שתף קטע נבחר

תופעות הלוואי המסוכנות של התוספים לירידה במשקל

מיליוני בני אדם ברחבי העולם נוטלים תוספי תזונה שמבטיחים להם ירידה במשקל, מתוך אמונה שמדובר במוצרים טבעיים ובריאים שלא גורמים כל נזק ויאפשרו להם לרזות בקלות. ד"ר עמיאל פיגנבאום סקר את התכשירים העיקריים שמוצעים בשוק ואת מנגנון פעולתם. שלא במפתיע, רובם לא גורמים לירידה משמעותית במשקל, ולחלקם גם תופעות לוואי מסוכנות

אנשים שמשתמשים בתוספי תזונה להרזיה, כמו מינרלים, חומצות אמינו וצמחי מרפא, מאמינים שמדובר במוצרים טבעיים שהם בריאים ויעילים ולא יכולים לגרום נזק בריאותי. רבים פונים לשימוש בתוספים האלה אחרי שנכשלו בדיאטות קודמות ומתוך אמונה שמדובר בתרופות פלא, שיגרמו להם להשיל את הקילוגרמים העודפים ולהישאר רזים.

 

אבל לאחרונה פירסם המרכז האמריקאי למידע על הרעלות - הגוף שאחראי על קבלת דיווח שוטף על תופעות לוואי והרעלות מכל מוצרי הבריאות שמשווקים בארצות-הברית, כולל תוספי תזונה שונים - נתונים שהעלו שוב לכותרות את הסכנות שבשימוש לא מבוקר בתוספי תזונה.

 

במהלך שנת 2005 התקבלו בארצות-הברית דיווחים על יותר מ-125 אלף מקרים של השפעות לא צפויות של תוספי תזונה -ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן חיוניות, צמחי מרפא, מוצרים הומאופתיים ותוספי תזונה נוספים.

 

במהלך 23 שנות המעקב של המרכז למידע על הרעלות התקבלו דיווחים על יותר מ-‭1.5‬ מיליון מקרים של תופעות לוואי כתוצאה משימוש בתו־ ספי תזונה ובמוצרים הומאופתיים, מתוכם יותר מרבע מיליון איש הגיעו לאשפוז ו-230 איש מתו. נראה ששיעור תופעות הלוואי גבוה אף יותר, כי על חלק מהמקרים לא דווח.

 

המוצרים האלה, למרות תופעות הלוואי שהם עשויים לגרום, נמכרים בכל בתי

המרקחת וחנויות הטבע בארץ ולא מצריכים מרשם ומעקב רפואי. יש היום בעולם יותר מ-125 תכשירים שמוגדרים כתוספי תזונה שמיועדים להרזיה. המוצרים האלה מכילים כ-50 מרכיבים שונים, ומידת יעילותם שונה עקב מנגנוני הפעולה המגוונים שלהם.

 

תוספי התזונה שמיועדים להרזיה מתחלקים לשלוש קטגוריות: מינרלים ומטבוליטים (חומרים שמשתתפים בתהליך חילוף החומרים בגוף), צמחי מרפא וסיבים תזונתיים. בכתבה הזו נסקור את התוספים האלה, את החומרים שהם מכילים ואת מנגנון פעולתם ונבדוק אם הם בכלל יעילים לירידה במשקל. הסקירה כוללת רק חומרים שבוצעו עליהם מחקרים רפואיים שפורסמו בעיתונות המדעית הרפואית.

 

מינרלים ומטבוליטים

כרומיום פיקולינט: כרומיום פיקולינט הוא מינרל שמשתתף בתהליך פעילותו של האינסולין - ההורמון שמשתתף בתהליך חילוף החומרים של הפחמימות, השומנים והחלבונים. הכמות המומלצת היומית של כרומיום פיקולינט היא מזערית, ונדירים למדי מקרים של חוסר במינרל הזה.

