הצורף, האהובה והחנות השרופה
זה התחיל בפרשיית אהבים רומנטית והצית מהומות עדתיות קשות בין הנוצרים הקופטים למוסלמים במצרים. הקופטים חשים כמיעוט חסר ייצוג וגלים של מתיחות בינם ובין המוסלמים הינם דבר שבשיגרה. וכרגיל - גם שמה של ישראל משורבב למתיחות
אלוהים ישמור? כלל לא בטוח שראמי איסחאק חשב שסיפור אהבתו ילהיט את דרומה של מצרים. עד כדי כך הלהיט סיפור אהבתו את המצב במדינה - שכוחות הכיבוי נאלצו לפני כשבועיים לחוש למרכז העיר ארמנת שבמחוז קנא בדרום המדינה ולכבות שלוש חנויות שהוצתו באזור. כוחות הביטחון המצרי התערבו אף הם ועצרו שמונה צעירים שהודו בהצתת החנויות.
מקרה זה מעיד יפה על המתיחות העדתית הטעונה בה נתונה מצרים בתקופה האחרונה. מאז ההישג המרשים של האחים המוסלמים בבחירות האחרונות לפרלמנט הורע עוד יותר המצב ומידי פעם נשמעים דיווחים מוצנעים על המצב העדין של המיעוט הקופטי – מיעוט המונה על פי ההערכות כשמונה מיליון בני אדם מתוך אוכלוסיה של כ-76 מיליון נפש. מדובר בהבלחים בודדים המצליחים להבקיע את החומה שהמשטר המצרי בונה סביב תחושת קיפוח בקרב הקופטים במצרים וכן סביב חששותיהם למעמדם, שגברו מאד מאז הבחירות האחרונות.
סיפור אהבה זה לא היה מגיע אל הכותרות אילולא המתיחות העדתית האופפת אותו במצרים. רצה הגורל ואיסחאק, הצעיר הקופטי העובד לפרנסתו כצורף, התאהב בצעירה מוסלמית. סיפור אהבתם והתקרבותם לא נעם לשכנים המוסלמים, במיוחד למוחמד אבו סיתה, סטודנט במכינה קדם אקדמית, שהסתכסך עם איסחאק, לקח שבעה מחבריו והעלה באש שלוש חנויות השייכות לסוחרים קופטים. בחקירתם הם הודו ששפכו חומרי בערה על החנויות והציתו אותן, "בשל קשריהם של בעלי החנויות עם ראמי".
די היה ב"שמועות" על קשר רומנטי בין השניים שהתפשטו ביום שבת לפני כשבועיים להביא לפרוץ מהומות עדתיות שנמשכו כשלושה ימים בעיר המרוחקת כ-600 קילומטרים מהבירה, קהיר. בעקבות המתח הגואה - מחסומי משטרה הוצבו גם בכניסה לעיר ובסביבותיה. "הקופטים בארמנת חוששים לצאת את בתיהם", סיפרה האלה בוטרוס, קופטית תושבת המקום לסוכנות הידיעות "רויטרס". "המצב אמנם השתפר מעט, אך האנשים עדיין חוששים לצאת מבתיהם ועושים זאת רק בעת הצורך".
הטור הקודם
סלאח: גם הכותל הוא הקדש מוסלמי
רועי נחמיאס
מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית מצליח לבסס את מעמדו כמנהיג איסלאמי באמצעות עמידה איתנה על עקרונותיו: את משנתו בקשר לריבונות המוסלמית בכל אזור הר הבית שטח כבר לפני 11 שנה, כשהוא מאשים את ישראל ב"המצאת כינויים" כמו הכותל המערבי, הכותל הקטן ושער המוגרבים
המתיחות נמשכת שנים רבות
אמנם אין מדובר בקרע חדש. מידי פעם ניתן לשמוע על מתיחות דומה במצרים על רקע עדתי. לעיתים הסיבות לכך הן כלכליות כאשר מספר חמולות קופטיות ומוסלמיות מתכתשות על קרקעות או עסקים בדרום הרחוק. למרות זאת, סוגיית התחזקותם של 'האחים המוסלמים' בבחירות האחרונות העלתה חששות ישנים לחלל האוויר. ראשית, הייצוג הקופטי היה נמוך עד כדי כך שהנשיא מובארק נאלץ למנות מטעמו חברי פרלמנט קופטים מתוך המכסה השמורה לנשיא של עשרה חברי פרלמנט הנבחרים ישירות על ידו.
למרות זאת, הדבר לא הניח את דעתם של הקופטים. בתקופה זאת, כאשר אחד הנושאים המרכזים את תשומת הלב בזירה הפוליטית במצרים הוא הכנסת תיקונים בחוקה, דורשים הקופטים לקבוע בחוק מכסה קבועה לייצוגם בפרלמנט. מיותר לציין כי האחים המוסלמים מתנגדים לכך, בין היתר משום שהם רואים זאת כאפליה מתקנת לקופטים לעומת האפליה החמורה והרדיפות שמהן לדעתם הם סובלים.
סוגיה שניה בהקשר זה היא מעמדם הכללי של הקופטים במצרים. הצהרה שהשמיע לאחרונה חבר פרלמנט מטעם האחים המוסלמים (אגב, כולם חברי פרלמנט "עצמאיים" שכן חל איסור התאגדות על האחים המוסלמים במצרים- ר.נ.) אמר כי החזון הוא שתחת שלטון האסלאם במצרים יצטרכו הקופטים לנהוג גפי שנהגו נוצרים ויהודים בימי הביניים תחת שלטון האסלאם – לשלם מס גולגולת. דבר זה עורר סערה שממילא הצטרפה לדרישת הקופטים לזכויות אדם ולעיגון מעמדם במסגרת חוקה חדשה.
אחד הנושאים שעולים לדיון סביב החוקה החדשה הוא דיון ב"מהות האזרחות המצרית". סוגיה זאת אמורה לעסוק בצורה כזאת או אחרת בשאלת השוויון, הזכויות והחובות, אבל הקופטים אינם שווים בזכויותיהם במצרים. קשה למצוא קופטי שהצליח 'להשתחל' לשורות ההנהגה הפוליטית, הצבאית ולמערכת המשפט המצרית. מתברר שגם ללמוד באוניברסיטה האיסלאמית הידועה בכל רחבי העולם המוסלמי – אוניברסיטת "אל-אזהר" בקהיר אינו דבר טריוויאלי עבור הקופטים. עתה עולה לדיון השאלה האם ניתן להתיר לקופטים ללמוד בה. אמנם מדובר באוניברסיטה איסלאמית ידועת שם מזה מאות בשנים, אך קיימים בה גם לימודי חול ענפים של רוח, חברה, הנדסה ועוד.
קופטים ריגלו לטובת ישראל?
וכך, מה שהחל כדיון על חוקה וזכויות מתגלגל להכפשת הקופטים בתואנות שונות ולהטלת דופי בנאמנותם למצרים. רוצים דוגמא? רק לפני כשבועיים טענו "גורמים מצריים" כי "המרגל הישראלי" שנתפס לאחרונה במצרים נצטווה על ידי המוסד הישראלי לחדור לקהילת הגולים הקופטים בחו"ל. לפי הדיווח, קציני "המוסד" הישראלי הטילו עליו להעביר את שמותיהם של הגורמים הקופטים, כדי לנסות ולגייסם לעבוד לטובת ישראל, אולם מהמידע המצוי עד כה ברשות המצרים אין ודאות שאכן מישהו גוייס. משפטו של ה"מרגל" נפתח בסוף השבוע והוא מכחיש את המיוחס לו. אותם הגורמים הוסיפו בשעתו כי "זוהי הפעם הראשונה שבה מנסה המוסד לנצל את סוגיית הקופטים מחוץ לגבולות המדינה, דבר המעניק מימד חדש לפרשיה זו".
