שתף קטע נבחר

מלכת אסתר התימנייה

בשנות העשרים היתה תל אביב בוחרת בפורים את "מלכה אסתר" - הגרסה המקומית למלכת היופי. בשנת 1928 היתה זו ציפורה צברי בת ה-17 שנבחרה לתפקיד. "כך היה"

 

לכבוד צאת החג, שודר אתמול ב"כך היה", רצועת הנוסטלגיה של ערוץ 1 בהגשת יגאל רביד (א'-ד', 18:15; המיטב ביום ו', 19:00) סיפורה של ציפורה צברי. ב-1928 צברי היתה מחלקת חלב צעירה מכרם התימנים שזכתה בוורסיה של אותן שנים למלכת היופי: "מלכה אסתר של תל אביב". צברי הגיעה לתחרות בתום יום עבודה וקטפה את המקום הראשון. בקטע זה מופיעה צברי כאשר התארחה בתוכנית "שרתי לך ארצי" ששודרה בטלוויזיה הישראלית ב-1975.

 

מסתבר שחיי ההוללות בתל אביב החלו הרבה לפני קום המדינה. בשנים הראשונות לתולדותיה של העיר, התקיימו בה נשפי ריקודים, שהפכו מפוארים וגדולים יותר לקראת פורים. שיאו של חג זה התבטא בשתי פסגות: תהלוכת העדלאידע והנשף של ברוך אגדתי. ב-1912 התקיימה בתל אביב העדלאידע הראשונה – יוזמה של אברהם אייזנשטיין (אלדמע), מורה לציור ולמלאכה בגימנסיה הרצליה בשיתוף עם "חברה טראסק", קבוצה של צעירים בוהמייניים ועם זאת, בעלי אוריינטציה עממית ציונית. היתה זו תהלוכה ססגונית שהזדחלה ברחובות העיר שכללה בובות ענק, תזמורות ואותה הוביל ראש העיר מאיר דיזינגוף כשהוא רכוב על גבי סוס. אופנת התחפושות של אותם ימים כללה דמויות מהמגילה, מהתנ"ך, מההיסטוריה היהודית ומההתיישבות הציונית. השם "עדלאידע" הוצע על ידי ש"י עגנון רק ב-1932, על פי המשפט המדבר על חובת השתייה לשוכרה בחג: "עד שלא ידע להבדיל בין ארור המן לבין ברוך מרדכי".

 

ברוך אגדתי היה החלופה האקסקלוסיבית לתהלוכה ההמונית. לנשפיות פורים שארגן בשנות ה-20 היה גוון יוקרתי ומעונב. כוכבת הערבים הללו היתה תמיד "המלכה אסתר של תל אביב". תנאי המלוכה היו פשוטים: עליה להיות עברייה תל אביבית יפה וטיפוסית. כלומר, מלכה בעלת יופי ארצישראלי. צברי בת ה-17 שעבדה כמחלקת חלב מאז היותה ילדה, החליטה לנסות את מזלה. היא התקינה לעצמה שמלה, הגיעה לתחרות רגע לפני שהיה מאוחר מדי וזכתה במקום הראשון. היא הפכה למלכה השלישית של תל אביב. הראשונה היתה ממוצא אשכנזי, השנייה ספרדייה טהורה וכעת היתה לתל אביב "אסתר" תימנייה. לשמונה המתחרות (שנבררו בקפידה מבין 50 מועמדות) היו שמלות מצועצעות יותר שנתפרו מבדים אצילים ומקושטים, אבל היא, הפשוטה, זכתה עד חצי המלכות: במחצית הקולות של באי הנשף, שזיכו אותה בשלושה פרסים: כד מעוטר בפרחים, חנוכייה וכהונת מלוכה של שנה.

 

החוגים הדתיים בעיר זעמו על קיום הנשפים והטקס. ב-1936 עיריית תל אביב נכנעה ללחצים וביטלה את הקרנבלים. צברי הפכה לשחקנית בגרמניה. לאחר מותה נטמנה בבית העלמין התל אביבי הישן "טרומפלדור". על מצבת קברה נחרט המשפט: "ציפורה צברי. הוכתרה על ידי ראש העיר דיזנגוף בשנת 28' למלכת אסתר".

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות הערוץ הראשון
"מלאכה קודמת לתהלוכה". ציפורה צברי
צילום: באדיבות הערוץ הראשון
לאתר ההטבות
מומלצים