 

חוסר בכרומיום פיקולינט בגוף נקשר לעלייה בערכי הגלוקוז (סוכר‭(‬, היפר אינסוליניזם (רמות גבוהות של אינסולין), טריגליצרידים גבוהים בדם וערכים נמוכים של HDL (הכולסטרול הטוב). קיימת סברה שכרומיום פיקולינט מסוגל לגרום לירידה במשקל, לאובדן של רקמת השומן ולעלייה של מסת הגוף הרזה (השרירים).

 

בעבודה שפורסמה לאחרונה וסקרה עשרה מחקרים שונים שבדקו את תוספי הכרומיום פיקולינט נמצא שאנשים שנטלו את התוסף במשך כארבעה חודשים ירדו בקילוגרם אחד יותר בהשוואה לקבוצה שנטלה פלסבו. ברור שירידה כזו היא חסרת כל משמעות קלינית.

 

גם יעילותו של התוסף הזה לשיפור ערכי הסוכר ושומני הדם מוטלת בספק. לעומת זאת, יש מחקרים שמעידים שהוא יעיל במניעת עלייה חזרה במשקל אחרי שמגיעים למשקל היעד. האנשים שהשתתפו במחקרים דיווחו שלא סבלו מתופעת לוואי כלשהי מנטילת התוסף.

 

הספיגה של כרומיום פיקולינט מהתכשירים השונים היא מועטה למדי, רק ‭2%-1%‬ מהחומר שמצוי בתכשיר נספגים בגוף. המינון שניתן להשתמש בו הוא בין 200 ל-400 מיקרוגרם ביממה. בערכים גבוהים יותר (מעל ‭1,000‬ מיקרוגרם) עלולים להיגרם הרס של השרירים ואי ספיקת כליות.

 

נטילה של כרומיום פיקולינט עם תרופות מסוימות עלולה לגרום לתגובות בין תרופתיות לא רצויות. בין התרופות האלה: תרופות מקבוצת חוסמי בטא (לופרסור, דרלין ואחרות, שמשמשות בעיקר לאיזון לחץ הדם ולטיפול בהפרעות בקצב הלב), אינסולין, סטרואידים, תרופות נוגדות דלקת ועוד.

 

פירובט: פירובט הוא חומר שנוצר בתהליך פירוק הסוכר(גלוקוז) בגוף ומשמש גם להעברת יוני מימן בין הכבד והשרירים. קיימת סברה שהשימוש בחומר הזה משפר את פעילות השרירים ומבנה הגוף. בשני מחקרים, שבדקו את מידת יעילותו של הפירובט לגבי ירידה במשקל, נמצא שהתוסף לא גרם כלל לירידה משמעותית במשקל.

 

סידן: כבר יותר מ-20 שנה קיימת סברה שהסידן במזון עשוי לגרום לירידה

במשקל ושצריכת כמות מועטה מדי של סידן היא אחד הגורמים למגפת ההשמנה. למעשה, הקשר בין הסידן לבין משקל הגוף הוא די מבלבל.

 

במחקרים שבוצעו עם מספר משתתפים מצומצם נמצא שתוסף של סידן, או הגברה של צריכת מוצרי חלב, מסייעים בתהליך הירידה במשקל. אך כשחזרו על המחקרים האלה כמה פעמים על מספר רב של משתתפים, לא נמצא שהסידן גרם לירידה משמעו־ תית במשקל. בכל מקרה, לצריכת סידן אין תופעות לוואי מסוכנות. היום לא ניתן מדעית להמליץ עליו כעל חומר שמגדיל את שיעור הירידה במשקל.

 

הידרוקסימתיל בוטיראט: הידרוקסימתיל בוטיראט הוא חומר פירוק של החומצה האמינית לאוצין, שהיא אחת מאבני הבניין של החלבונים. מחקרים מצאו שהחומר הזה מונע פי־ רוק של חלבונים. בשני מחקרים רפואיים נמצא שהידרוקסימתיל בוטיראט גורם לירידה משמעותית במסת רקמת השומן בגוף ולנטייה לעלייה במסת הגוף הרזה (שרירים), אך כדי לוודא את מידת יעילותו יש לבצע מחקרים נוספים.

 

חומצה לינולאית מורכבת: לחומצת השומן הזו יש כמה איזומרים (חומצות שומן בעלות מבנה כימי דומה, אך בעלות קשרים כפולים שונים במולקולה). היעילות של כל איזומר היא שונה. ב-13 מחקרים רפואיים שונים, שנמשכו כחצי שנה בממוצע כל אחד, נמצא שהחומר הזה לא גורם לירידה משמעותית במשקל, וחלק מהאיזומרים האלה אף רעילים לכבד.

 

צמחי מרפא

אפדרה סיניקה: אפדרה סיניקה הוא צמח שגדל במרכז אסיה. שמו בסין: מה וואנג. החומר הפעיל בצמח הוא אפדרין, שפועל במוח וגורם לשחרור חומר שנקרא נוראפינפרין ונחשב למדכא חלש של התיאבון, שמגביר את ההוצאה הקלורית על ידי הגברת התרמוגנזיס (הגברת אובדן קלוריות בייצור חום).

 

כמה תכשירים צמחיים, כגון גוארנה ויירבה מאטה, כוללים אפדרין בשילוב עם קפאין. בכמה מחקרים, שנמשכו בין שלושה לשישה חודשים, נמצא שהאפדרה גרמה לירידה משמעותית במשקל 6-3 ק"ג יותר בהשוואה לאנשים שנטלו פלסבו.

 

השימוש באפדרה נאסר בארצות-הברית בשנת ‭,2004 ‬אחרי שנמצא שהיא עלולה לגרום נזקים למערכת הקרדיו וסקולרית (הלב).

לאחרונה הותר השימוש בצמח שוב, בתנאי שריכוז האפדרין בתכשיר יהיה מתחת ל־10 מ"ג. בארץ, אגב, עדיין נאסר על שימוש בתוספים שמכילים אפדרה.

 

אפדרה עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם ולהפרעות בקצב הלב. קיימים דיווחים שהחומר הפעיל עלול אף לגרום להתקפי לב, לאירועים מוחיים, לפרכוסים ואף למוות. תכשירים שמכילים אפדרה הם תכשירי ההרזיה הטבעיים הנמכרים ביותר בעולם.

 

הודיה גורדוניי: הודיה גורדוניי הוא קקטוס שגדל בדרום אפריקה ובנמיביה, בעיקר באזור מדבר קלהארי. ההודיה עשוי להתנשא לגובה של שלושה מטרים, צורתו מאורכת ולו כעשר בליטות דמויות מלפפון מאורך, שמכוסות

מעין דורבנים. מוך ההודיה, שטעמו מר, משמש כבר שנים רבות את השבטים הבושמניים במטרה להפחית את התיאבון והצמא במהלך מסעותיהם הארוכים במדבר.

 

בשנת 2004 התחילו לחקור את אופן פעולתו של הצמח הזה. נמצא שהחומר הפעיל בו הוא סטרואיד שנקרא ‭,P75‬ שפועל באזור בלוטת ההיפותלמוס במוח שאחראית בין השאר לבקרת תחושות הרעב והשובע, אך מנגנון הפעולה המדויק שלו עדיין לא ברור לגמרי.

 

התברר שכאשר החומר הזה מוזרק למוחם של בעלי חיים, הוא מעלה את ריכוז מולקולת ‭- ATP‬ המולקולה העשירה ביותר באנרגיה בגוף - ב־‭50%‬ עד ‭150%‬ ומקטין את צריכת המזון ב־‭40%‬ עד ‭60%‬ למשך 24 שעות. במחקר (היחיד) שבוצע על 19 בני אדם במשך 15 יום נמצא שבקבוצה שנטלה את ההודיה היו ירידה משמעותית בצריכה הקלורית וירידה של ק"ג אחד של שומן, ללא תופעות לוואי משמעותיות.

