יש חיה כזאת: תכירו, אופנה ישראלית עם אג'נדה

חגורה מפולימר תעשייתי, תיק שנתפר מסדין ישן, חנות בגדים המשמשת גם כתחנת מיחזור וקולקציית אופנה אורגנית: תכירו, דגימה מייצגת של פריטים אופנתיים המוצעים בישראל לצרכנים מודעים. נכון, מילות תואר כמו 'אורגני' או 'אקולוגי' לא מייצרות תחושה סקסית במיוחד - אבל אסוציאציות לחוד ומציאות לחוד. בעולם, מיליוני קורבנות אופנה ידידותיים לסביבה כבר התוודעו למה שמכונה "אופנה אתית". עד-כדי-כך הטרנד נפוץ, שבפריז מתקיימת מזה שלוש שנים תערוכת האופנה האתית, ופריטי לבוש עם מצפון משווקים ברשתות באירופה, ארצות-הברית ואוסטרליה.

כמו תמיד כשמדובר בטרנדים עולמיים, לנהייה אחר הלבוש המודע לעצמו אחראי בין השאר אחד, בונו, סולן להקת יו-2 ומושיע התבל בזמנו הפנוי. הלה חבר לאשתו אלי יוסון, והשניים השיקו את מיזם האופנה האקולוגי המהתדר בשם Edun (המילה nude בהיפוך אותיות). בישראל נדמה כי התחום עדיין בחיתוליו (חיתולי בד, כמובן), אולם כל המעורבים בעשייה טוענים שזוהי רק ההתחלה. 

"למה לזרוק אם אפשר למחזר?"

"ההתחלה היתה שילוב בין מודעות לנושא ומצוקת ביגוד", מודה עדי דגן (27). יחד עם רינה נמט (26) היא הקימה לפני כשנה את סטודיו גורילות, המייצר בגדים מחומרים שאינם מנצלים בעלי-חיים, והנפיקה סדרת חגורות עשויות פולימר תעשייתי, חומר שבצורתו הגולמית משמש להתקנת אוהלים צה"ליים. "הפולימר נבחר מכמה סיבות", ממהרת דגן להסביר. "הרעיון המרכזי היה למצוא תחליף לעור, מתוך אידיאולוגיה של ייצור אופנה שאינה פוגעת בחיות. מצד שני, בשום אופן לא רצינו להשתמש בחיקויי עור. חיפשנו משהו ייחודי, מחוספס, עם מראה שונה, שגם ייראה טוב".  

דגן ונמט, שתיהן בעלות רקע בעיצוב גרפי, מתקינות ליין חגורות הנושאות חותמת אישית וחד-פעמית לגמרי. "כל חגורה עוברת בשלושה מפעלים בדרכה לאוויר העולם", מתגאה דגן. "הדפסה, עיבוד תלת-שכבתי והחדרת ספוג מיוחד שמרכך

את החומר המקורי. התוצאה מאוד מיוחדת וכל פריט שונה מקודמו. בהמשך", היא מבטיחה, "יהיו גם תכשיטים, שעונים וחולצות, כולם מחומרים שאינם פוגעים בסביבה או בחיות". 

"בתחום האופנה האקולוגית יש נטיה אוטומטית לסווג את האנשים כפעילי עמותות, נדבנים ופילנטרופים", מתקוממת דניאלה לבנסארט (33), בעלת החנות התל-אביבית שתיים. לבנסארט ושותפתה מוניקה אדלר, שתיהן עורכות דין לשעבר, הקימו לפני כחמש שנים את החנות המתפקדת גם כתחנת מיחזור והחלפת בגדים. "הדימוי הנדבני שיש לתחום הופך אותו לשולי, וזה לא רק מזיק אלא גם מטעה. בעולם הוא מגלגל מיליוני דולרים וגם אנחנו מנהלות עסק כלכלי לכל דבר. במבט ראשון קשה לזהות שזו חנות יד שנייה. אנחנו מאמינות בניקיון, סדר ואסתטיקה, ואנו החנות היחידה מסוגה בארץ שמכבסת את כל הבגדים".

החנות משמשת כתחנת החלפה, שבה יכולים לקוחות לקנות בגדים אך גם להחליפם תמורת בגדים ישנים שהביאו עימם. "את כל הבגדים העודפים אנו תורמות לעמותות, כיוון שהאג'נדה שלנו היא מיחזור אופנה ושימוש מושכל במשאבים". לאחר הקנייה, הבגדים נארזים בשקיות בד החוסכות את השימוש המזהם בשקיות ניילון. "הרעיון נוצר במשותף עם מפעל שיקום בבאר-שבע שמעסיק אנשים עם מוגבלויות", לבנסארט מוסיפה, "ועם הזמן השקיות הפכו למוצר עם חיים עצמאיים משלו. כיום מדובר בתיקים לכל דבר שנמכרים גם בחנויות אחרות". 

צרכנות ירוקה וחשיבה אינדיבידואליסטית 

ככל שהחיפוש אחר מעצבים "ירוקים" התקדם, כך התברר שהשליטה הנשית בתחום כמעט בלתי מעורערת. הנה למשל קבוצת רקולקציה, הדוגלת בשימוש חוזר ויצירתי בבגדים, יוזמה נשית אף היא. טליה זליגמן, ממייסדות הקבוצה, מספרת שכיום היא מונה חמש נשים וגבר אחד, "שמטרתם לקדם אנטי-מסחריות, חשיבה ירוקה, יצירתיות וגם אינדיבידואליזם".

הרעיון פשוט: בוחרים מתחם, מקבצים אליו תופרים, מעצבים, מדפיסים וכמובן בגדים יד שנייה ולקוחות - והחגיגה מתחילה. "כל-אחד חופשי להרכיב לעצמו בגד לפי טעמו האישי, שאותו הוא מעצב לבד או בעזרת מעצב מבגדים אחרים שנמצאים במתחם", מסבירה זליגמן. בחודש יוני הפיקו אנשי רקולקציה אירוע בירושלים, בו השתתפו כ-300 אנשים, ובהמשך נדדה ההפקה גם לחוגי בית

ופורומים פרטיים אחרים. את הקרדיט על היוזמה המקורית מבקשת זליגמן לתת למקור: "הכל התחיל בארצות-הברית, אנחנו רק יצרנו את המודל הישראלי".

לצד היזמים המודעים שצצים בשנים האחרונות, קיימים גם כמה ותיקים. קום איל פו מפנקת את לקוחותיה בתפיסת עולם מוסדרת, ואילו דורין פרנקפורט, נעמה בצלאל ויעל אורגד נמנעות משימוש בפרוות. במקביל פועל כבר 14 שנה המותג כותון, שמקימיו גלית ברוידא וארז מעודד מנהלים כיום רשת חנויות עם תפיסה אקולוגית. "אנחנו מנסים לוודא שכל בגד נעשה תוך פגיעה מינימלית בסביבה כבר משלב העיצוב", מסבירה ברוידא. "העיצוב האקולוגי אותו אנחנו מיישמים חושב על הבגד לטווח רחוק, שיחזיק מעמד שנים ולא יזדקק לטיפול בחומרים כימיים חזקים. לכן פיתחנו ליין בגדים אורגניים ובמפעל שלנו הכל ממוחזר. מה שניתן אנחנו הופכים לקומפוסט, נמנעים משימוש בשקיות ניילון וממחזרים על בסיס קבוע". 

מעודד וברוידא לא מסתפקים בהקפדה על שיטות ייצור הבגדים, ומבקשים גם להפיץ את המודעות לפגיעה בסביבה. סניפי הרשת משמשים כתחנות מיחזור סוללות ולאחרונה הם הפיצו קטלוג המכיל מידע על אוכל אורגני, שמירה על החופים, זיהום אוויר ונושאים נוספים. "אני מאמינה שלא צריך לחכות שהדברים יקרו מעצמם", מסכמת ברוידא. "בסופו של דבר, כל מהפיכה מתחילה מלמטה".