אין מדובר בפעם היחידה שבה שורבב שמה של ישראל לעניין המתיחות מול הקופטים. חברי הפרלמנט מטעם האחים המוסלמים האשימו השבוע כי קופטים הפועלים מחוץ למצרים ודורשים מארה"ב ללחוץ על המשטר לשפר את מצבם וזכויותיהם, משחקים לידי "הלובי האמריקני-ציוני". "לא ניתן בשום אופן לקבל את מה שמכונה 'קריאה לרפורמות' דרך וושינגטון או לונדון", אמר השבוע ראש סיעת האחים המוסלמים במועצת העם המצרית, ד"ר מוחמד אל-בלתאגי. בדבריו הוא הסביר כי החברה המצרית עשויה מקשה אחת מאז כניסת האסלאם אליה וכי עניין העדתיות עלה רק מאז עליית המעמד האמריקני-ציוני בשנות השבעים. הוא הזהיר את הקופטים שלא לשוב על דרישות שישחקו לידי הלובי האמריקני-הציוני, שממלא את האג'נדה האמריקנית, כהגדרתו.
זירה אחרת שבה מותקפים הקופטים היא הזירה הדתית. כך, למשל, בספר שפירסם לאחרונה ראש המחלקה לפילוסופיה איסלאמית באוניברסיטת "בנהא" שבצפון קהיר, ד"ר עבד אל-קאדר אל-בחראווי, הוא האשים את הנוצרים בכפירה ובסטייה מהעקרונות האמיתיים שציווה ישו הנוצרי. הוא הוסיף כי "הנצרות היא פלג קלוקל שיוביל את נאמניו לאש הגהינום". אגב, לא רק הנוצרים ספגו את חיציו של ד"ר אל-בחראווי. לדבריו גם היהודים סילפו את התורה. מיותר לציין שהקופטים זעמו על הספר ומיהרו להביע שאט נפש עזה. אגב, אין מדובר בספר היחידי ברוח זו שיצא לאחרונה. ספרות זו מתאפיינת בקו אנטי-קופטי המזכיר במשהו את המאפיינים האנטישמיים, ונראה כי המשטר המצרי נוקט בקו אמביוולנטי כלפי ספרים אלה – פעם הוא מאפשר את הוצאתם ופעם אוסר.
ומה עושים הקופטים בכל המצב הסבוך הזה? מנסים להלך בין הטיפות במצרים, ומחוצה לה. קהילת גולים קופטים, במיוחד בצפון אמריקה, פועלים כדי להגביר את המודעות סביב מצב אחיהם במצרים. פעולות אלה, אתר אינטרנט שהם מפעילים ודיונים פומביים (שלפחות באחד מהם אכן השתתף ישראלי -ר.נ.) מנסים להגביר את הלחץ על מובארק. ואכן, כשביקר הנשיא המצרי במהלך שנות התשעים בוושינגטון, הוא נאלץ להתמודד עם קמפיין "זכויות האדם" שקידמה הקהילה הקופטית. כשנשאל מובארק על ידי מארחיו האמריקנים מה ניתן לעשות הוא טען כי מדובר בתקריות חריגות ולא יותר. למרות זאת, לצבוע את הפעילות הזאת כחותרת תחת השלטון המצרי - יהיה מעט מרחיק לכת.
ובחזרה לרומן חוצה דתות. גם הסיפור הזה מדגים יפה את האפליה שממנה סובלים הקופטים. הרי נישואין בין קופטית למוסלמי לא היו גוררים כל תגובה ואף מתקבלים בברכה, שכן ההנחה הסמויה היא שבסופו של דבר האשה מתאסלמת, וגם אם לא – קשרי נישואין של גבר מוסלמי עם אשה זרה לא היוו עניין גדול מעולם. אולם, כשהמצב הוא הפוך, ועוד באווירה טעונה – די בכך כדי לגרור תגובות נזעמות. מכאן, שגם אם הלהבות הפעם ישככו, דבר לא ימנע את פרוץ המתיחות הבאה.
קהיר
צילום: יעקב סער, לע"מ
מומלצים