 

כיוון שההודיה הוא קקטוס נדיר וקשה לגידול, נבדקו כמה תכשירים בעולם שנמכרים בהתוויה להרזיה ואמורים להכיל את הצמח, אך בחלקם לא נמצא כלל חומר פעיל, או שכמות החומר הפעיל לא היתה משמעותית. לא ברור אם התכשירים הקיימים בשוק ואמורים להכיל את ההודיה אכן מכילים את החומר הפעיל, ואם ריכוזו של החומר הפעיל בתכשירים האלה אכן גורם לירידה במשקל.

 

ביטר אורנג': כשנאסר בארצות-הברית השימוש באפדרה, הכניסו היצרנים במקומו ביטר אורנג' (פרי בוסר ההדרים) לתכשירי ההרזיה השונים. הצמח הזה מכיל פנילאפרין, שדומה בפעולתו לאפדרין שבאפדרה. במחקר שכלל 20 מטופלים, שטופלו בתכשיר מהצמח הזה במשך שישה שבועות, לא הופיעה ירידה משמעותית במשקל.

 

קיימים דיווחים רבים על תופעות לוואי בשימוש בתכשירים שכוללים ביטר אורנג', כמו הפרעות בקצב הלב, אובדן הכרה, אוטם בשריר הלב, עלייה בלחץ הדם, אירועים מוחיים ומוות. כמו כן קיימות תגובות בין תרופתיות לא רצויות בין הביטר אורנג' לתרופות רבות.

 

תה ירוק: השיח שממנו מפיקים את כל סוגי התה הוא שיח הקמליה סינזיס. רוב סוגי התה הם תערובת של זנים שונים של הקמליה. תה ירוק הוא למעשה עלים של קמליה שלא עברו חמצון והורתחו מיד אחרי הקטיף. קיימת סברה שתה ירוק מעודד הרזיה.

 

תה ירוק מכיל שני חומרים פעילים מטבולית בגוף: קפאין ופוליפנולים שקרויים קטקינים. שני החומרים האלה עשויים לגרום להגברת פעילות מערכת העצבים הסימפתטית, שגורמת להעלאת רמתו של ההורמון נוראדרנלין, שמעלה את קצב חילוף החומרים בגוף, אך גם עשוי לגרום לעלייה בדופק ובלחץ הדם.

 

בכמה מחקרים נמצא שתה ירוק העלה את שיעור החמצון של רקמת השומן ואת התרמוגנזיס (ההוצאה הקלורית מייצור חום) באמצעות הקטקינים, שהם חומרים נוגדי חמצון, אך לא גרם לירידה משמעותית במשקל. קיימים דיווחים ששימוש בתוסף תזונה שמכיל תה ירוק אף עשוי לגרום לתופעות לוואי מסוכנות, בהן אי ספיקת כבד חריפה.


לאחר דיאטות כושלות - פניה לתוספי מזון.                (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

 

ליקוריץ (שוש קירח): ליקוריץ הוא צמח שגדל בארץ, בחלקים הדרומיים של אירופה ובחלקים של אסיה. בתעשיית המזון וברפואה הטבעית משתמשים בשורש שלו, שטעמו מתוק, והוא עשוי לשמש כמשלשל קל. החומרים הפעילים בשורש הם החומצות גליצריזינית והגליצריטינית.

 

בצריכת כמות גדולה של ליקוריץ החומצות האלה עשויות לגרום לפעילות יתר של ההורמון קורטיזול בכליות, מה שעלול לגרום לעלייה בלחץ הדם ולהיפוקלמיה (ירידה ברמת האשלגן בדם). כמו כן קיימים דיווחים שהצמח הזה עשוי לגרום לפגיעה בכבד, לבצקות ולירידה ברמת הטסטוסטרון (הורמון המין הזכרי). במחקר שנערך על 15 מטופלים נמצא שהליקוריץ גרם לירידה קלה באחוז השומן בגוף, אך לא היתה ירידה משמעותית במשקל.

