונה. "התיירים כלל אינם מעונינים לראות את הפרויקטים המשקמים את האזור, הם רק רוצים לראות עוני", הם מוחים. "איש מהם לא רוצה לבקר בבית הספר האולימפי שהקמנו, אחד מבתי הספר הציבוריים המובילים בקניה כולה. הם באים לראות את הביוב הפתוח, את חולי האיידס והזונות, ובקיברה הם יכולים לראות הכל במחיר כרטיס אחד".

     

    אחד מארגוני הסיוע העובדים בקיברה הוא "AMREF", המספק שירותי בריאות לנשאי וחולי איידס, פועל לשיפור מערכת הביוב ומעניק הלוואת כספיות לתושבי השכונה המבקשים להקים עסקים קטנים. "כמובן שהפרויקטים שלנו אינם נמצאים

    ברשימת ה'אטרקציות' של הטיולים הללו", אומרים אנשי הארגון, ומציינים כי סיור וירטואלי אלטרנטיבי בקיברה אפשר למצוא באתר האינטרנט שלהם.

     

    במקביל לדיון הער בתופעה, מתנהל באפריקה דיון סוער לא פחות העוסק בתדמיתה של היבשת השחורה. "המשברים באפריקה הם חומר הרבה יותר 'סקסי' עבור סוכניות החדשות מהדברים החיוביים שקורים בה", מוחה סלומה אראיה, פעילה קהילתית אפריקנית. "הכתבות האלה מנציחות את הדימוי השלילי של אפריקה כולה, בדיוק כמו פרויקטים מערביים שמנסים לעורר מודעות למתרחש אצלנו. הם מצליחים רק לעורר רחמים כלפי ה'אחר', ולהשריש את הרעיון שאפריקה נחשלת וזקוקה לסיוע.

     

    "גם ארגוני הסיוע ההומניטריים מחמירים את המצב, כיוון שהם מציגים מציאות קשה יותר כדי לקבל תרומות כספיות", אראיה טוענת. "למרות המטרה הראויה, הייתי רוצה שיציגו את הדברים באופן הוגן ומאוזן יותר. אפריקה היא יותר ממוות, איידס וזנות, ולצד הדיווחים על האסונות חשוב לתעד גם את הסיפורים ההולכים ומתרבים על התפתחות, קדמה ואחווה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    "הבושה רק צומחת". קיברה
    צילום: רויטרס
    צילום: איי אף פי
    "רצים לספר לחבר'ה". קיברה
    צילום: איי אף פי
    צילום: איי אף פי
    "רואים בנו רק בובות". קיברה
    צילום: איי אף פי
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים