שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נציגי רג'ר ללבני: "כבר שבע שנים אנחנו בסגר"
    ראש מועצת הכפר רג'ר, סגנו ומזכיר המועצה, העלו בפני שרת החוץ חשש מהצפוי לאחר העברת חלקו הצפוני לשטח לבנון. בין השאר, הם טוענים כי יסבלו מדי יום מבידוק ביטחוני קפדני בדרך לבתי הספר, למשרדי המועצה ולמכולת

    במסגרת מאבקם של תושבי הכפר רג'ר נגד החלטת הממשלה להעביר את חלקו הצפוני לידי כוח יוניופ"יל, נפגשו נציגיהם בסוף השבוע עם שרת החוץ ציפי לבני, על מנת להציג בפניה את טענותיהם. הכפר רג'ר מונה כ-2,100 תושבים, שכשני שליש מהם חיים בחלקו הצפוני של הכפר המצוי בשטח לבנון ומופרד מהחלק הדרומי באמצעות מוצב צה"ל. למרות זאת, כלל תושבי הכפר נושאים תעודות זהות כחולות, והם נחשבים לתושבי מדינת ישראל.

     

    החלטת האו"ם 1701 קובעת כי על ישראל להתייצב על הקו הכחול הבינלאומי לאורך כל גבולה עם לבנון. ראש מועצת רג'ר, אחמד פאתלי, סגנו אחמד חטיב ומזכיר המועצה נג'יב חטיב, נפגשו עם לבני והביעו בפניה את זעמם של התושבים על כך שאם תיושם ההחלטה הם יהפכו, לדבריהם, לפליטים בתוך לבנון בעוד הם רואים עצמם חלק בלתי נפקד מרמת הגולן וקושרים עצמם בגורלו. בבוא היום, הם מקווים, יהפוך הכפר לחלק מסוריה במסגרת הסכמים בין שתי המדינות.

     

    "באנו לפגישה עם השרה לבני, כשבידינו תיק מסמכים מסודר המוכיח פעם נוספת את טענותינו כי גורל צפון הכפר רג'ר כרוך בגורל רמת הגולן", אמר היום (א') נג'יב חטיב בשיחה עם ynet. "בידינו הסכמי קרקע והיתרי בנייה, עליהם חתום משרד הפנים הסורי בסניף קונייטרה, הנושאים תאריכים שונים משנת 1958. לא ייתכן שאנו, אזרחים במדינת ישראל, נהפוך בוקר אחד לפליטים בלבנון בלי שטענותינו נשמעו ונבדקו עד תום".

     

    השרה הדגישה בפני נציגי הכפר כי החלטת הממשלה עומדת בעינה. "לצערי לא קיבלנו תשובות מספקות לטענות שהעלינו", הוסיף נג'יב.

     

    כשני שליש מתושבי הכפר רג'ר מתגוררים כיום בחלקו הצפוני והחלוקה הצפויה תגרום למשפחות שלמות לסבל בחיי היום-יום, במסגרתו ייאלצו לעבור בידוק בטחוני קפדני בדרך לבתי הספר, למשרדי המועצה ולמכולת.

     

    "המלחמה על חיינו בכפר המאוחד תימשך"

    "שבע שנים מאז נסיגת צה"ל מלבנון אנחנו חיים בתנאי סגר", מתאר נג'יב את המציאות בכפר. "את המזון לתינוקות ואת שאר אספקת מוצרי היסוד אנחנו באים לקחת משערי הכפר. חברות גדולות כמו מקורות, בזק וחברת חשמל, לא באות לתקן תקלות בשל החשש מקרבתו של הכפר לגבול ואנו חשים נטל על החברה למרות שאנו מחזיקים בתעודות זהות כחולות ונושאים בכל החובות של אזרחי המדינה מבחינת התשלומים השוטפים".

     

    נציגי יוניפי"ל קיימו כבר פגישות ראשונות עם נכבדי הכפר, בהם הועלתה גם בפניהם ההתנגדות וחוסר הרצון המופגן לשתף עמם פעולה. בכפר מתנחמים בינתיים בעובדה כי גם הקבינט הלבנוני בממשלתו של פואד סניורה, טרם דן באישור ההחלטה להעביר את האחריות על חלקו הצפוני של הכפר לידי האו"ם, בשל חוסר היציבות השלטונית בממשלת ביירות.

     

    "כולם מציעים לנו לעזוב את בתינו ואת שטחי החקלאות ולעבור לשטחים חלופיים. כולם מציעים בדיבור אבל אף אחד, כולל שרי הממשלה, לא הניח בפנינו מסמך מסודר ומאושר המקנה לנו קרקעות חלופיות. עד שזה לא יקרה, המלחמה על חיינו בכפר המאוחד תימשך במתכונות הנוכחית", הדגישו ראשי רג'ר.

     

    מלשכתה של שרת החוץ נמסר היום: "הפגישה עם ראשי הכפר רג'ר נערכה לבקשתם, השרה שמעה במהלך המפגש את טענותיהם של הנציגים ועיינה במסמכים אותם הציגו בפניה. השרה לבני הדגישה במהלך הפגישה כי יש למצוא פתרון לבעיית הכפר רג'ר והציגה בפני הנוכחים את ההחלטה שקיבלה בנושא ממשלת ישראל. בהחלטה שהתקבלה בממשלה הוטל הטיפול בסוגיית רג'ר על מספר משרדים ממשלתיים שכבר בימים אלה עוסקים בנושא".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חנן גרינברג
    עמדת בידוק ברג'ר
    צילום: חנן גרינברג
    צילום: אביהו שפירא
    התושבים מפגינים נגד החלוקה
    צילום: אביהו שפירא
    מומלצים