 

יוהימבין: יוהימבין מופק מהצמח פאוזיניסטליה יוהימבי, שגדל באפריקה, והוא חומר שחוסם את הקולטנים בגוף שנקראים אלפא-2 אדרנרגים. תופעת הלוואי העיקרית שלו היא עלייה בלחץ הדם. בשלושה מחקרים מבוקרים נמצאו תוצאות שונות בקשר ליעילות היוהימבין לירידה במשקל, וכדי להגיע למסקנות יש לערוך מחקרים נוספים.

 

סיבים תזונתיים

קיימים כמה מחקרים אפידמיולוגיים שמעידים על קשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין שמירה על משקל תקין. במדינות שאוכלוסייתן צורכת כמות גדולה של סיבים יש שכיחות נמוכה של אנשים עם עודף משקל.

 

הסיבים, שהם מסיסים במים, סופגים מים במעי ועשויים לגרום לתחושת שובע ובכך להפחית את הצריכה הקלורית. הם אמורים לשפר את איזון הסוכרת ושומני הדם - שני הסיבוכים השכיחים שנגרמים מעלייה במשקל.

 

ציטוזן: ציטוזן הוא סיב תזונתי שאמור להוריד את ספיגת השומן במעי. מדובר בעצם במולקולה של רב סוכר, שמופקת מפולימר ששמו קיטין שמצוי בשלד של הלובסטרים והחסילונים. בכמה מחקרים נמצא שהציטוזן קושר שומנים ומלחי מרה במעי.

 

במחקר מדעי שבוצע על 59 אנשים שסבלו מעו־ דף משקל נמצא שאלה שנטלו ציטוזן ללא דיאטה ירדו ק"ג אחד במשקל. ב־13 מחקרים אחרים, שבהם נבדק התכשיר על כ-‭1,000‬ איש, נמצא שאנשים שנטלו את התוסף ירדו בממוצע ‭1.7‬ ק"ג - ירידה שאין לה משמעות מבחינה בריאותית. ציטוזן עשוי לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול, כמו גזים, אי נוחות ויציאות מרובות.

 

גואר גואם: גואר גואם הוא סיב תזונתי שמופק מכתישת זרעי צמח ששמו סיאמפוזיס טטרהגונולובוס, שגדל בעיקר בהודו. בתעשיית המזון הוא משמש כחומר מייצב, מתחלב ומעבה. כמו כן הוא משמש בתעשיית הקוסמטיקה.

 

הסיב הזה מתנפח בבואו במגע עם מים. השפעתו הראשונה היא יצירת תחושה של מלאות. הוא יכול לווסת במידת מה את ספיגת הסוכר ולהאריך את משך ספיגתו בגוף. התוצאה: עלייה איטית ברמת הסוכר בדם, ולפיכך ירידה מתונה בנפילתו.

 

גואר גואם הוא התכשיר הנחקר ביותר בתחום ההרזיה. הוא אמנם עשוי להוריד במידה קלה את רמות הכולסטרול בדם, אך ב־20 מחקרים שונים שנערכו עליו לא הוכחה יעילותו לירידה במשקל. תופעת הלוואי שלו היא חסימה בדרכי העיכול עקב צריכת נוזלים מועטה מדי.

 

גלוקומאנן: את הגלוקומאנן מפיקים מהשורש של הצמח אמורפופאלוס קוניאק, והוא דומה במבנהו הכימי לגואר גואם - שניהם שרשראות רב סוכרים, שמכילים את הסוכרים גלוקוז ומנוז.

 

במחקר על תכשיר גלוקומאנן נמצא שאנשים שהשתמשו בו כמה שבועות ירדו ‭2.5‬ ק"ג בהשוואה לאנשים שנטלו פלסבו. התכשיר נלקח במינון של 3־4 גרם ביממה, ובדרך כלל לא גורם לתופעות לוואי.

 

פסיליום: פסיליום הוא סיב מסיס במים שמיוצר מזרעי צמח הפלנטגו. הוא מצוי בשימוש ברפואה יותר מ־70 שנה. משתמשים בו בעיקר במקרים של עצירות כרונית וכטיפול במחלת המסעפת (דיברטיקולוזיס) במעי. הוא ניטל בצורת אבקה או גרגרים מומסים במים. החומר מגיע למעי, שם הוא סופח מים בכמות שגדולה פי 25 מנפחו. יש להרבות בשתיית מים עם נטילת התו־ סף, כדי למנוע חסימת מעיים. תופעות הלוואי נדירות ועשויות להתבטא בתחושת מלאות ואי נוחות בבטן.

 

הפסיליום עלול להפחית את ספיגתן של כמה תרופות, ולכן יש ליטול אותו כשעתיים לפני או אחרי נטילה של תרופות. במחקרים מבוקרים לא נמצאה כל השפעה של הפסיליום על משקל הגוף, אך הוא עשוי לשפר במידת מה את ערכי הסוכר ושומני הדם בקרב הסובלים מהשמנה ומסוכרת.

 

מרכיבים לא מוכחים תוספי תזונה נוספים שנמכרים בהתוויה להרזיה אך יעילותם לא הוכחה במחקרים רפואיים הם קרניטין, ויטמין ‭B5‬ ודנדליון (שן הארי) שהוא צמח בעל השפעה משתנת, שעשוי לגרום בשימוש ממושך להתייבשות ולהפרעה במאזן האשלגן.

 

צמח נוסף שמשתמשים בו בתכשירי ההרזיה הוא הקסקרה, שגורם לפעילות מוגברת של המעי הגס ומשמש כחומר משלשל. שימוש ממושך בתכשיר הזה עשוי לגרום למעי עצל, להתייבשות, להופעת חלבון ודם בשתן ולהפרעות במאזן המלחים בגוף. כמו כן עשויות להופיע תגובות בין הקסקרה לדיגוקסין ולתרופות אחרות שניתנות כטיפול בהפרעות בקצב הלב.

 

חלק מתכשירי ההרזיה מכילים את הצמח פרע (היפריקום), שיעילותו לירידה במשקל לא הוכחה. הצמח הזה נמצא בשימוש בעיקר בהתוויה לשיפור מצב הרוח. לאחרונה דווח בעיתון "ניו יורק טיימס" שבמהלך שנת 2005 דווח על תופעות לוואי שונות - מתופעות קלות ועד מוות - כתוצאה משימוש בהיפריקום.

 

עוד מרכיב בתכשירי הרזיה הוא ספירולינה - אצה כחולה-ירוקה שמכילה את החומר פנילאלנין (חומצה אמינית),‬ שכביכול עשוי לגרום לירידה בתיאבון. אך כבר בשנת 1981 הכריז מינהל המזון והתרופות האמריקאי שתכשירים שמכילים ספירולינה לא יעילים כלל לירידה במשקל.

 

כמו כן לא פורסם עד עתה כל מחקר רפואי שהוכיח את יעילות השימוש בחומץ תפוחים כמגביר ירידה במשקל.

 

המלצות כדי להפיק את מירב התועלת מהשימוש בתוספי תזונה להרזיה מומלץ להיעזר בהם רק כחלק מהטיפול, שכולל גם הדרכה מתאימה לתזונה נבונה, פעילות גופנית וביצוע שינויים הדרגתיים באורח החיים. לאנשים שנוטלים את התוספים האלה מומלץ שיהיו בפיקוח רפואי, כדי להגביר את יעילות הטיפול ולמנוע תופעות לוואי ותגובות בין תרופתיות מסוכנות. 

 

הכותב הוא מומחה לרפואת המשפחה ולהרזיה רפואית 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ויז'ואל/פוטוס
תה ירוק- עליה בדופק ובלחץ הדם
ויז'ואל/פוטוס
ד"ר רק שאלה
מומלצים